נדין בודו-טרכטנברג: "אנחנו ללא ספק בכיוון של צמיחה"

"המטבעות הדיגיטליים לא יחליפו את הבנקים המרכזיים" - כך לפחות מעריכה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, בשיחה עם "גלובס" ששודרה בכנס שוק ההון "עושים שוק".

בודו-טרכטנברג טענה כי "תמיד יצטרכו גוף כמו בנק מרכזי, כי הוא היחיד שיכול לספק את המוצר הציבורי הכה-חשוב הזה - דווקא לכלכלת שוק שנקרא יציבות מחיר הנכס, שזה המטבע. היו בהיסטוריה הרבה מטבעות פרטיים, ואחת הבעיות איתם שהתמריץ של מי שמייצר אותם הוא לא לטובת הכלל. רק לבנק המרכזי יש יעד ברור של יציבות מחירים, ואנחנו צריכים להיות שקופים לגבי איך נגיע לזה".

נדין טרכטנברג: "מלחמות הסחר מדכאות את הכלכלה העולמית"

"בארבע השנים האחרונות אנחנו רואים התפתחויות מדהימות שמתבססות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין", הוסיפה בודו-טרכטנברג. "אני מאד מתלהבת מהטכנולוגיה הזאת וחושבת שיש לה פוטנציאל לשנות את המערכת הפיננסית כפי שהיא נראית היום, לשנות את האופן שבו אנחנו עושים חוזים בינינו".

האם אין מקום לחשש מפני אובדן המוני של מקומות עבודה בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות? 

"כמעט כל השינויים הטכנולוגיים שראינו ב-200 השנים האחרונות החליפו בני אדם. ההבדל הוא בסוג האנשים שמוחלפים. היינו רגילים לראות פועלים שהוחלפו על-ידי מכונות, ועכשיו אנחנו עלולים לראות אנשים מתחום השירותים".

בודו-טרכטנברג נשאלה על תמונת המצב של הכלכלה הגלובלית, והשיבה כי "התמונה מעודדת כי הסחר העולמי צומח. אלה חדשות טובות במיוחד למשק הישראלי, כי היכולת שלנו לייצא תלויה גם בקצב הצמיחה בסחר העולמי, ובמיוחד כשהשקל חדש. אפשר לראות שאזורים שונים לא צומחים באותו קצב. הייתי מחלקת את זה לארבעה אזורים גדולים: קודם כל באסיה התמונה היא טובה, לא רק שיש צמיחה חזקה, אבל היא גם נתמכת על-ידי ביקושים מקומיים ולא רק על-ידי ייצוא - וזה מאד מעודד; באירופה הפעילות הכלכלית נתמכת על רוב המדינות, וזה מצב הרבה יותר חיובי ממה שראינו בעשור הקודם; בארה"ב הצמיחה ממשיכה, והשאלה היא האם הגענו לשיא, ומה שאנחנו רואים זה המשך צמיחה שנתמך על-ידי חזרה לעבודה דווקא של האוכלוסייה המבוגרת יותר. ביתר העולם אנחנו רואים משקים שקרובים למשבר ומשקים שנהנים מזה שמחירי הסחורות עלו".

האם אפשר לומר שהכלכלה העולמית עלתה על מסלול של צמיחה?

"בטווח הארוך אנחנו ללא ספק בכיוון של צמיחה. אם אתה מסתכל ב-100 השנים האחרונות, ב-50 או גם ב-20 שנים האחרונות - הצמיחה נתמכת בראש ובראשונה על-ידי קידמה טכנולוגית. אנחנו כרגע נמצאים על סף בגרות של סדרת טכנולוגיות שהתפתחו בעשורים הקודמים. זה אומר שיש לנו פוטנציאל ליהנות מהתועלת של זה. כשחושבים על אינטליגנציה מלאכותית, יש לה השפעה פוטנציאלית עצומה בתחומים כמו רפואה, תחבורה, גם בעולם הפיננסי. היכולת שלנו לתפוס את התועלת תלויה ביכולות של החברה של המוסדות הפוליטיים ושל המוסדות הכלכליים להשתנות מהר מספיק כדי לתפוס את התועלת. לטווח הארוך אנחנו נעשה את זה, אבל בטווח הבינוני מי שיעשה את זה מהר יותר יוכל לקבל את התועלות מהר יותר גם".

לגבי הסיכונים הגיאו-פוליטיים המתגברים אמרה בודו-טרכטנברג כי "דיברתי על אירופה, שהיא ללא ספק במצב כלכלי יותר טוב ממה שראינו בשנים האחרונות, אבל הם (האירופים - ע"ב) לא סיימו את שיקום היסודות של המשק האירופי. מה שקרה באיטליה לאחרונה הוא תזכורת לסכנה של עצירה של השיקום הזה. זה אחד הסיכונים לטווח יחסית קצר. סיכון אחר הוא הדיבורים על מלחמת סחר. ללא ספק אם אנחנו עוברים למדיניות שסוגרות את עצמן, זה ידכא את הפעילות הכלכלית, כאשר בו-זמנית אנחנו צריכים את הגמישות לעבור את הטרנספורמציה שהטכנולוגיה החדשה דורשת מאיתנו - לעשות את זה בזמן שהפעילות הכלכלית מדוכאת הרבה יותר קשה. שלא לדבר על זה שבמונח של מלחמת סחר יש את המונח מלחמה".