יש רק שני אנשים בעולם שמפחידים את טראמפ - והם התעוררו

יולי 2016, ארבעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, נשאל המיליארדר צ'רלס קוך במי מהמועמדים הוא תומך. על פניו, השאלה עשויה להיראות מפתיעה - אחרי הכול, מדובר באחד התורמים הכבדים למפלגה הרפובליקאית, שהריצה אז את המועמד דונלד טראמפ - אלא שצ'רלס הפתיע: "זו כמו בחירה בין התקף לב לסרטן", השיב לכתב מגזין פורצ'ן, "מדוע שאבחר באחד מהם?". כשהכתב התעקש, צ'רלס איבד סבלנות: "למה שאבחר? אתה מצמיד לי אקדח לראש?".

בשבוע שעבר, אחרי שנראה היה שכבר השלימו עם בחירתו של כוכב הריאליטי (ולפני שנה אף סייעו לו לקדם את מדיניות קיצוצי המס שלו, באמצעות השקעת סכומי עתק בקמפיינים מגוונים בנושא), עלו יחסיהם של הקוכים ושל טראמפ על מסלול התנגשות: שני האחים ששולטים ב"תעשיות קוך", החברה הפרטית השנייה בגודלה בארצות-הברית, הודיעו על השקת קמפיין מאסיבי וארוך טווח נגד מדיניות מכסי המגן של הנשיא.

באמצעות השקעת מיליארדי דולרים לאורך שנים בפרסום, בחברות לובינג, בתמיכה בפוליטיקאים שיקדמו את האג'נדה שלהם ובמימון מוסדות מחקר שתמיד יגיעו אל המסקנות הרצויות, מתכוונים האחים להטות את דעת הקהל נגד הנשיא ולטרפד את המדיניות שסותרת את תפיסת עולמם הליברטריאנית. חשוב מכך, הקמפיין מאותת למחוקקים מהמפלגה הרפובליקאית להתנגד למכסי המגן - או להפוך בעצמם למטרה לחיציהם. ואין להמעיט בחשיבותם של החיצים האלה.

במקביל, הודיעה החברה על פרישתו של דייויד, הצעיר מבין השניים, "מסיבות רפואיות". מקורות המקורבים אל האחים סיפרו לניו יורקר שצ'רלס המבוגר והדומיננטי דחק בהדרגה את אחיו הצעיר מניהול ענייני החברה. הם העריכו שהקמפיין נגד מכסי המגן וטראמפ נולד במוחו של צ'רלס, שתמיד היה המיליטנטי ביניהם.

שני האחים מייצגים חלק קטן, אך משפיע מאוד, בממסד הרפובליקאי - האליטה העסקית הסופר-עשירה. הקבוצה הזאת אומנם לא מייצגת מספר גדול במיוחד של בוחרים, אך היא אחראית על חלק עצום מהתרומות למפלגה וכספה קונה לה השפעה אדירה. האליטה הזו חוששת שמכסי המגן שטראמפ הטיל על יבוא אלומיניום ופלדה ממקסיקו, קנדה ומדינות האיחוד האירופי, יגדילו את עלות האספקה לתעשייה (וכך יקטינו את רווחיה) וכן יכניסו את ארצות-הברית לסחרור של מלחמות סחר. העוינות שבה התקבל טראמפ על-ידי מנהיגי מדינות ה-G7 בסוף השבוע האחרון, ומכסי המגן שמקסיקו הזדרזה להטיל על יבוא חזירים, תפוחים ובשר חזיר מארצות-הברית בתגובה לצעדיו, עשויים להיות רק סנוניות ראשונות בדרך להתגוששות רחבה בהרבה.

בעוד שמניעת מלחמות סחר בין מדינות עומדת במקום גבוה בראש האג'נדה של האחים קוך, מפני שהן אינן מועילות לעסקים, בחינת הרקורד שלהם בארבעת העשורים האחרונים מראה שהשניים מעולם לא נרתעו מפתיחת חזיתות בתחומים אחרים.

מאז שנות ה-80 השקיעו האחים סכומי כסף חסרי תקדים בקידום תפיסת העולם שלהם ובעיצוב הצד הימני של הפוליטיקה האמריקאית בדמותה. באמצעות הכסף הגדול של "תעשיות קוך" שמספקת הכנסות שנתיות של כ-115 מיליארד דולר, הם מממנים (לעיתים בצורה אנונימית שאינה מאפשרת מעקב) קשת רחבה של ארגונים, מכוני מחקר ופוליטיקאים. על-פי הערכות, הם מימנו בסכום של לא פחות מ-400 מיליון דולר את ארגון "מסיבת התה", שהיווה את חוד החנית נגד הבחירה מחדש של הנשיא אובמה ב-2012 ותואר בצורה שקרית כארגון שצמח מהשטח. באמצעותו הם גם הכניסו לעמדות הכוח של המפלגה פוליטיקאים שמחזיקים בעמדות ליברטריאניות שפעם נחשבו לשוליות בספקטרום הדעות המפלגתי.

 טראמפ ומנהיגי העולם בפתח ועידת ה־G7 בקוויבק, קנדה / צילום: רויטרס - Jesco Denzel

משום כך, החלטתם של הקוכים לפתוח כעת חזית מול טראמפ עשויה להפוך לסחף. חברים אחרים באליטה העסקית עשויים לשאוב עידוד מול עמידתם הנחושה מול טראמפ מטיל האימה ואולי אף לחבור אליהם. מבחינת טראמפ, שגם כך אינו נהנה מתמיכת הממסד המפלגתי שלו, מדובר בסכנה חמורה מאוד ערב בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר הקרוב.

ד"ר אלי קוק, שעומד בראש התוכנית ללימודי ארצות-הברית באוניברסיטת חיפה, סבור שהחלטתו של טראמפ להטיל מכסי מגן בהחלט עשויה להקים עליו את העוצמה התאגידית האמריקאית. "אני חושב שטראמפ הולך בפעם הראשונה בקדנציה שלו לחוש מה זה כוח בארצות-הברית ומה זה פלוטוקרטיה ומה זה הון", הוא אומר. "אני אפילו אומר שלא באמת יהיה פה מאבק כי אני לא חושב שזה כוחות. הם ידרסו אותו ולא יאפשרו למלחמת סחר אמיתית להתפתח. הם יוציאו את המהות מהמדיניות שלו וישאירו לו משהו להתרברב בו כדי לשמור על הכבוד שלו".

המפעלים מעל הכול

צ'רלס ודייויד קוך אף פעם לא הסתירו את התיעוב שהם רוחשים כלפי טראמפ. על אף שסיפור הרקע שלהם מזכיר את זה של נשיא ארצות-הברית - כמוהו, גם הם ירשו הון גדול שיצר אב המשפחה וכמוהו גם הם הגדילו אותו לממדים בלתי נתפסים - נדמה שהקוכים בזים לנשיא, משום שהם רואים את עצמם כשומרי הסף של רוח החירות האמריקאית בצורתה המזוקקת ביותר.

בניגוד לרפובליקאים סטריאוטיפיים יותר שמתנגדים למתן זכויות ללהט"בים, נחרדים מהפלות או מלגליזציה של סמים וקוראים לגירוש מהגרים לא חוקיים, הקוכים רואים את הדברים אחרת. אין להם בעיה עם אף אחד מהנושאים הללו משום שהם סבורים שהמדינה צריכה להישאר מחוץ לחיים האישיים של אזרחיה.

האחים גם הביעו לא פעם תמיכה חד משמעית בקליטתם של מהגרים בארצות-הברית ושילובם בכלכלה, בניגוד לעמדתו של טראמפ. ובמילים אחרות, כשאתה מחזיק באידיאולוגיה שמעלה על נס צמיחה הנובעת מכלכלת שוק לא מרוסנת - זוטות כמו גבולות, שפה שונה או תרבות אחרת נתפסות כהפרעה מיותרת בדרך להעסקת עובדים זולים.

אולם הצהרות לחוד ומעשים לחוד. על אף שבאופן אישי מחזיקים האחים בעמדות ליברליות בכל הקשור לזכויות הפרט, הכסף שהם מוציאים מספר סיפור אחר לגמרי: כך, בעוד שלקראת בחירות 2012 הם תרמו 86 מיליון דולר למועמדים שמתנגדים לנישואים חד מיניים ולהפלות, הם תרמו למועמדים שתומכים בשתי הסוגיות רק אחוז אחד מהסכום - 86 אלף דולר. במשך השנים הכסף הגדול שלהם הולך למאבק בכל מי שמקדם אג'נדה סביבתית (או פופוליסטית, במקרה של טראמפ) שעשויה להזיק למפעלים המזהמים שלהם.

קוך לשמאל, כמו סורוס לימין

לאור הניסיון הנצבר מפעולותיהם של הקוכים, אפשר להניח במידה רבה של ודאות שהמנגנון שלהם יבליט את מה שנראה כסיבה העיקרית לבחירה של טראמפ להטיל מכסי מגן דווקא על פלדה ואלומיניום. שני חומרי הגלם הם רכיבים משמעותיים בתעשייה הכבדה (והמזהמת) בארצות-הברית, שחלק ניכר ממנה מרוכז בפנסילבניה, אוהיו, מישיגן ואינדיאנה. הטלת מכסי מגן על יבואם תיטיב עם עובדי המפעלים ב"רצועת החלודה" וצפויה לשפר את סיכוייו של טראמפ לעמוד בהבטחות הבחירות וכך ולזכות בקולותיהם שוב. לאור העובדה שבפנסילבניה עתירת האלקטורים הוא ניצח בהפרש של 40 אלף קולות מתוך 6 מיליון מצביעים, ברור מדוע כה חשוב לנשיא להצטייר בה כאבירם של עובדי הצווארון הכחול.
לא קשה להבין מדוע האחים קוך מעוררים תחושות קשות בלא מעט אנשים. ארגון גרינפיס כינה אותם "הסנדקים של הכחשת שינוי האקלים". הניו-יורקר חשף את תמיכתם בשורה של מלכ"רים שנועדו לעודד הטלת ספק בעצם התרחשותו של שינוי אקלים, בהתנגדות לחקיקה שמגינה על הסביבה, בחיסול תוכניות רווחה לאוכלוסיות חלשות ובהורדת מסים לחברות. כל זאת, באמצעות הסתמכות על טיעונים ליברטריאניים מבית מדרשה של איין ראנד שבאופן לא מאוד מפתיע, גם מסונכרנים להפליא עם טובתם של עסקיהם הרבים.

השבועון הבריטי אקונומיסט אבחן בשבוע שעבר היטב שעבור השמאל, האחים קוך הם בדיוק מה שג'ורג' סורוס הוא בשביל הימין: ארכי-נבלים שמשתמשים בהונם האישי האדיר כדי לשטוף את מוחותיהם של מיליונים ולנווט אותם לצורכיהם. בעוד שעד לתקופת הכהונה הראשונה של אובמה לא היו השניים מוכרים במיוחד לציבור הרחב, ההתגייסות חסרת הפשרות שלהם נגד הנשיא, שאותו הם השוו להוגו צ'אבס מוונצואלה, הפכה אותם לדמויות מוכרות ושנואות. הן צ'ארלס והן דייויד מסתובבים בשנים האחרונות עם שומרי ראש צמודים. "הם הפכו להיות הקריקטורה של קפיטליסטים", אמר לאקונומיסט דניאל שולמן, שכתב ספר על תולדות המשפחה.

לא רק אקטיביסטים ועיתונאים ליברלים חובטים באחים קוך בשנים האחרונות. הסרט The Campaign מ-2012, למשל, בכיכובו של וויל פארל, מציב בדמות הנבלים האולטימטיביים את ה"אחים מוץ'". השניים, שדוחפים אג'נדה נסתרת שתביא לסגירת מפעלים בארצות-הברית והעברתם לסין כדי לחסוך בעלויות ייצור, מתוארים בסרט כדמונים מתוחכמים שמפעילים פוליטיקאים מקומיים מאחורי הקלעים כמו שיוצרי החבובות מניעים את קרמיט ואת מיס פיגי. תחת הנחייתם, המועמד שמסכן את הרצונות שלהם מואשם בניאוף, באהדה לאל-קאעידה, ובפשע הנורא ביותר שבספר בכל האמור למערכת בחירות אמריקאית: הנחתת אגרוף לתוך פרצופו של תינוק.

בעוד שעם תחקירים מהודקים קצת קשה להתווכח, מתברר שהסרט נגע לקוכים בנקודה רגישה. "בפעם האחרונה שבדקנו, The Campaign הוגדר כקומדיה", ירה בזמנו הדובר הנאמן שלהם פיליפ אלנדר. "כך שהנקודה היא שזה די מצחיק לקבל הנחיה פוליטית מתסריטאי שגרם לקוף לבצע תנועות מגונות באוטובוס (בסרט "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק")", הוא עקץ.

 מפגינה של תנועת "מסיבת התה" ב־2012 / צילום: רויטרס - Jonathan Ernst

עסקים במלחמת העולם ה-2

יש להניח שהונם האישי של צ'רלס ושל דייויד קוך (כל אחד מהם מוערך בכ-60 מיליארד דולר, והם חולקים את המקום השישי בדירוג עשירי העולם) לא היה אפשרי ללא פועלו העסקי והמדעי של אביהם, פרד. האב, שנולד בטקסס ב-1900, למד הנדסה כימית ב־MIT והחל לעבוד בחברת נפט. זמן קצר לאחר מכן הוא הקים חברה משלו, וב-1927 פיתח בה שיטה יעילה ורווחית לזיקוק נפט גולמי לבנזין. העובדה שהשיטה שקוך פיתח אפשרה ליצרנים קטנים יותר להתחיל לזקק בנזין בעצמם, גרמה לחברות הענק שבתחום להיכנס איתו לעימות משפטי ולמעשה למנוע ממנו לפעול בארצות-הברית. בין 1929 ל-1932 קוך סייע לברית המועצות להקים 15 בתי זיקוק, אולם לאחר שסטלין "טיהר" כמה מהקולגות שלו, הוא התחרט על שיתוף הפעולה עם המשטר.

עם שובו לאמריקה הוא כתב מסמך שבו חבט בסובייטים והתריע מפני עליית הסוציאליזם. שלא במפתיע, באותה תקופה הוא ראה בכל מקום שאליו הסתכל עדויות להסתננות של קומוניסטים אל מנגנון המדינה וחינך את בניו בהתאם.

האם היחשפותו לרצחנות הסטליניסטית וסלידתו מהאידיאולוגיה הקומוניסטית גרמו לקוך האב להתעניין בזכויות אדם? ובכן, לא ממש. במשך השנים הבאות הוא פעל ללא לאות במזרח התיכון וברחבי אירופה, וב-1934 היה מעורב בבניית בית זיקוק חדש בהמבורג, שהיה אז הגדול ביותר בגרמניה הנאצית. לאחר שהמידע נחשף שנים מאוחר יותר בתחקיר עיתונאי, הודתה החברה בעובדות, אולם הדגישה שהיא הייתה רק אחת "משורה של חברות אמריקאיות איקוניות", שעשו אז עסקים עם משטרו של היטלר.

לאחר מות האב ב-1967 קיבל צ'רלס את ניהול החברה המשפחתית, שהייתה אז חברת זיקוק נפט בגודל בינוני, ומאז לא עצר לרגע. במהלך שנות ה-60 וה-70 היו אומנם כמה סכסוכים משפחתיים בין ארבעת בניו של קוך, אולם בסופו של דבר, השתלטו עליה צ'רלס ודייויד, ובאמצעות שורה של רכישות והתרחבויות לתחומים משיקים, היא צמחה לממדים מפלצתיים. כיום עוסקת תעשיות קוך בייצור ובהפקה של נפט, מינרלים, כימיקלים, נייר, דשנים ועוד. רבות מחברות הבת שלה ידועות לשמצה בתרומתן לזיהום האוויר ולפגיעה באקלים.

לבטל את כל הרשויות

מטבע הדברים, שני האחים נהנים מכך שהבעלות הפרטית על "קוך אינדסטריז" מאפשרת להם לנתב כסף כרצונם ולא להיות כפופים לחקיקה שמחייבת חברות ציבוריות. כשצ'רלס קוך נשאל פעם מה הסיכוי שהוא ינפיק את החברה, הוא השיב בלי להסס: "על גופתי המתה". החברה מעסיקה כיום כ-120 אלף עובדים ופעילה ביותר מ-60 מדינות. אם בכל זאת היא הייתה בבעלות ציבורית ב-2013, היא הייתה מדורגת אז במקום ה-17 במדד הפורצ'ן 500.

הילדים שינקו את הליברטריאניות של אביהם ונחשבים כיום לנערי הפוסטר של הקפיטליזם הברוטאלי וחסר החמלה (כינוי משעשע למדי בהתחשב בכך שצ'ארלס בן 82 ודיוויד הצעיר בן 78), מנסים להכפיף את הפוליטיקה האמריקאית לאידיאולוגיה שקיבלו מאביהם.

ב-1980 עודד צ'רלס את דייויד להיכנס לפוליטיקה כמועמד המפלגה הליברטריאנית לסגן הנשיא. העמדות שרצתה המפלגה לקדם באותה תקופה, הקיצוניות בתולדותיה, מספקות הצצה לא רעה להשקפת עולמם של השניים, שראו את רונלד רייגן כליברל מסוכן. מצע המפלגה קרא לביטול כל סוגי המס הפדרליים ולסגירת כל הסוכנויות הפדרליות - מה-IRS שגובה את מס ההכנסה ועד ה-FBI החוקרת פשעים חמורים, ה-CIA שמגינה על המולדת מאיומים חיצוניים וה-FDA שמפקחת על מזון ותרופות. הם תמכו גם בביטול כל סוגי ביטוח הבריאות, החינוך החינמי, הקצבאות לעניים, שכר המינימום וחוקים שמגבילים העסקת ילדים. באופן אירוני, החופש של הקוכים מהדהד לא רע את ההגדרה של כריס כריסטופרסון ב"אני ובובי מק'גי": זו רק מילה אחרת ל"אין יותר מה להפסיד".

אלא שהניסיון לא עלה יפה, ובמשך השנים הקוכים הלכו על גישה עקיפה - תמיכה בשינוי תודעתי באמצעות הזרמה מאסיבית של כספים לשלל ארגונים שמקדמים את האג'נדה שלהם. הפופולריות הגואה של העמדות הליברטריאניות (ניאו ליברליות הוא כינויין המוכר יותר) אפילו לאחר המשבר הכלכלי של 2008, שחשפה רבות מהרעות החולות של הקפיטליזם, רק מראה עד כמה עמוק היה החריש שהם עשו באותן שנים.

"לפני הגעתו של דונלד טראמפ, ההצלחה הגדולה של האחים קוך הייתה שהם הצליחו לחבר בין עמדה ליברטריאנית מאוד קיצונית לבין העם האמריקאי, שנקרא לו דתי מאוד, שמרני מאוד ולא בהכרח אנשים שיתחברו אל נרטיב ליברטריאני", אומר ד"ר קוק. "רבים מהאנשים שהושפעו מהם הם עניים ולכן הם לא נהנים מקיצוצי מסים ויש ביניהם גם לא מעט שבכלל נזקקים לסיוע של המדינה. הסמל להצלחה הזאת הוא בראש ובראשונה מסיבת התה שנתפס כמשהו שהגיע מלמטה, אבל בפועל מומן מלמעלה על-ידי האחים קוך. זה גרם לכל מיני שמרנים אוונגליסטים להתחיל לחזור על כל מיני מנטרות כמו ‘אסור להגדיל את החוב הלאומי', או להיות פתאום בטוחים שהדבר הכי חשוב זה לתת קיצוצי מס לעשירים או שהמדינה לא תתערב ברגולציה של תאגידים. בעבר, לחלק הזה מהאוכלוסייה פשוט לא היו את העמדות הללו וזה קרה רק בגלל ההשפעה של האחים קוך".

עם זאת, קוק אומר שבחירתו של טראמפ לנשיא והעובדה שהרפובליקאים העדיפו אותו על פני המועמדים האחרים שהפריחו מסרים שאפיינו את אנשי מסיבת התה, מראות שהקשר שיצרו האחים קוך עם המצביעים הדתיים והעניים מתחיל להיפרם: "טראמפ הבדיל את עצמו מהמועמדים האחרים של מסיבת התה בזה שהוא לא דקלם את המסרים הליברטריאניים. הוא התנגד לגלובליזציה. הוא התנגד להסכמי הסחר הבינלאומי. הוא דיבר כבר אז על הכוונה שלו להטיל מכסי מגן. הוא לא יצא בכל הכוח נגד ועדי עובדים ולא אמר שום דבר נגד הביטוח הלאומי, שזה מוסד שהאחים קוך היו מאוד רוצים להפריט. למעשה, בהרבה רגעים בקמפיין, כששמעת את התוכנית הכלכלית של טראמפ, יכולת לחשוב שאתה שומע את ברני סנדרס.

 פעילת גרינפיס בהומאז' ל"הצעקה" של מונק, במהלך הפגנה באיסטנבול / צילום: רויטרס - Murad Sezer

"הקוכים הכניסו את האג'נדה שלהם נגד הטלת מגבלות על זיהום באמצעות כריכתו עם מסר דתי אנטי ממסדי ואנטי מדעי. אני לא חושב שהם לא מאמינים במדע, אבל הם יודעים להשתמש בחולשות של הבוחרים הפשוטים, ששונאים את הממסד וחושבים שמדענים מתנשאים עליהם - ושמגיעים גם ככה עם גישה שאלוהים לא יכול לתת לעולם להיהרס. בעקבות מה שהם עשו, אתה פתאום רואה כל מיני אוונגליסטים מאמצים עמדות פוליטיות שלא מיטיבות עם אף אחד חוץ ממיליארדרים ומוותרים על עמדות שאמורות להיות חשובות לעשרות מיליוני אמריקאים עניים. עם זאת, אני לא חושב שאפשר להמשיך עם זה לנצח והבחירה בטראמפ מראה את זה. הלבנים העניים מבינים שמשהו לא בסדר ושעובדים עליהם. לפעמים האינסטינקטים של האנשים האלו דווקא נכונים".

רקע | "לא ברור מה הרציונל": מאחורי כדור השלג של מכסי המגן

חוקרת הפוליטיקה האמריקאית ד"ר הדס כהן מהאוניברסיטה העברית ומהאוניברסיטה הפתוחה אומרת שההשלכות של החלטתו של טראמפ להטיל את מכסי המגן על פלדה ואלומיניום הן רב ממדיות. "ההשפעה הראשונה שתהיה להחלטה של טראמפ היא עליית מחירים. כשהוטלו בארה"ב מכסי מגן על עץ למשל, ראינו עלייה של 20% במחירים וזה הביא לכך שעלות הבנייה של בתים עלתה בממוצע ב-3,000 דולר. בנוסף לכך, הפעולה הזאת מבודדת תעשיות מסוימות ואז נשאלת השאלה עד כמה ההגנות שמכסי המגן נותנים אכן יחלחלו כלפי מטה. מישהו עשה מחקר ובדק כמה ההשלכות של מכסי המגן יחלחלו למטה אל העובדים? האם יעלו להם את השכר?

"כשמדברים על הקלות מס לחברות, הטיעון הוא שאם יקלו עליהן, אז הכסף העודף יחלחל למטה אל העובדים, אבל המציאות הוכיחה לנו פעם אחר פעם שזה לא קורה. בעלי ההון לוקחים את הרווחים באמצעות חלוקת דיווידנדים והעובדים לא רואים מזה שום דבר. כדי שהרווח יחלחל למטה צריך תרבות אחרת וזה נכון גם לגבי מכסי המגן. לא ברור אם הרציונל שמאחורי המדיניות הזאת הוא רציונל כלכלי עמוק או פשוט חלק מתפיסה רומנטית של טראמפ על חזרה לאיזו אמריקה מדומיינת שבה היו תעשיות מסוימות כמו תעשיית הפלדה. אבל כשחושבים על זה, לא עדיף לתת הקלות לתעשיית ההייטק? לעודד לימוד מדעים בתיכון כדי שיותר אנשים יוכלו לעבוד בתעשייה הזאת? זו למשל מדיניות שיותר מחוברת לכאן ולעכשיו בעוד שהטלת מכסי מגן על ברזל ואלומיניום יותר מזכירה לי את הבהלה לזהב במאה ה-19". 

תוצאה אפשרית נוספת של המדיניות של טראמפ, אומרת כהן, היא יצירת שסע עם בעלי הברית של ארה"ב בעולם: "הפעולה של טראמפ מוגדרת כבר עכשיו כפעולת הסחר הכי חריפה מאז מלחמת העולם השנייה והיא תגרום למדינות שמושפעות ממנה להגיב ולהטיל מכסי מגן משלהם על מוצרים אחרים ואין לדעת איך זה ישפיע על השוק ועל אילו חלקים ממנו. בנוסף, עשויה להיות גם השפעה על בריתות אסטרטגיות. טראמפ הולך להיפגש עכשיו עם קים ג'ונג און. אולי הוא ירצה שיתוף פעולה של מעצמות כמו גרמניה או בריטניה? הן בהחלט עשויות לומר לו שלאור מה שהוא עושה להן, הן לא רוצות לשתף איתו פעולה".