"אחד מסכן קנה את מעריב, אז ימצאו קונה להחזקות בידיעות"

לעו"ד אבי פילוסוף, שהגיע לפני שבועיים לשמור על המניות של בנק הפועלים (34%) ב"ידיעות אחרונות" כדירקטור, יש רעיון מי יהיה אותו משקיע שבנק הפועלים מחפש ושיסכים להיכנס לקונסטלציה המסובכת של חברה פרטית עם שלטון יחיד של בעל המניות הדומיננטי (נוני מוזס), ועוד בתחום הקשה של עיתונות מודפסת. "אנשים עשירים משקיעים בקבוצת כדורגל, ושם אי-אפשר להרוויח גרוש", הוא אומר בראיון בלעדי ל-G שיפורסם בסוף השבוע באתר "גלובס". "בזה אני מבין, הייתי 10 שנים יו"ר מחלקת הכדורגל של בני יהודה".

אבל הם מראש לא חושבים על זה כעל עסק. עיתון זה חברה עסקית, ויש להניח שמי שיקנה שליש מ"ידיעות אחרונות" ירצה תמורה על ההשקעה.

"אני ראיתי אחד מסכן שקנה את 'מעריב', וגם זה לא היה כדי להרוויח סכום אדיר (נוחי דנקנר - ש.ל). אז אני מאמין שהכונסים ימצאו מישהו שיקנה. לא תמיד השיקולים של בעלי ההון הגדול הם השיקולים שלך ושלי. יכול להגיע נגיד אדון אברמוביץ' כזה, שבא לו שיהיה לו לאן ללכת לשבת בבוקר".

כלומר, נראה לך שהקונה הפוטנציאלי יהיה מישהו שבא לא מסיבות עסקיות אלא מסיבות אחרות, כגון יוקרה, השפעה וכדומה?

"'ידיעות אחרונות' הוא חתיכת מוסד. יש לו הבעיות שלו, ממה שאני מבין, שומע וקורא. אבל כמעט כל דף בית שאני רואה אצל אנשים זה ynet. מאוד יכול להיות שיהיה מישהו שימצא עניין רציני בכך. אני, מכל מקום, מתכוון לשבת בדירקטוריון, ללמוד את החברה בכל הכנות ולעשות כל מה שאני יכול כדי שהחברה תמשיך להתקיים, בהתנהלות נכונה, ואז אני מקווה שהכונסים יעשו את העבודה שלהם וימצאו מישהו שיהיה מוכן לקנות חברה מאוזנת ומסודרת".

מבחינת בנק הפועלים, לא היה מדובר בצעד פשוט. ואכן, הוא לווה בכותרות בסגנון "לבנק הגדול במדינה יש דירקטור בעיתון הגדול במדינה" - תוך רמיזה חזקה על הידוק הקשר של הון-עיתון. "קראתי שבנק הפועלים מגביר את החזקתו ב'ידיעות אחרונות'", מתייחס פילוסוף, "ואני אומר לך שלא דיברתי עם אף אחד מבנק הפועלים כבר כמה שנים, ובוודאי לא על העניין הזה. מי שבא אליי היו פנחס וירון (רובין ואלכאוי, הכונסים - ש.ל)".

הבנק נמנע מהצעד הזה במשך זמן ועכשיו עושה אותו, מן הסתם, מדאגה לכסף ש"תקוע" שם ואין אפשרות לממשו.

"אני לא יודע אם הבנק דואג. הכונסים הם אלה שפנו אליי. אנשים לא מבדילים בין הדברים, אבל יש הבדל גדול".

ואיך עובדת בינתיים החברות בדירקטוריון?

"הייתי בסך-הכול בשתי ישיבות, אבל רובין לא שואל אותי מה היה בישיבה. כשמישהי פה שאלה אותו אם סיפרתי לו מה היה בישיבה, הוא ענה, 'אני לא צריך שהוא יספר לי. אם ירצה, יספר, אבל זה שיקול שלו'".

איך אפשר למכור מניות בחברה שבה לאחד מבעלי המניות יש שליטה מלאה בדרך של החברה ובהחלטות?

"אני מכיר את נוני הרבה שנים, ואני חושב שחשוב לו שהנכס העיקרי בחיים שלו יהיה יציב וחזק, ואם קרה אסון או תקלה לבעל מניות אחד (אליעזר פישמן - ש.ל), יבוא בעל מניות אחר וימשיך את הקו".

הדוגמה של פישמן לא תעודד בעל מניות אחר להיכנס בנעליו. הוא די "נתקע" שם, בלי אפשרות למכור את המניות ובלי דיבידנדים.

"אני לא יודע אם אין דיבידנדים. עוד לא ישבתי בישיבה שבא אמרו אם יש או אין דיבידנדים".

ומה אתה אומר על ההערכה שלנוני יש מעין שלטון יחיד בעיתון?

"אני לא חושב ששליטה במדיית תקשורת דומה לשליטה בסופרמרקט. זה קצת שונה, משום שבתקשורת צריך שתהיה לך נשמה לעסק שלך. מדיה תקשורתית, אולי כמו קבוצת כדורגל, לא יכולה להתנהל על-ידי אנשים שמשוחררים מאהבה לעניין הזה, מההבנה שזה חשוב, ומההבנה שזה לא כלי תקשורת עבורם כדי שיכתבו עליהם או בשביל החברים שלהם שיתקשרו ויבקשו 'תוריד אותי מעמוד הרכילות'. אז ככה אני מרגיש וחושב, ועם התחושות האלה אני הולך לדירקטוריון".