לאן נעלמו עשרות תיקים נגד עברייני בנייה מביהמ"ש בי-ם

פרשה מסתורית שנחשפת השבוע (ב') לראשונה, ושבה מעורבים, בין היתר, עיריית ירושלים, בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים ומשטרת ישראל, מאיימת לשנות סדרי בראשית בכל הקשור להתנהלות בתי המשפט לעניינים מקומיים בארץ ולבטח בזה שבעיר ירושלים.

ל"גלובס" נודע לאחרונה כי עשרות תיקים בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, העוסקים בעיקר בעברייני בנייה בעיר, נעלמו בנסיבות לא ברורות מבית המשפט. ממידע שמצוי בידי "גלובס" עולה כי אין זה המקרה הראשון שבו נעלמים תיקים בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים.

ה"אירוע", כך מכנה הרשות השופטת את היעלמותם של התיקים, נמצא עדיין בבדיקה אצל מבקרת עיריית ירושלים, מלכה דרור, כאשר רוב הפרטים, כולל מה מעורבותה של המשטרה בחקירת הפרשה ואם נפתחה חקירה רשמית - מצויים תחת איפול. הרשות השופטת והמשטרה שיתפו פעולה עם "גלובס" בכל הנוגע להליך בקשת המידע. עם זאת, בכל הקשור לקבלת מידע בפועל, הרשויות תרמו לאיפול הכבד סביב הפרשה.

בירור שעשה "גלובס" מביא לגילוי מספר פרטים נוספים, בנוסף לחשיפת היעלמותם (או אולי אף גניבתם) של מספר רב של תיקי בית המשפט. מתגובות הצדדים ניתן להבין כי הפרשה אילצה אותם לפתוח בבדק-בית רציני ביותר והסקת מסקנות, שחלקם כבר מיושמות בפועל.

מכל מקום, הפרשה מעלה סימני שאלה רבים ביחס לאופן הפעלת בתי המשפט לעניינים מקומיים בארץ בכלל, ובירושלים בפרט. מהפרשה עולה כי שמונה שנים אחרי שניתן פסק הדין בבג"ץ "קראשי נגד עיריית ירושלים" שניסה להסדיר את דרך פועלו של בית המשפט לעניינים מקומיים, הבעייתיות בעמידה בעיקרון הפרדת הרשויות עדיין רלוונטית. זאת, כל עוד מתקיים הקשר הבל יינתק, בין פקידי בתי המשפט המקומיים לבין העיריות עצמן.

התיקים נעלמים ומשוחזרים

בכל שנה מוגשים לבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים אלפי תביעות בנושאים שונים, בהם: רישוי עסקים, תכנון ובנייה, צווי הריסה או עניינים עירוניים אחרים. בין אלפי התביעות העירוניות שהוגשו לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, הגישה עיריית ירושלים כמות לא מבוטלת של כתבי אישום נגד עברייני בנייה שעברו לכאורה על חוק התכנון והבנייה. כתבי אישום אלה, חולקו לצורך בירורן בין שופטי בית המשפט, בהם השופטת תמר נמרודי, שכיהנה בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מאז 2009.

בדרך-כלל לאחר הגשת כתב האישום נפתח בבית המשפט לעניינים מקומיים "תיק נייר" פיזי (בשונה מתיקים אלקטרוניים המתנהלים במערכת נט-המשפט), שבו נכללים, בין היתר, כתב האישום שהוגש, בקשות שהוגשו במסגרת התיק וגם החלטות או פסק דין. ככלל, תיקי נייר אלה מצויים בארכיב בית המשפט כשהם שמורים ונעולים.

במהלך שנת 2016 או 2017 ובטרם פרשה לפנסיה השופטת נמרודי, אך לאחר יציאתה לשנת שבתון, גילו ברשות השופטת כי כמה עשרות "תיקי נייר" שהיו בטיפולה והיו צריכים להישמר בארכיב בית המשפט, נעלמו כלא היו. בעקבות זאת נאלצו במערכת לשחזר את התיקים, דבר שבוצע כמעט במלואו. הסיבה להיעלמות התיקים לא פורסמה עד היום, וכך גם לא פורסם מספרם המדויק של התיקים הנעלמים.

השופטת נמרודי פרשה בסוף 2017 מכס השיפוט, כאשר את הודעת הפרישה הרשמית, נתנה השופטת עוד בחודש יולי 2016 ובטרם נודע לה וליתר המעורבים בפרשה - על היעלמותם של התיקים. חשוב לציין כי השופטת נמרודי עצמה אינה מעורבת בהיעלמות התיקים.

חרף המחדל המסתורי, שבמסגרתו נעלמו תיקי בית המשפט מתחת לאפם של האמונים עליהם מטעם בית המשפט, בחרה הרשות השופטת להתחמק מלנקוב במספרם המדויק של התיקים שנעלמו. זאת, תוך שהיא מנסה להקטין את חומרת "האירוע" ובוחרת לתארם את כמות התיקים האבודים "כמספר מצומצם".

עם זאת, מבדיקת "גלובס" עולה כי מספרם של התיקים האבודים אמנם קטן ביחס לכמות התיקים המוגשת לבית המשפט לעניינים מקומיים, אך היא אינה מצומצמת כלל ועיקר, ומדובר לפחות בכמה עשרות תיקים, ככל הנראה מעל ל-50.

בדיקת מבקרת העירייה

"גלובס" גילה כי בעקבות תלונות שהתקבלו אצל מבקרת עיריית ירושלים, מלכה דרור, בדבר היעלמותם של התיקים מארכיב בית המשפט, החלה המבקרת בבדיקה ראשונית במטרה להבין את נסיבות ההיעלמות המסתוריות. זאת, בין היתר, לאור הכפיפות המינהלית (גם אם לא המקצועית) של עובדי מזכירות בית המשפט לעירייה. בתום הבדיקה העבירה מבקרת העירייה את ממצאיה להנהלת העירייה, לנשיא בית המשפט השלום בירושלים אביטל חן וגם לידיעת המשטרה.

לשאלות "גלובס" בנוגע לבדיקה שביצעה מבקרת העירייה בסוגיית "התיקים האבודים", סיפקה העירייה תשובות מתחמקות. לדבריה, ממצאי הביקורת מופיעים בדוח מבקרת העירייה לשנת 2017 שהטיפול בו טרם הסתיים, ומשכך הוא טרם פורסם לעיון הציבור. אם לא די בכך, סירבה העירייה לאפשר ל"גלובס" לשוחח עם מבקרת העירייה, על-מנת שזו, תאיר את עיני הציבור בנושא.

גם המשטרה לא טמנה ידה בצלחת, והותירה את המצב העובדתי לוט בערפל, כך שלא ברור כלל אם מתקיימת חקירת משטרה בנושא. לפיכך אין בידי "גלובס" כל מידע בדבר ה"גורם" הספציפי שהעלים או חשוד בהעלמת התיקים. 

אירוע "התיקים האבודים" מחדד את השאלה, אם לא היה ראוי בנושא כזה, שבו מעורבות שלוש רשויות חזקות (בתי המשפט, המשטרה והעירייה) להביא לידיעת הציבור את סיפור המקרה או לפחות להבהיר מה קרה ומדוע קרה.

חרף חומרת המקרה, הרי שבכל הנוגע להסקת מסקנות ממנו, הרשות השופטת ביצעה זאת באופן מהיר יחסית. בעקבות אובדן התיקים, הנהלת בתי המשפט הנחתה את בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, להפסיק ולהשתמש בתיקי נייר, וכעת כל תיקי בית המשפט מרוכזים ומופעלים באמצעות מערכת דיגיטלית (נט-המשפט).

בכל הנוגע להסקת המסקנות בעירייה, נאלץ להמתין לפרסום דוח המבקרת או לפחות עד לקבלת טיוטה כלשהי שתבהיר מה באמת אירע בפרשה המסתורית. 

מערכת בתי המשפט: "מספר מצומצם של תיקים לא אותרו והם שוחזרו במלואם תוך שהטיפול בהם הושלם"

נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, באמצעות דוברת מערכת בתי המשפט, מסר בתגובה: "אכן במסגרת הטיפול השוטף בתיקי בית משפט לעניינים מקומיים, שהיו 'תיקי נייר' באותה העת, מספר מצומצם של תיקים לא אותרו והם שוחזרו במלואם תוך שהטיפול בהם הושלם כנדרש.

"אין כל קשר בין פרישתה של שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, תמר נמרודי, לבין האירוע. היא ביקשה לפרוש מיוזמתה מטעמים משפחתיים ואישיים עוד טרם נחשף האירוע.

"יוער כי כיום מנוהלים תיקי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים באמצעות מערכת "נט המשפט" שהיא מערכת דיגיטאלית - ללא נייר. לגבי יתר פרטי הפרשה, הנושא נמצא בבדיקה של הגורמים הרלוונטיים ומשכך אנו מנועים מלהוסיף התייחסות נוספת".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בעקבות תלונות שהתקבלו בלשכת מבקרת העירייה, נערכה בדיקה ראשונית שממצאיה הועברו להנהלת העירייה, לנשיא בית משפט השלום ולידיעת המשטרה. ממצאי בדיקת התלונות וכן מסקנות והמלצות הביקורת בנושא זה, מופעים בדוח השנתי של הביקורת לשנת 2017. הטיפול בדוח טרם הסתיים, ועל כן הוא אסור בפרסום עד להשלמת התהליך הקבוע בחוק. בתום הטיפול יפורסם הדוח לציבור".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "במשטרת ישראל מתקבלות מאות אלפי תלונות מדי שנה. לצערנו, בשל היעדר פרטים רלוונטיים בפנייתך - איננו יכולים לבדוק את הנושא ביסודיות כנדרש. ככל שתשלח לנו פרטים מינימליים שיאפשרו לנו לבדוק את הנושא כהלכה - נשמח לענות לשאלותיך בהתאם ובהקדם". 

המבקר התריע: "קיימים מתח בלתי נמנע ותלות בלתי רצויה של מערכת המשפט ברשויות המקומיות העלולים לפגוע בעצמאותה"

בית משפט לעניינים מקומיים דן, בין היתר, בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק התכנון. לשופט בית משפט לעניינים מקומיים יש סמכויות של שופט בית משפט שלום, ובהתאם, בית משפט לעניינים מקומיים הוא חלק ממערך בתי משפט השלום. מזכירות בית המשפט, אחראית, בין השאר, על ניהול המערך המינהלי של בית המשפט, ובכלל זה היא אחראית על הטיפול בתיקי בית המשפט, לרבות "תיקי הנייר".

בכל הקשור ל"קשר" שבין עיריות לבין בתי המשפט לעניינים מקומיים - נושא זה נבחן לראשונה עוד בדוח מבקר המדינה ב-1994, ולאחריו בבג"ץ "קראשי נ' עיריית ירושלים ומנהל בתי המשפט", שבמסגרתו נקבע כי יש לשנות את מערך בתי המשפט לעניינים מקומיים. בשלב הראשון הורה בג"ץ על הפרדה מלאה בין השופטים לבין הרשות המקומית בכל הנוגע לקבלת משכורת. עם זאת, חרף העובדה שסוגיית עובדי המזכירויות בבתי המשפט לעניינים מקומיים עלתה במסגרת העתירה, בג"ץ לא הכריע בסוגיה זו.

לאור זאת נוצר מצב שבו קיים פיצול מובנה בהפעלת בתי משפט לעניינים מקומיים: הנהלת בתי המשפט היא זו שנושאת באחריות המקצועית להפעלת בית המשפט לעניינים מקומיים, לרבות עובדי המזכירות; ומנגד הרשות המקומית היא זו שנושאת באחריות המינהלית להפעלת בית המשפט לעניינים מקומיים.

סוגיית בתי המשפט לעניינים מקומיים, נבחנה פעם נוספת ב-2016 על-ידי מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא. בין הליקויים עליהם הצביע המבקר: (1) ליקוי בנוהלי עבודה ובהנחייתם המקצועית של עובדי המזכירות; (2) הטמעה חלקית בלבד של מערכת המחשוב "נט המשפט"; (3) כן הצביע המבקר על כך שלא שונה מודל ההפעלה של בתי המשפט לעניינים מקומיים. המבקר התריע כי קיים "מתח בלתי נמנע ותלות בלתי רצויה של מערכת המשפט ברשויות המקומיות העלולים לפגוע בעצמאותה".

לאור ה"אירוע" שקרה בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, נראה שהגיעה השעה להטמיע את בתי המשפט לעניינים מקומיים במערכת המשפט, כחלק מלא ובלתי נפרד, וללא כל קשר לרשות המקומית שבשטחה הם פועלים.

סוד מדינה? הפינג-פונג המוזר שבין עיריית ירושלים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה

בהמשך לתגובת עיריית ירושלים לפרשת "התיקים האבודים", שבמסגרתה ציינה העירייה כי ממצאי בדיקת מבקרת העירייה בפרשה, הועברו לידיעת המשטרה, פנה "גלובס" לאחרונה במטרה להבין, בין היתר, מה עלה בגורל פניית המבקרת למשטרה - אם זו הובילה לחקירת משטרה, ואם כן - היכן החקירה עומדת.

המשטרה במענה לפניה זו טענה כי הפרטים שנמסרו על-ידי "גלובס", קרי - כי נעלמו עשרות תיקים מבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים וכי ממצאי בדיקת מבקרת העירייה הועברו למשטרה - אינם מאפשרים לה "לבדוק את הנושא ביסודיות כנדרש". נוכח תגובת המשטרה, פנה "גלובס" לעיריית ירושלים פעם נוספת (ולאחריה עוד מספר פעמים בכתב ובעל-פה), בבקשה כי זו תחשוף למי היא העבירה במשטרה את ממצאי בדיקת המבקרת.

אולם, למרבה ההפתעה, ולמרות שהעירייה עצמה היא זו שהודתה במסגרת תגובתה הרשמית כי ממצאי המבקרת הועברו לידיעת המשטרה, סירבה העירייה בתוקף להגיד למי במשטרה הועברו ממצאי הבדיקה. זאת, כאילו מדובר בסוד מדינה וכאילו היא לא סיפרה מיוזמתה על פנייתה למשטרה בנושא.

גם פנייה להנהלת בתי המשפט במטרה להבין מי במשטרה מטפל בפרשה, נענתה בתשובה מתחמקת, תוך שהנהלת בתי המשפט מציינת כי "הנושא נמצא בבדיקה של הגורמים הרלוונטיים, ומשכך אנו מנועים מלהוסיף התייחסות נוספת". אילו גורמים רלוונטיים מדובר? זאת לא מצאו לנכון בהנהלת בתי המשפט לציין בתגובתם, שוב כאילו מדובר בסודות הגרעין של ישראל.

מהתנהלות הרשויות בפרשה, עולה "ריח" לא נעים של הסתרת מידע, שמעלה את השאלה המתבקשת - אם בכלל נעשתה פנייה מצד העירייה ו/או הנהלת בתי המשפט למשטרה שתחקור את הנושא. בנוסף, לא ברור כיצד מקרה שבו נעלמים עשרות תיקים מבית המשפט בארץ אינו מוכר למשטרה, גם מבלי שניתן לה מספר תלונה או תעודת זהות של מבקרת עיריית ירושלים.