הפסד משמעותי לתנובה: תיאלץ לחשוף את דוח מקינזי

תנובה תיאלץ לחשוף את דוח מקינזי, שנחשב לבסיס שעליו נשענה החברה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב לאחר רכישתה על-ידי אייפקס. זאת, במסגרת תביעה ייצוגית שמנהל נגדה בימים אל עו"ד אופיר נאור בטענה לגביית מחיר מופרז על הקוטג' בשנים 2008-2011 - כך קבעה היום (ג') שופטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אסתר שטמר. השופטת קיבלה את בקשתו של עו"ד נאור, המיוצג על-ידי עו"ד שחר בן-מאיר ועו"ד דוד דנינו, לחשוף את תכנו של הדוח, ולאפשר חקירת עדים עליו.

ההחלטה ניתנה לאחר שלפני כחודש ניתנה החלטה הפוכה לחלוטין על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת תמר בזק-רפפורט, בתביעה ייצוגית אחרת המתנהלת נגד תנובה בגין מחירם המופרז לכאורה של מוצרי חלב שונים, ובהם הגבינה הלבנה.

במסגרת התביעה בירושלים - אשר טרם אושר ניהולה כייצוגית, והיא מצויה בשלבי ניהול הבקשה לאישור - נדחתה בקשת התובע, ירון זליכה, לחשוף את הדוח. השופטת תמר בזק-רפפורט נעתרה לבקשת תנובה שלא לחשוף את הדוח קבעה כי הדוח יישאר חסוי. ואולם, היום כאמור, במסגרת תובענת "מחיר הקוטג'", החליטה השופטת כי אין סיבה מספקת לחסות את הדוח.

תנובה: דייג שמטרתו להציל את התביעה מכיליון

תובענת "הקוטג'" הוגשה לאחר שמחיר הקוטג' טיפס לכ-7 שקלים, עובדה שהולידה את "מחאת הקוטג'" בקיץ 2011. אחרי המחאה ירד מחיר הקוטג' ועמד על כ-6 שקלים בממוצע.

לטענת התובע הייצוגי, אופיר נאור, תנובה ניצלה את כוחה המונופוליסטי בשוק מוצרי החלב בכלל, ובקטגוריית גבינת קוטג' בפרט, כדי להעלות מחירים. באפריל 2016 קיבלה את הבקשה לנהל ייצוגית בעניין, תוך שהיא קובעת כי "קיימת אפשרות סבירה שהשאלה אם תנובה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי, בכך שגבתה בתקופה שבין מארס 2008 לבין יולי 2011 מחיר גבוה מ-6 שקלים לגביע קוטג', שהוא מחיר בלתי הוגן, תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה (התובעת - א'ל"ו)".

ההחלטה שקיבלה שטמר היום משמעותית מאוד עבור התובעים, והיא סוללת את דרכם להוכחת תביעתם לכאורה.

ההחלטה התקבלה במסגרת בקשה שהגיש נאור באמצעות עו"ד בן-מאיר לזמן 15 עדים, 10 מתוכם בעלי תפקידים שונים בזמנים שונים בתנובה, שני עובדי מדינה (ברשות להגבלים עסקיים ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר) ו-3 עובדים בחברות ייעוץ כלכליות. בין העדים שהתבקש זימונם: מנכ"לי תנובה לשעבר, ליעד כהן, אריק שור וזהבית כהן; וכן עו"ד אורי שוורץ, ממלא-מקום הממונה על ההגבלים העסקיים; דנה מאור, מנכ"לית מקינזי ישראל; וד"ר יונתן קולודני, מנכ"ל מקינזי ישראל לשעבר.

נאור טען כי עדי תנובה נדרשים משום שתנובה עצמה נמנעה מלהגיש תצהירים של מי שמילאו תפקידים בכירים בחברה בתקופה הרלוונטית; והאחרים קשורים בהכנת שני דוחות מרכזיים בתביעה זו, "דוח מקינזי" ודוח "גיזה".

תנובה מצידה התנגדה לזימון כל העדים כולם, בטענה כי הבקשה מכבידה מאוד, כי מסרה כבר את כל הנתונים הרלוונטיים מבחינת טענות התובע, ועתה אין מדובר אלא בדייג שמטרתו להציל את התביעה מכיליון. לטענתה, התובע מבקש ללמוד באמצעות העדים על שיקולים שהובילו את תנובה לקביעת מחיר הקוטג', נושא שאינו רלוונטי לעילת התביעה. מכל מקום, נטען, משנמסרו הנתונים עצמם על מחירי הקוטג', שוב אין חשיבות לשיקולים שעמדו בבסיס קביעתם.

באשר לעדים שהתבקשו, נטען כי התובע אינו רשאי להזמין את בעלי התפקידים השונים בתנובה, שכן מדובר בזכותה של בעלת הדין להציג את עמדתה באמצעות מי שהחליטה. תנובה הוסיפה וטענה כי מדובר בניסיון פסול למקצה שיפורים ולעקיפת הליכי גילוי המסמכים שנערכו בתיק זה.

בקשר לדוח מקינזי טענה תנובה כי אין מדובר בדוח מסוים אלא בסדרה של מסמכים, וכי היא מסרה לידי בית המשפט את דוח מקינזי היחיד שנמצא ברשותה במסגרת הליך אחר שמתנהל באמצעות בא-כוח התובע (אותה תובענה ייצוגית המתנהלת בירושלים). טענות אלה הועלו על-ידי תנובה לאחר שטענה תחילה, במסגרת הליכי גילוי המסמכים בתביעה, כי אין בידה דוח של חברת מקינזי, כי אם סדרה של מסמכים. ואכן, במסגרת גילוי מסמכים הוחלט שלא לחייב את תנובה בחיפוש ועריכה של כל מסמכי מקינזי.

בתגובה לטענות החברה, כפר עו"ד נאור בטענת כי אין משמעות לשיקולים שהנחו את תנובה בקביעת מחירי הקוטג'. לדעתו, יש להם חשיבות רבה, ולצורך בחינתם יש לבחון את הדוחות שעליהם הסתמכו (בעיקר דוח מקינזי) ולבחון את הלך רוחו של כל נושא תפקיד בתקופה הרלוונטית. נאור סבור כי הוא זכאי לזמן לעדות כל מי מעובדי תנובה שלא יזומן על-ידה. עוד הוא טען כי אין מניעה בדין לבקש לזמן עדים לשם הצגת מסמך, גם אם היה כבר הליך גילוי מסמכים בתביעה.

השופטת שטמר החליטה שלא להכריע בשלב זה בשאלה האם ועד כמה יש צורך לבחון את שיקולי תנובה בקביעת מחירי הקוטג' בזמנים הרלוונטיים. "ככל שייקבע, כבקשת תנובה, כי אין להתייחס לנימוקים ולשיקולים אלא לנתונים המספריים בלבד, ודאי לא יהיה צורך בעדויות שתשמענה בדבר השיקולים", ציינה בהחלטה.

ואולם מנגד, השופטת נעתרה לבקשת עו"ד נאור לקבל לידיו את דוח מקינזי.

מסקנת דוח מקינזי היתה שניתן להעלות את המחיר ב-15%

דוח מקינזי נחשף לראשונה ב"גלובס" (בכתבות שפורסמו בשנים 2011-2014). כפי שפורסם, לאחר הרכישה ביקשה אייפקס לייצר רווחים מהירים ושכרה לשם כך את חברת הייעוץ מקינזי, שיחד עם הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, הגישו דוח בעניין מחירי מוצרי החלב. מסקנת הדוח הייתה שהביקוש לגבינה צהובה, גבינה לבנה וקוטג' קשיח, וניתן להעלות את המחיר ב-15% לפחות מבלי לפגוע בביקוש.

הדוח העסיק גם את מבקר המדינה, אשר במסגרת הדוח השנתי שפרסם באוקטובר 2010 קבע כי קיים כשל בעבודת רשות ההגבלים העסקיים בעניין אכיפת האיסור על ניצול מעמד מונופולין לרעה בדרך של גביית מחיר מופרז. המבקר ציין כי כשל זה "בא לידי ביטוי במלוא חומרתו" לאחר רכישת תנובה על-ידי קרן אייפקס, כאשר תנובה נסמכה על דוח ספציפי של חברת הייעוץ מקינזי (בשפה האנגלית, הנושא כותרת ותאריך מסוימים), ובו מידע שעל בסיסו היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים.

כחלק מהתייחסותו לדוח מקינזי, צטט המבקר מדוח מקינזי, שכותרתו הייתה "הגשמת מצוינות בתמחיר". כך, למשל, ציטט המבקר את המשפט הבא מהדוח: "ככלל, נראה כי צרכני מוצר מסוים הם, יחסית, לא רגישים לשינויים במחיר. העלאת מחיר של 10% תגדיל את רווחי קטגוריה זו ב-31 מיליון שקל... כאשר לוקחים בחשבון את ההשפעה המצרפית גם על הרווחים וגם על נתח השוק, נראה כי האופטימום להעלאת מחירי מוצרי המדף היא בין 10%-12%".

עוד צוין בדוח המבקר כי בספטמבר 2011 הגיע לממונה על ההגבלים דוח מקינזי, ובו מידע שעל בסיסו לכאורה ניצלה תנובה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים.

השופטת שטמר התייחסה להתעסקות הרבה בדוח, שנותר סמוי מן העין עד כה, וציינה "זו הפעם השלישית שבה נדרשת התייחסות לדוח זה. בעבר התקבלה עמדת תנובה, כי אין מדובר בדוח מרוכז אחד וכי הקושי בחיפוש החומר ובעריכתו עומד לרועץ בבקשה לגילוי הדוח. לאחרונה, כך הובהר על-ידי שני הצדדים גם יחד, הסתמך מבקר המדינה על מסמך מקינזי מסוים. מסמך זה מבקש התובע לגלות באמצעות העדים. משהתברר כי קיים מסמך מסוים, אין עוד רגליים לטענה כי יקשה על תנובה למצוא אותו מסמך. משהתברר כי בניגוד לדברי תנובה קיים מסמך מסוים, ולא נטען לחסיונו - ברי שיש להציגו לצד שכנגד".

השופטת התייחסה גם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שנעתר לבקשת תנובה שלא לחשוף את הדוח, אך ציינה כי המצב בתיק שבפניה שונה. "דוח זה הועמד לעיונו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר לבסוף החליט שלא לחייב את תנובה בגילויו. בניגוד למצב בתיק הנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאן עוסקים אנו בשלב שלאחר אישור התביעה הייצוגית, ועל כן חלים הכללים הרגילים בדבר רלוונטיות של המסמך לתביעה שלפניי, במסגרת זימון עדים".

עם זאת, השופטת קבעה כי אין מקום לזמן 3 אנשים שונים כדי להציג אותו דוח עצמו (עו"ד אורי שוורץ, ממלא-מקום הממונה על ההגבלים העסקיים; דנה מאור, מנכ"לית מקינזי ישראל; וד"ר יונתן קולודני, מנכ"ל מקינזי ישראל לשעבר), וכי על עו"ד שחר בן-מאיר לבחור אחד מבין השלושה.

בנוסף הגבילה את זימונם של עדים נוספים, כדי לא להכביד על ההליך, וקבעה כי אין לאשר בשלב זה הזמנת מי מן העדים נושאי התפקידים בתנובה. השופטת קבעה כי תוך 3 ימים מיום שיתקבלו תצהירי תנובה, יוכל בא-כוח התובע להזמין אחד העדים האחרים מטעמו.

בנוסף אושרה בקשתו של עו"ד שחר בן-מאיר לזמן לעדות אלכס שכטר שערך את דוח גיזה; וכן זימון יעל קחל, מנהלת תחום בכירה מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.