הכסף השחור של שוק הדיור נחשף

פעם בשנה מאפשרת רשות המסים, באמצעות הדיווח על פעילות ועדות הכופר שלה, הצצה לספורט הלאומי של הציבור הישראלי: העלמות מסים (ויסלחו לי כל ישרי-הדרך). ועדות הכופר האלה דנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מע"מ, מכס ומס קנייה, ובסמכותן לדון בבקשות של נישומים ולהחליט להטיל עליהם כופר כחלופה להליך פלילי נגדם. ההחלטה מתקבלת לפי שורה של פרמטרים, כמו הרשעות קודמות, חומרת העבירה, מצב אישי, עניין ציבורי בהעמדה לדין ועוד.

פעם בשנה, רשות המסים מפרסמת את בקשות הכופר שהתקבלו ומפרטת את שמות החשודים, סעיף העבירה, סכום העבירה וסכום הכופר ששולם. חשוב מאוד להדגיש: סכום הכופר שעל הנישום לשלם הוא בנוסף לסכום המס שמשולם בהליך האזרחי, כלומר, הכופר הוא סוג של קנס, תוספת למס בהתאם לחוק שהנישום משלם לאחר שניסה להעלים מס.

השבוע פרסמה רשות המסים את החלטות הכופר לשנת 2016, והדבר הבולט בהן הוא עשרות האנשים שנתפסו בהעלמת מס מהכנסות מהשכרת דירות למגורים. כזכור, יש כמה מסלולי מיסוי למשכירי דירות: הראשון הוא פטור ממס (מלא או חלקי. הפטור עומד כעת כל כ-5,000 שקל בחודש); השני הוא חיוב במס מופחת בשיעור של 10%; והשלישי - חיוב במס לפי מדרגות המס. אלא שלכולם ברור ששיעורי הציות בנוגע למס על שכירות נמוכים מאוד. על-פי הערכות, כ-50% (ויש הערכות שמדברות על שיעורים גבוהים יותר) מציבור המשכירים מעלימים מס.

ליקטתי מהדוח כמה מהעלמות המס משכירות. שימו לב לסכומים, לעובדה שכנראה מדובר בהרבה יותר מדירה אחת להשקעה, ולעובדה שרוב המעלימים הבולטים הם ממרכז הארץ. חלקם מוגדרים שכירים ואף פנסיונרים.

אגב, את הכופר הגבוה ביותר - וזה כבר פורסם בעבר - שילמה אביבה גלעד: 600 אלף שקל, לאחר שנחשדה באי-דיווח על חשבון בנק ב-UBS בחו"ל ולא על הכנסות פסיביות שצמחו בו, בסכומים לא ידועים בשנים 2010-2013. גלעד היא אשתו של שופט המחוזי בחיפה לשעבר משה גלעד, שנאלץ לפרוש בעקבות הפרשה. הכופר הושת עליה בעקבות המלצת הפרקליטות בנימוקים בריאותיים, אבל ההחלטה מעוררת אצלי תהיות רבות. זו לא עבירה קלה, וזה לא סכום קטן. יש לקוות שכל עבירה מהסוג הזה ובהיקף הזה של מעלימי מס מהשורה זוכה להנחות דומות מנימוקים בריאותיים.

זו רשימת מעלימי המס הבולטים מהשכרת דירות למגורים בדוח הנוכחי:

■ אהרון וגילה רחמים מהמרכז, חשד לאי דיווח על הכנסות בסך של כ-2.5 מיליון שקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 375 אלף שקל. מדובר בממוצע הכנסות של 250 אלף שקל בשנה, יותר מ-20 אלף שקל בחודש. 
■ ז'אן פייר ובריג'יט אסוס מהמרכז, חשד לאי-דווח על הכנסות בסך של כ-2.5 מיליון בשקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 375 אלף שקל. 
■ יהושע גליקמן ומירה גילת מהמרכז. חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-2.2 מיליון שקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 330 אלף שקל. 
■ אילנה ולנטין משה מתל-אביב, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-2 מיליון שקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 300 אלף שקל. 
■ שר יצחקוב, פנסיונר מתל-אביב, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.8 מיליון שקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 270 אלף שקל. 
■ יצחק לזר ובנו אברהם מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בחו"ל בסך של כ-1.8 מיליון שקל בשנים 2002-2006; הכופר ששולם: 250 אלף שקל. 
■ אמנון ואריה רייכל, אחים שכירים מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בשנים 2005-2014 בסך של כ-1.7 מיליון שקל; הכופר ששולם: 266 אלף שקל. 
■ פרידה פרידמן, פנסיונרית מתל-אביב, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.6 מיליון שקל בשנים 2005-2013; הכופר ששולם: 240 אלף שקל. 
■ משפחת גולדגמר: יהודית גולדגמר מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.5 מיליון שקל בשנים 2009-2015. הכופר ששולם: 150 אלף שקל; מנחם תום גולדגמר, תושב חו"ל, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-718 אלף שקל בשנים 2009-2015. הכופר ששולם: 108 אלף שקל. 
■ רפאל כהן, פנסיונר מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.44 מיליון שקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 216 אלף שקל. 
■ ירדנה ברכה מירושלים, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.5 מיליון שקל בשנים 2006-2015; הכופר ששולם: 180 אלף שקל. 
■ משפחת בורוכוב: יוסף בורוכוב, עצמאי מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.3 מיליון שקל בשנים 2010-2015. הכופר ששולם: 195 אלף שקל; משה בורוכוב, עצמאי מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.3 מיליון שקל בשנים 2010-2015. הכופר ששולם: 195 אלף שקל; ניסים בורוכוב, עצמאי מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-900 אלף שקל בשנים 2009-2015. הכופר ששולם: 136 אלף שקל. 
■ מיכאל בר, פנסיונר מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.3 מיליון שקל בשנים 2005-2014 וכן אי-דיווח על הכנסות פסיביות מחו"ל בהיקף של כ-114 אלף שקל. הכופר ששולם: 237 אלף שקל. 
■ שמשון בנימין, שכיר מהמרכז, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.2 מיליון שקל בשנים 2005-2014. הכופר ששולם: 180 אלף שקל. 
■ רפאל בר סלע מתל-אביב, חשד לאי-דיווח על הכנסות בסך של כ-1.1 מיליון שקל בשנים 2005-2014; הכופר ששולם: 150 אלף שקל.

טוב, נדמה שהדוגמאות הללו מספיקות כדי לספר את הסיפור של הכסף השחור הענק בישראל, שנמצא בין היתר בשוק הדיור. ואלה רק דוגמאות שנתפסו ברשת של רשות המסים. עם כל הכבוד למאמצי האכיפה של הרשות בשוק הזה, הפתרון צריך להתחיל, כפי שכבר כתבתי בעבר, בהחלת חובת דיווח כללית בישראל. כך יהיה אפשר, לפחות בתור התחלה, לצמצם את היקף ההון השחור הגדול בענף הנדל"ן. החלת דיווח כללית תטייב את מאגר הנתונים של רשות המסים על הנישומים ותאפשר להכניס לרשת משלמי המס עוד ועוד מעלימים. ויש כאלה יותר מדי בישראל.