ישראכרט ניצחה את כאל בקרוב על הסליקה של חח"י

נמשכת הטלטלה והאי-ודאות בענף כרטיסי האשראי, והפעם בתחום הסליקה. ל"גלובס" נודע כי במכרז שביצעה לאחרונה חברת החשמל, זכתה חברת ישראכרט בסליקה של מרבית המותגים הקיימים בשוק לאחר שהציעה הצעה נמוכה יותר ממתחרותיה, בפעילות שממילא הרווחיות בה נמוכה. מדובר במכרז משמעותי, שכן לפי הערכות סך כל הסליקה בעסקאות בכרטיסי אשראי בחברת החשמל מגיע לכ-5 עד 6 מיליארד שקל בשנה.

עד היום הסליקה מול חברת החשמל נחלקה כך: ישראכרט סלקה את מותגים מאסטרקארד ואמריקן אקספרס, כאל סלקה את מותגים ויזה ודיינרס ולאומי קארד למרבה ההפתעה סלקה דווקא את המותג של ישראכרט. כעת ישראכרט גדלה באופן משמעותי על חשבון כאל, כאשר הצליחה להעביר אליה גם את הסליקה של ויזה. לפי ההערכות בשוק, ישראכרט תסלוק כעת כ-80% מתשלומי האשראי המעוברים לחברת החשמל.  

בשוק כרטיסי האשראי קיימת 'עמלה צולבת', המהווה את מחיר הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק. בעוד בשוק הפרטי העמלה הצולבת עומדת על 0.7%, בתשלומים למוסדות המדינה היא נמוכה יותר ועומדת על 0.55%, מה שמאפשר לחברות כרטיסי האשראי לגבות עמלות סליקה נמוכות מגופים ממשלתיים דוגמת חברת החשמל.

בבנק ישראל רוצים לבטל את ההפרדה, ולהביא לכך שהעמלה הצולבת תהיה זהה בכל המגזרים. בנק ישראל כבר קבע מתווה להפחתת העמלה הצולבת במגזר הפרטי, ובסוף השנה היא אמורה לרדת ל-0.6%, שנתיים לאחר מכן ל-0.55% וב-2024 ל-0.5%.

אם בסוף השנה אכן יתבצע יישור קו בין מוסדות המדינה למגזר הפרטי, הרי שייווצר מצב בו למוסדות המדינה תעלה העמלה הצולבת מ-0.55% ל-0.6% בשנת 2019, ותחזור לרדת רק שנתיים לאחר מכן. מדובר במצב אבסורדי בו נעשו מאמצים רגולטורים להפחתת עמלות, ובפועל העמלה הצולבת מתייקרת במגזר הציבורי.

המעניין במכרז זה מלבד גודלו הוא העובדה שהוא התבצע בזמן שישנה אי-ודאות בשוק באשר לעמלה הצולבת במגזר הציבורי, כלומר חברות כרטיסי האשראי תמחרו את הצעותיהן כשהן לא יודעות על כמה יעמוד רכיב מרכזי מהעלות שלהן.

בבנק ישראל מציינים כי הם עדיין בוחנים סוגיה זו, אולם בענף כרטיסי האשראי יצאו מנקודת הנחה שהעמלה הצולבת בעסקאות של חברת החשמל צפויה להתייקר החל מהשנה הבאה. כתוצאה מכך אם בחברת החשמל חשבו שהם ישפרו את תנאיהם בעקבות המכרז החדש, בסופו של דבר הם ככל הנראה קיבלו הצעות יקרות יותר המגלמות את העלייה בעמלה הצולבת.

עמלת הסליקה של חח"י נמוכה

לאחר שבחברת החשמל ביצעו מכרז מקוון וראו את התוצאות המאכזבות שלו, הם ביצעו מקצה שיפורים למכרז. אז החליטה ישראכרט, בניהולו של רון וקסלר שהיא נלחמת על העסקה הזו, והורידה את המחיר, וזכתה בסופו של דבר בסליקה של רוב השוק.

נציין כי מראש עמלת הסליקה ממנה נהנית חברת החשמל נמוכה משמעותית מהממוצע בשוק, הן מכיוון שהיא נהנתה מיתרון של עמלה צולבת נמוכה, והן בשל מחזורי הפעילות הגבוהים שלה. לפי הערכות גובה עמלת הסליקה שמשלמת חברת החשמל הוא פרומילים בודדים מעל הצולבת, קרי באזור ה-0.7%, זאת בעוד עמלת הסליקה הממוצעת בשוק עומד על כ-1%. כך שלא ברור מה תהיה הרווחיות של ישראכרט מפעילות זו ועל אחת כמה וכמה אם העמלה הצולבת תעלה.

יחד עם זאת גורמים המעורבים במכרז מציינים כי ישראכרט לא הייתה מציעה הצעה שתביא לכך שהיא תפסיד מפעילות זו ורק תגדיל את מחזורי הפעילות, וכי רווחיות היא גורם אקוטי לחברה, שצפויה להימכר על ידי בנק הפועלים בשנתיים הקרובות.

עוד נציין כי מה שמפתיע בתוצאות המכרז הוא שישראכרט הצליחה לקחת לכאל נתח שוק, זאת בעוד כיום דווקא לכאל קיים יתרון תחרותי מול שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות. היתרון נובע מכך שכאל תמשיך להישאר תחת בעלות בנקאית מה שמקנה לה מספר יתרונות בעיקר בתחום מקורות המימון לפעילותה.

כעת עולה השאלה האם ייווצר כאן אפקט דומינו, שיביא לכך שגופים ממשלתיים נוספים ינסו לשפר את מצבם וללחוץ את חברות כרטיסי האשראי להפחית עמלות. תרחיש דומה לזה נראה בפעילות אחרת של חברות האשראי: אשתקד כאל היא זו שלקחה ללאומי קארד את הפעילות במועדון החוץ בנקאי עם שופרסל, באמצעות שיפור משמעותי של התנאים. הדבר יצר גלי הדף בשוק המועדונים, והביא לפתיחה מחדש של הסכמים בין החברות לשותפותיהן בחלק מהמועדונים ולשיפור תנאי השותפות. אלא שכדי שחברת החשמל תגרום לאפקט מתמשך, צריכה קודם כל להיות מוסרת האי-ודאות לגבי העמלה הצולבת במוסדות מדינה.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל אכן יצאה למכרז בנושא סליקה וחברת ישראכרט זכתה ברובו. מאחר ומדובר בנושא מסחרי, אין החברה יכולה להוסיף פרטים מעבר לכך".