אנגלה מרקל כבר ראתה כמעט הכול במפגשים השנתיים של מנהיגי ארגון המדינות המתועשות (G-7): כיצד ג'ורג' בוש מעסה את כתפיה בניגוד לרצונה, איך ולדימיר פוטין נצמד אליה על ספסל בצילום משותף וכיצד רחובות המבורג בוערים במהומות מתנגדי הגלובליזציה. לקנצלרית גרמניה יש יותר שנות כהונה לבדה מאשר לכל יתר המנהיגים שהתכנסו בסוף השבוע לפסגת ה-G-7 בקנדה יחד.
אבל ספק אם מרקל חוותה אי פעם פסגה כמו שזו שהסתיימה בפיצוץ אתמול בערב. בעודו באוויר, משך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את ידו מההצהרה המשותפת שארה"ב הסכימה לה כמה שעות לפני כן. בשני ציוצים, שנעשו מ"אייר פורס 1", שם טראמפ ללעג את מנהיגי אירופה וקנדה, שהצהירו כמה שעות לפני כן כי "עמדה נחושה" סייעה לחייב את ארה"ב לנהוג בהוגנות בנושאי סחר חופשי. טראמפ הודיע כי ארה"ב אינה תומכת בהצהרה, שלבסוף פורסמה חצי שעה אחרי הציוצים.
תיאורים פסימיים
בגרמניה, כלי התקשורת התחרו הבוקר זה בזה בתיאור פסימי של תוצאות הפסגה. "המפלה ההיסטורית בלה-מאלביי", הגדיר אותה ה"שפיגל"; "טראמפ הרס את ה-G-7 בעזרת ציוץ", כתב ה"זידויטשה צייטונג"; "טראמפ חיסל את ה-G-7 בעזרת יריית ראש", הסלים ה"ההנדסלבלאט"; "נקודת שפל ביחסים ההולכים ומידרדרים בין ארה"ב לבין בעלות בריתה המערביות בעידן טראמפ", כתב אפילו ה"בילד" הפרו-אמריקאי.
הסיבה שהגרמנים מתייחסים ברצינות רבה כל כך לנושא אינה נובעת רק מהכמיהה הגרמנית לחוק וסדר, אלא גם בשל תלותה של גרמניה באלה כדי לשגשג מבחינה כלכלית.
לפי חישובי כלכלנים, כ-48% מהתמ"ג הגרמני נובעים מייצוא, הרבה יותר מכל מעצמה מתועשת אחרת (יפן מגיעה ל-30%). שבירת הכלים של טראמפ, והאיומים שלו להטיל מכסים גם על כלי רכב, מטילים ספק לגבי עתידה הכלכלי, לא פחות. בעוד ההשפעה של המכסים על פלדה ואלומיניום היא שולית בעבור גרמניה, מכסים על כלי רכב עשויים לגרוע יותר מ-10 מיליארד אירו מהכלכלה הגרמנית מדי שנה. "הקיבעון הגרמני לכלכלה מבוססת יצוא עלול להפוך לדרמה בעולם הנשלט על ידי פופוליסטים", קבע הכלכלן תומס פריקה.
לכן, השאלה הניצבת במרכז הדיונים כרגע בגרמניה, ובאירופה כולה, היא כיצד להגיב לצעדים של טראמפ. רוב המומחים מסכימים כי התגובה שעליה הכריז האיחוד עד כה - שכוללת מכסים סמליים על וויסקי ברבן, אופנועי הארלי דיווידסון וג'נס ליווייס - רפה מדי. "במקום להגיב מיד, הנציגים האירופים התחננו להבנה וביקשו כי יחוסו עליהם. כעת כשהמכסים מוטלים, הם אינם יכולים להגיב מהר ובנחרצות", כתב המגזין הכלכלי "ווירשפטסווכה". חלק מהמומחים אפילו הזכירו את הסכם מינכן מ-1938, ואת גישת הפייסנות של המערב כלפי היטלר. "כמו שאנחנו יודעים מההיסטוריה הגרמנית, מדיניות פיוס היא לא תמיד אסטרטגיה דיפלומטית נכונה" כתב הכלכלן יינס זידקום.
קולות של תמיכה
לעומתם, כמה קולות בגרמניה הביעו תמיכה בדרישות טראמפ. הכלכלן הראשי של "קומרצבנק", למשל, תהה מדוע גרמניה אינה נעתרת לדרישתו של טראמפ ומשווה את המכסים על כלי רכב לאירופה (שעומדים כיום על 10%) לאלה של ארה"ב (שעומדים כיום 2.5%). אפילו העורך הכלכלי של ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" קרא לאיחוד האירופי "להסיר מיד את מכסי המגן", והביע הבנה לטיעונים של טראמפ. "מצד אחד אנחנו האירופאים משבחים את הסחר החופשי", כתב, "אבל מצד שני אנחנו מציבים מכסי מגן. יהיה הרבה יותר משכנע כלפי העולם להדגים את יתרונות הסחר החופשי על ידי ביטול כולל של מכסי המגן".
בינתיים, דרך ההתמודדות של גרמניה עם המצב כוללת בעיקר הצהרות, ופחות צעדים מעשיים. התמונה שפירסם דוברה של מרקל, של הקנצלרית העומדת בראש מנהיגי אירופה מול נשיא אמריקאי היושב מאחורי שולחן ומשלב ידיים במרדנות, היא חלק ממנה. בתשובה לשאלה כיצד מגיבה מרקל באופן קונקרטי לציוצים של טראמפ, אמרה הקנצלרית כי יתר שש המדינות המתועשות עדיין מחויבות להצהרה המשותפת. כמו בנוגע להסכם הגרעין עם איראן, השאלה היא עד כמה משמעותית מחויבות זו, במציאות שנשלטת על ידי ציוצי הנשיא האמריקאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.