מניית אבן קיסר מתחילה להתאושש מהשפל שאליו נפלה לפני כחודש, לאחר פרסום הדוחות הכספיים והפחתת התחזית השנתית. מאז אותו שפל עלתה המניה ב-34%, אך היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא שנקבע בה ביולי 2015: כיום מחיר המניה מתקרב ל-17 דולר - 76% מתחת למחירה בשיא, שעמד על יותר מ-70 דולר.
אבן קיסר
ההתאוששות מוסברת לפחות בחלקה בתמיכה מצד קרן הפרייבט אקוויטי טנא, ששולטת בחברה לצד קיבוץ שדות ים: הקרן רכשה בשבועות האחרונים מניות של אבן קיסר בשוק הפתוח, בהיקף כולל של כ-30 מיליון דולר.
אבן קיסר עוסקת בייצור משטחי קוורץ, שמשמשים למשל במטבחים ובחדרי אמבט. כיום היא מנוהלת על-ידי מנכ"ל זמני, יעיר אורבוך, שהחליף את המנכ"ל הקודם רענן זילברמן, שעזב במפתיע אחרי פחות משנה בתפקיד.
החברה הפחיתה באופן משמעותי את תחזית ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) ל-2018 - מ-102-110 מיליון דולר, כפי שצפתה רק שלושה חודשים קודם לכן, ל-74-82 מיליון דולר בלבד, שמהווים ירידה של כ-22% לעומת 2017. הירידה בתחזית מוסברת בין היתר בתחרות חריפה מצד יצרנים סינים, לצד אתגרי ייצור פנימיים בחברה עצמה.
"לא צריך להתאמץ כדי לאתר את אתגרי אבן קיסר בשנת 2017 וברבעון הראשון של 2018", כתבו כלכלני אופנהיימר, לאחר שאירחו בשבוע שעבר את הנהלת אבן קיסר. לדבריהם, "עיתוי המפגש הגיע בזמן קריטי לענף הקוורץ, לאבן קיסר וכמובן למנייתה. הלחצים החיצוניים מסין ומכיוון חברות רב-לאומיות, לחצים פנימיים בחזית ביצוע ותפעול ואי-ודאות ברמת המנכ"ל, כולם באים לידי ביטוי בפרופיל הרווחיות של החברה ובתמחור נמוך של מנייתה - מכפיל EBITDA ממוצע של 6.5 לעומת 10.2 ממוצע הענף".
באופנהיימר סבורים, שהפער הזה במכפילים מוצדק חלקית, בשל מגמות התחרותיות וסיכוני התפעול, אך מציינים עוד כי חבילת המזומן נטו של החברה (112 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון) צריכה לספק תמיכה משמעותית, וכן כי "כל סימן חיובי הרומז לשיפור בתפעול, או לשיפור ההתמודדות בסביבה התחרותית, צריך להתבטא לדעתנו באפסייד מרמות אלה".
בהקשר של אתגרי החברה, מציינים כלכלני אופנהיימר את כניסת היצרנים הסינים הזולים לארה"ב, השוק החשוב ביותר של החברה. כניסה זו מאיימת לאפיין את שוק משטחי הקוורץ כשוק סחורות תחרותי מאוד, כשהם מוכרים לצרכן בהנחות של 30%-40% לעומת המחיר של אבן קיסר. במקביל הם מזכירים שחברות רב-לאומיות גדולות כמו Mohawke Industries מפתחות גם הן יכולות ייצור משטחי קוורץ, עובדה שתייצר להערכתם לחץ נוסף על אבן קיסר ב-2019-2020.
כלכלני אופנהיימר מוסיפים, כי "בעיות תפעול העיקו על התוצאות הכספיות בשנה האחרונה, ומחיר המניה משקף זאת. סוגיות בביצוע במפעל בארה"ב, בעיות בקווי ייצור בישראל, הקשורות במורכבות המוצר, ותחלופה ברמת הניהול תרמו באופן ישיר או עקיף לתוצאות שליליות מצטברות על ביצועי החברה".
לדבריהם, המפעל בארה"ב סבל מבעיות ייצור משמעותיות, ולכן החברה אגרה מלאים, ופגעה ביחסי ההון החוזר. גם היום הם סבורים שהמפעל סובל משיעורי רווח גולמי נמוכים יותר מהמפעלים בישראל, כך שכשהמפעל יתפוס נתח גדול יותר בייצור, תהיה לכך השפעה שלילית על הרווח הגולמי של החברה. באופנהיימר מציינים שהאסטרטגיה של החברה לעתיד כוללת את בידול המוצר ואת שיווק המוצר דרך חנויות גדולות, כמו איקאה.
כאמור, עליית המניה של אבן קיסר בשבועות האחרונים נתמכה ברכישות בהיקף של כ-30 מיליון דולר על-ידי קרן טנא, בראשות אריאל הלפרין. הקרן רכשה את המניות במחירים שנעו בין 12.9 דולר לכ-15.9 דולר והיא מחזיקה כעת, במשותף עם בעל השליטה בחברה, קיבוץ שדות ים, ב-39.4% ממניות אבן קיסר (חלקה של הקרן כ-15% מהמניות).
עבור הקרן, שהיא אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי המובילות בישראל, ומתמחה בעיקר בחברות תעשייה קיבוציות, זהו סיבוב השקעה שני באבן קיסר. טנא חזרה להשקעה בחברה בספטמבר 2016, כשרכשה מניות מקיבוץ שדות ים תמורת 43.5 מיליון דולר ולפי מחיר של 43.5 דולר למניה (לעומת מחיר של כ-17 דולר היום), וקיבלה גם אופציה לרכישת מניות נוספות תוך חמש שנים.
קודם לכן, טנא הייתה המשקיעה החיצונית הראשונה באבן קיסר, בשנת 2006. ב-2013, כשנה אחרי ההנפקה הראשונית של אבן קיסר בוול סטריט, מימשה הקרן את רוב ההחזקה שלה בחברה במסגרת הצעת מכר, לפי מחיר של 23.25 דולר למניה ובתמורה כוללת של כ-186 מיליון דולר. בסך הכול, סיכמה הקרן לעצמה השקעה מוצלחת במיוחד, עם תשואה של כמעט פי חמישה על השקעתה המקורית.
בכתבה שפורסמה לפני מספר שבועות ב"גלובס" אמרו גורמים המקורבים לטנא, כי הקרן מאמינה באבן קיסר ובכך שיש לחברה פוטנציאל צמיחה משמעותי, והיא סבורה שכניסתה לחברה תאפשר להשיג את הפוטנציאל הזה. אותם גורמים טענו גם, כי המניה עולה ויורדת, אבל ההסתכלות של טנא היא ארוכת-טווח ואינה נעצרת בדוח האחרון, ובסופו של דבר מה שיגרום לשינוי כיוון שלה הם מהלכים ריאליים, והמהלכים הללו ייעשו.
האם צפויים קשיים באישור הפשרה המשפטית?
בתחילת השנה הודיעה אבן קיסר על הגעה לפשרה בהליך משפטי שנפתח נגדה קרוב לארבע שנים קודם לכן. החברה דיווחה כי תשלם סכום של 8.9 מיליון שקל (2.6 מיליון דולר) מבלי להודות באחריות, ובכך תשים מאחוריה הליך שבו הייתה חשופה לתשלום של עד 216 מיליון שקל.
מדובר בתביעה ובקשה להכרה כייצוגית שהגיש עובד שעבד עם משטחי החברה, בטענה כי חלה בסיליקוזיס, מחלת ריאות חשוכת מרפא המתאפיינת בהצטלקות הריאות ובפגיעה בתפקודי הנשימה, וזאת בשל החשיפה לאבק הסיליקה שנוצר בעת עיבוד המשטחים. הפשרה כפופה לאישור בית המשפט המחוזי מרכז, שבו התנהל ההליך המשפטי.
כעת נראה שיש מי שמתנגד לפשרה זו. באמצעות עו"ד ענת קאופמן, הגיש אבי קאדר הודעה לבית המשפט ובקשה שלא להימנות במסגרת הפשרה העומדת על הפרק. קאדר הגיש בעבר תביעה עצמאית נגד אבן קיסר בעילה של פגיעה באוטונומיה. לפי באת כוחו, "הסכם הפשרה המוצע לא מביא לפיצוי של כלל חברי הקבוצה וראוי להפנות את תשומת לבו של בית המשפט הנכבד לכך".
לדברי עורכת הדין, בפועל, מי שנהנה מהפיצוי הם רק בעלי המפעלים הפעילים ב"תקופת הזכאות" בהתאם להגדרתה בהסכם הפשרה המתוקן, בעוד שהעובדים השכירים לא יקבלו שום פיצוי. "כך גם בעלי המפעלים שסגרו את המפעלים - למשל מפאת מחלתם אשר מונעת מהם להמשיך לעבוד ולנהל את המפעל (כבמקרה של המודיע) - לא יקבלו פיצוי מכוח ההסכם", נכתב בבקשה לבית המשפט. "יש לחשוב על טובת כלל עובדי השיש ולחשוב על מנגנון פיצוי אחר שלא יקפח, אשר ייתן מענה לכלל חברי הקבוצה וייקח בחשבון גם את טובת עובדי השיש, שנגרמה להם פגיעה באוטונומיה", מסכמת הבקשה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
