אלטרנטיבה: תשואה וערך מוסף

באחרונה הונפקה חברת "גלוברנדס", שעיקר עיסוקה בהפצת סיגריות. ההנפקה, לא גדולה במונחי הבורסה המקומית, עוררה עניין וביקושים. מה שמעניין הוא, ולאו דווקא לטובה, היא העובדה שבהנפקה השתתפו גם גופים מוסדיים ישראליים, שמנהלים את כספנו ומשווקים לנו גם ביטוחי בריאות. אבל הם לא היססו להשקיע בחברה התורמת לעישון, לנזקיו ולתחלואה.

אפשר גם אחרת. יש מדינות, שהן מהמתקדמות בתחומי ההשקעות והפיננסים, שהשקעות מסוג זה הן בעייתיות יותר ויותר. בעולם הפיננסי מתרחש תהליך חשוב בשנים האחרונות, וחל שינוי בדפוסי ההשקעה של המשקיעים. משקיעים, בעיקר בני הדור הצעיר,אינם מסתפקים עוד במודל הישן של "נעשה כמה שיותר כסף, ולא משנה איך...", ורבים מהם מעדיפים להשקיע את כספם כדי להשיג תשואה, אך גם בהתאם לערכים חברתיים.

כך נולד למעשה סקטור ההשקעות הנקרא "השקעות אימפקט" או "השקעות חברתיות". אם נדמיין ספקטרום שבקצהו האחד משקיעים פיננסיים לתשואה בלבד, ובקצהו השני פילנתרופים התורמים למטרות חברתיות ללא תשואה פיננסית - בין לבין צמח לו פלח של משקיעים שמבקשים לקבל תשואה עבור השקעתם, אבל שזו "תעשה גם טוב לחברה ולסביבה".

תופעה הזו הפכה בעולם למגמה. מגה-משקיעים עוברים להשקעות ערכיות ואחראיות, ואף מגייסים לצורך כך קרנות ענק. דוגמאות: "קרן פורד" מארה"ב, שהקצתה מיליארד דולר מנכסיה המושקעים (לא מהתרומות שלה) להשקעות אימפקט; KKR - ענקית הפרייבט אקוויטי האמריקאית, שגייסה קרן חדשה של מיליארד דולר, שתושקע בהשקעות אימפקט. צעד משמעותי בהקשר זה, הוא ההצהרה שעשה השנה לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, חברת ניהול הכספים הגדולה בעולם (6.3 טריליון דולר), בה ביקש ממנהלי החברות שבהן משקיעה בלאקרוק, "להתאים את מטרותיהן ליצירת ערך חברתי וסביבתי, ולא רק ליצירת רווח לבעלי המניות".

פינק כתב למנהלים: "בלאקרוק להוטה להשתתף בדיונים על יצירת ערך לטווח הארוך, ולעבוד כדי לבנות מסגרת טובה יותר לשירות כל בעלי העניין שלכם. היום, לקוחותיו, בעלי החברות שלכם, מבקשים מכם להפגין מנהיגות ובהירות שיניעו נוסף לתשואות ההשקעות שלהם, את השגשוג והביטחון של עמיתיהם האזרחים. אנחנו מביטים קדימה בציפייה לעסוק איתכם בנושאים הללו". כך, גדלים בעולם מספרי המשקיעים שלא ישקיעו בחברות נשק, סיגריות, הימורים, פורנו וכדומה, אלא בערכים שהם מאמינים בחשיבותם.

ומה בישראל? נושא ה"השקעות אימפקט" נמצא בפיגור יחסית לעולם. הראשונה לטפל בנושא היא מנהלת רשות שוק ההון, דורית סלינגר, אשר פרסמה השנה חוזר לגופים המוסדיים, המחייב אותם לפרסם אם בקביעת מדיניות ההשקעה שלהם, הם מתייחסים להיבטים של השקעות אחראיות. זהו צעד ראשון וחשוב, שיעודד את המוסדיים להיכנס להשקעות אימפקט, אולם הדרך עוד ארוכה. הנפקת "גלוברנדס" ומשקיעיה, ממחישים שאנחנו מפגרים אחרי המדינות המפותחות.

למי שאכפת שהכסף שלו יעשה טוב גם לאחרים, יש דרך להשפיע. עלינו לשאול את מנהלי ההשקעות שלנו, את קרן הפנסיה - מדוע השקיעו בסיגריות, ולעודד אותם לפתוח מסלולי השקעה ייחודיים, שההשקעות בהם יתרמו גם לחברה ולסביבה, או לפחות לא יזיקו.

חשוב לציין: השקעת האימפקט אינן בהכרח מילה נרדפת לוויתור של המשקיעים על תשואה. להפך. הוא הנכון. מדובר בהשקעות הנושאות תשואה למשקיע, אך נותנות לו גם ערך מוסף על השקעתו. המשקיע הסביר יכול גם להניח שמי שמתייחס בהוגנות לעובדיו, לספקיו וללקוחותיו, ולחברה בכלל, ישיא ערך כלכלי עודף גם לבעלי מניותיו, לעומת מי שנניח מזהם את הסביבה.

כדי לשפר ולהגדיל את תחום השקעות האימפקט בישראל, ולהעלותן לרמות המקובלות בעולם המפותח, ולסייע גם לחברה וגם למשקיעים, על "המתווכים הפיננסיים" בסקטור השקעות האימפקט לחבר בין היזמים החברתיים שיש להם רעיונות טובים בעלי פוטנציאל לשנות את העולם, לבין המשקיעים המחפשים השקעות מניבות עם ערך חברתי מוסף. זה אפשרי, ויהיה רווחי למשקיעים וגם יניב להם תשואה נוספת על התשואה הפיננסית: התשואה החברתית-סביבתית.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת Social Finance Israel (חל"צ) המתמחה בהשקעות אימפקט ובייעוץ להשקעות אימפקט.