בוב יוג'ין, בכיר בתעשייה: "לא צריך כל-כך הרבה חברות פארמה"

בשיא הקמפיין שלו לכיבוש כיסא בסנאט מטעם מדינת ניו-ג'רזי, עזב בוב יוג'ין הכול והגיע לביקור בישראל. יוג'ין, שכיהן עד לפני שנתיים כמנכ"ל ענקית הביוטק הבינלאומית סלג'ין, מעוניין כעת לעשות שינוי דרמטי בקריירה שלו. בהפוגה הקצרה שלו ממלחמת הבובים, הוא מספר ל"גלובס" כיצד התבססה סלג'ין כאחת מחברות התרופות המובילות בעולם, מנתח מגמות בתעשיית התרופות ומפרט מה לדעתו ישראל וניו-ג'רזי צריכות לעשות כדי לפתח תעשיית ביוטק משגשגת. וכן, הוא הסכים להתייחס גם לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

"ישראל תנצח במרוץ להקמת תעשיית ביומד, כי יש לה מחקר", אומר יוג'ין. "היום, איכות המחקר קובעת בסופו של דבר היכן תתמקם התעשייה, משום שתעשיית התרופות הופכת יותר ויותר תרגומית (מבוססת על מחקר בסיסי שקשה לקיים בתוך החברות - ג"ו).

"מדוע חברות התרופות עזבו את ניו-ג'רזי לטובת בוסטון? בגלל הקלות שבה אפשר לעבוד שם עם אוניברסיטאות מובילות, שגם משתפות פעולה זו עם זו. חברה יכולה לעבוד שם עם מכון מחקר שמחבר בין הרווארד ל-MIT ופתוח מאוד לתעשייה. גם בישראל המחקר טוב. האוניברסיטאות אמנם לא משתפות פעולה באופן ממוסד, אך הן פתוחות לכך".

"היתרון שלכם הוא לא בדאטה"

האם ניתן לבנות בישראל חברה כמו סלג'ין?

"הרבה יותר קשה לעשות זאת היום מאשר בעבר. המשברים הכלכליים שעברנו פגעו גם בקרנות הון הסיכון, שפחות מסוגלות להשקיע סכומים גדולים בחברה כזאת לטווח ארוך, וגם בחברות הביטוח שפחות רוצות לשלם עבור המוצר הסופי.

"אני מאמין שבמקום לראות סלג'ין חדשה, נראה קונסולידציה בכל תחומי מדעי החיים. לא צריך כל-כך חברות שעושות הכול - גם ניסויים קליניים, גם הפצה, גם שיווק. לא צריך 16 חברות אונקולוגיה שמשווקות לאותם רופאים מוצרים דומים. נסתפק בפחות חברות ותחרות על פחות מוצרים, ואת הכסף שייחסך מכך אפשר להשקיע חזרה במחקר. אנחנו זקוקים נואשות לחדשנות, ואי-אפשר לדעת מהיכן היא תגיע. לכן אני רוצה לראות בשוק המון חברות צעירות, אבל משלב הניסוי הקליני - אפשר להפחית דרמטית את מספר החברות.

"הטכנולוגיה אמורה לשנות בקרוב את האופן שבו עורכים ניסויים קליניים, כך שיידרש כוח אדם מצומצם בהרבה, ואז גם חברות התרופות הגדולות שייוותרו בשוק יהיו משמעותית פחות גדולות. לא הגיוני שאחת מהן תהיה ישראלית, כי אתם רחוקים מהשוק".

האם לפחות ניתן למשוך לכאן מרכזי פיתוח של החברות הגדולות?

"כן, המחקר וקלות העבודה עם האוניברסיטאות הם יתרון, וחייב להתווסף לכך תמריץ מס".

המדינה מעוניינת להציע לחברות שיקימו כאן מרכזי פיתוח אפשרות להשתמש במידע הרפואי הישראלי האחוד. זה יתרון בעיניך?

"המידע עצמו הוא לא יתרון גדול כל-כך. נכון שהייתם חלוצים בבניית מאגרי מידע רפואי, אך היום גם לבריטניה יש מאגרי מידע אחידים וטובים, וגם למדינות נוספות, גדולות יותר ולא פחות מגוונות.

"אני חושב שההזדמנות שלכם אינה בדאטה, אלא בשילוב היכולות שלכם בתחום ניתוח המידע והיכולות שלכם בתחום הביולוגיה המולקולרית. בתחום הזה אני מאמין שיקומו כאן גם מרכזי פיתוח של חברות גדולות, וגם תקימו מרכזים עצמאיים".

מה יהיה היתרון של מרכזים אלה?

"אני מאמין שב-10-15 השנים הבאות, תחום גילוי התרופות יעבור שינוי. למשל, יהיה לנו מספיק מידע כדי לעקוב אחרי התפתחות מחלה, לראות בדיוק כיצד נצברו בהדרגה השינויים לעומת אדם בריא, וכך נפצח את מנגנון המחלה ונתכנן עבורו את התרופה. זה מעולם לא נעשה כך, אף על פי שהרעיון לא כל-כך חדש, משום שלא היו בנמצא כמויות המידע המספיקות. המעקב אחרי חולים ובריאים לא היה רציף מספיק. כעת, אנחנו מתחילים להשתמש בגישה הזאת כדי לאתר מנגנוני מחלה בגוף שכלל לא הכרנו, ותרופות חדשות בהתאם. כל מדינה שבה ייעשה מחקר כזה תרוויח, כי מרוויח מי שאצלו רשום הקניין הרוחני. זו תקופה מרתקת לכל מי שרוצה להשקיע במחקר בסיסי".

זה נשמע רלוונטי מאוד לחקר הסרטן. זה יכול לעזור גם למחלות מוח?

"אנחנו רואים ניצנים ראשוניים ביותר של יישום חלק מהיכולות מתחום הסרטן בתחום המוח. אני מרגיש שתחום מחלות המוח נמצא במקום שבו היה הסרטן לפני 20-25 שנה".

הסיכון של סול ברר והחזון של המשקיעים

גם לפני 30 שנה, כשסלג'ין קמה, לא היה קל להקים חברת תרופות ענקית. מדוע אתם שרדתם ושגשגתם וחברות ביוטק אחרות לא שרדו?

"יש כמה דברים שכל חברה צריכה ללמוד מאיתנו, גם סטארט-אפ. דבר ראשון - להעריך את הסיכון. זה תמיד היה חלק מהסיפור שלנו. מי שלא מוכן לקחת סיכון מקצועי, שהוא גם סיכון אישי, עדיף שלא ייכנס לתחום הזה. שינינו אסטרטגיה כמה פעמים. כשסלג'ין הוקמה, היא בכלל לא הייתה אמורה להיות חברת פארמה אלא חברת טיהור מים, אבל אף אחד לא היה מוכן לשלם את הסכום שביקשנו עבור מוצרי טיהור המים הביולוגיים שלנו, אז הפכנו לחברת פארמה. סול ברר, כיום יו"ר טבע, הוא האיש שלקח את הסיכון.

"מה שהפך את החברה לגלובלית היה האומץ לצאת מארה"ב. התלבטנו בעניין הזה רבות ב-2004, וב-2005, לפני שהתרופה המובילה שלנו אושרה, התקשרו אלינו 85% מהמשקיעים שלנו כדי לומר לנו, 'אל תוותרו על התרופה הזאת לשותפים, קחו אותה לכל העולם באופן עצמאי'. אומרים שהמשקיעים שמרנים? לא שלנו, הם ראו את החזון, והם צדקו".

ליוג'ין יש המלצה נוספת - לכוון גבוה. "ב-2003, בכנס האנליסטים שלנו, ג'ון ג'קסון, שהיה אז המנכ"ל, הודיע לקהל שהחברה, שהיו לה הכנסות של 200 מיליון דולר בלבד, תרשום ב-2008 הכנסות של 1.5 מיליארד דולר ורווח של 700-800 מיליון דולר. אני, שהייתי אז סמנכ"ל הכספים, וברר, שהיה אז נשיא החברה וסמנכ"ל התפעול, אמרנו זה לזה, 'הוא בטח אומר את זה רק כי הוא לא מתכוון להישאר פה עד אז'".

ג'קסון אכן פרש מתפקיד המנכ"ל ב-2006, אך אז כבר היה ברור שהחברה תשיג את היעד. היא אף עברה אותו. "אפילו אם לא היו לנו מוצרים חדשים בכלל באותה תקופה, היינו עוברים את היעד הזה ב-30%".

מה מתכנן ברר בטבע?

"טוב, אני לא יכול לענות על זה, אבל כמשקיף מבחוץ, אני חושב שהם עושים כרגע עבודה יפה. הם מעמידים את החברה על הרגליים. היו לה ימים מאתגרים ועוד יהיו לה, אבל נראה שהיא הולכת בכיוון הנכון, עם אנשים טובים. אני מצפה ממנה לדברים טובים לאורך זמן".

אין מחליטים על אסטרטגיה עבור חברה כזו?

"חייבים ללכת עם היתרון התחרותי. אם במחקר אין לך פלטפורמה טכנולוגית ייחודית שנותנת לך יתרון או הזדמנות, אל תנסה להיות חברת מחקר חדשנית. אם אין לך צוות מכירות משמעותי, אל תמכור. אם אתה לא יודע להשקיע את המזומן שלך היטב, תחזיר אותו למשקיעים".

"טראמפ טוב לתעשייה"

כפוליטיקאי לעתיד, ודאי יש לך משנה סדורה בנושא החם של מחירי התרופות.

"הלחץ על המחירים מאתגר מאוד. אמנם תרופות בארה"ב הן רק 12% מעלות, הבריאות, כך שרק הורדת מחירי התרופות לא תפתור את כל הבעיות של מערכת הבריאות, אבל גם בתחום הזה דרושה התייעלות.

"היום מערכות הבריאות רוצות ערך והן יחלו בקרוב לשלם עבור ערך מוכח, ולא פר טיפול. השינוי הזה טוב לחברות חדשניות. הן ישמחו לקבל תשלום עבור הערך שהן באמת נותנות, במקום עבור הכוח השיווקי שלהן, שהוא חלש מזה של חברות הענק".

הורדת המחירים לא תפגע בחדשנות, כפי שחברות התרופות טוענות?

"לא, הן ירוויחו בסופו של דבר אותו סכום כסף, שהוא לא פחות ולא יותר מהמקסימום שחברה מוכנה לשלם עבור בריאות. אבל הערך שהן ייתנו עבור זה, ילך ויגדל".

טראמפ טוב לחברות התרופות?

"טראמפ עושה דה-רגולציה ומעודד תחרות חופשית בכל התחומים. מהלכים כאלה מעודדים יזמות, ולכן בגדול הייתי אומר שהוא טוב לתעשייה. ה-FDA תחת סקוט גוטליב, מינוי של טראמפ, מנוהל היטב, ומשקיע בעידוד תחרות והוספת ערך . בנאומו האחרון בעניין התרופות, טארמפ דיבר על מערכות הפצה הרבה פחות מורכבות, יותר שקופות, עם תמריצים יותר ברורים ופחות מחולקים בין הרבה גורמים. זה דווקא עודד אותי. כאשר מסתכלים הוליסטית, זו הרפורמה שאנחנו היינו רוצים להשיג".

בוב נגד בוב: המרוץ הצמוד בניו-ג'רזי

המרוץ בניו-ג'רזי על מקום בסנאט צפוי להיות צמוד. בצד אחד במגרש בוב יוג'ין הרפובליקני, שהעובדה שהוא חדש בפוליטיקה ואיש צבא לשעבר עשויה לשחק לטובתו, אך העובדה שהוא כיהן כמנכ"ל חברת תרופות - לרוב גופים שנואים על מגזרים שונים בארה"ב - עשויה להיות בעוכריו. המכשול העיקרי שעומד בפניו הוא כנראה העובדה שהוא רץ מטעם המפלגה הרפובליקנית במדינה שמזוהה עם המפלגה הדמוקרטית.

בצד השני של המגרש ניצב מועמד המפלגה הדמוקרטית רוברט מנדז, שרק לאחרונה התנהל נגדו משפט ארוך בתיק שחיתות, ואף שלא הורשע לבסוף המוניטין שלו נפגע קשות.

יוג'ין מושך את המרוץ לכיוון האישי. הוא אוהב לתאר אותו כ"סיפור של בוב מול בוב", והטוקבקיסטים מוסיפים, "בוב הטוב" מול "בוב הרע". הדמוקרטים, מצדם, מזהירים את הבוחרים מפני הצבעה שעשויה לחזק את הנשיא דונלד טראמפ. אכן דילמה, שמסמנת מרוץ צמוד למדי.

תמיד ידעת שתהיה פוליטיקאי?

"לא, אבל רציתי תמיד לעזור לחברה. נולדתי למשפחה שבה הייתי הראשון שהצליח להשיג השכלה. בהתחלה התגייסתי למארינס, כי האמנתי שכשאתה נהנה מהחופש במדינה שלך, אתה צריך לחזק אותה ולשרת אותה. וב-19 השנים האחרונות אני עובד במקום שהמוטיבציה שלי בו היא לשפר חיים. ואז ראיתי שבפוליטיקה של ניו-ג'רזי דברים לא הולכים נכון. שולט במדינה אדם מושחת שאף אחד לא מעז להתמודד מולו מהצד הרפובליקני. זה היה רע לדמוקרטיה, והרגשתי שמבחינה מוסרית אני צריך להגיד, 'תנו לאנשי ניו-ג'רזי לבחור'. האם אתם רוצים לבחור שוב במישהו כזה? רציתי שלמדינה תהיה הנהלה ושלא נובך מהמנהיגות שלנו. רציתי לתת תחושה שאנשים טובים צריכים לרוץ למשרות פוליטיות, שאנחנו כן יכולים לנצח ולשפר" .

מה אתה מתכנן לניו-ג'רזי?

"יש הגירה שלילית משמעותית מניו-ג'רזי, של עסקים ושל תושבים. זו מדינה עם מיסוי גבוה מאוד, ואף אחד לא עוצר זאת, והצמיחה של הכלכלה המקומית אינה מספקת. אנשים לא יכולים לחיות בגלל המיסוי.

"אם טראמפ יעזור לניו-ג'רזי, אני בעדו. טראמפ עשה דברים טובים. הוא מפחית את איום הטרור, משפר את יחסי המסחר של ארה"ב. אבל אם הוא לא יתמוך בתשתית של ניו-ג'רזי, אנחנו נעשה את זה בעצמנו. אנחנו אומרים לוושינגטון, 'ביחסים בינינו - ניו-ג'רזי תחילה".

תמיד היית רפובליקני?

"כשגדלתי, לא היו סביבי רפובליקנים כלל. כשהייתי בצבא, ארה"ב נשלטה על ידי דמוקרט שלא עשה טוב לצבא (ג'ימי קרטר - ג"ו), ואז הגיע רונלד רייגן הרפובליקני, והוא החזיר את הגאווה למדינה ולצבא. אחר כך, כשהפכתי לאיש עסקים, ראיתי שהרפובליקנים בעד יזמות, חדשנות, שוק חופשי. כך, בהדרגה, נטיתי לכיוון הרפובליקני ב-20-25 השנים האחרונות.

"אבל המיתוג הבינארי הזה - דמוקרט או רפובליקני - הוא בעייתי. זה לא מייצג את כל האנשים. אני מציע, תבדקו מי באמת מייצג את האנשים ותתרכזו פחות במיתוג".