הבלונים של נתניהו עומדים להתפוצץ

מי מכם שלקח ללב את המתקפה התקשורתית שאליה יצא ביום רביעי שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי שמסר לראשונה עדות במסגרת חקירת "תיק הצוללות", יכול להירגע. נתניהו מנסה בעיקר לזרוע חול בעיני הציבור באשר למצבו המשפטי הכולל. לדבריו, "במשך חודשים ארוכים שמענו כל מיני סיפורי בדותות עליי, וכל מיני צילומים שרואים אותי עולה ויורד מצוללות, כביכול שהחלטתי החלטות כאן משיקולים זרים. התברר לחלוטין שהשיקולים שלי בעניין הצוללות וכלי השיט היו ענייניים לחלוטין, וכמו תמיד היו בעד ביטחון ישראל".

נתניהו הוסיף כי עכשיו הוא מצפה לשמוע מכלי התקשורת ומפוליטיקאים, כמו יאיר לפיד וכמו בוגי יעלון - שיתנצלו. "הם לא עשו את זה עד עכשיו. אבל איך אומרים? האוויר יצא מהבלון הזה, וסופו לצאת מכל שאר הבלונים האחרים".

אז אמנם אי-אפשר לבוא לנתניהו בטענות על כך שהוא חוגג את העובדה שכנראה יצא נקי מתיק הצוללות, "תיק 3000", שהוא הרגיש ביותר ואולי גם הבעייתי והחמור ביותר מבין ארבעת "תיקי האלפים" - 1000, 2000, 3000, ו-4000. זאת, משום שתיק 3000 עוסק בתהליכי קבלת החלטות רקובים שעלולים היו להשפיע לרעה על ביטחון אזרחי ישראל. אבל הניסיון של נתניהו ליצור מצג כאילו זה שהוא יוצא נקי מתיק הצוללות אומר שהוא יצא נקי מכל החקירות בעניינו - דינו להיכשל.

ראשית, אין קשר בין חקירת פרשת הצוללות לבין חקירת יחסי נתניהו-ארנון מילצ'ן בתיק 1000; יחסי נתניהו-ארנון (נוני) מוזס בתיק 2000; וחקירת יחסי נתניהו-שאול אלוביץ בתיק 4000. חשוב מכך, בניגוד למה שנתניהו מנסה לטעון או לצייר - בשבועות האחרונים התחזקה התמונה הראייתית בתיקי נתניהו, ובעיקר בתיק 2000 שעד היום נחשב לתיק החלש ביותר מבין שלושת התיקים מבחינה ראייתית. זאת, בשל תמונה חלקית בלבד וחסרה שהייתה בעבר בידי המשטרה באשר ליחסי נתניהו ומוזס והמגעים שהם ניהלו ביניהם.

מידע חדש שהגיע לרשויות החוק לאחרונה מחזק משמעותית את החשדות נגד נתניהו ומוזס, ומערב בתיק 2000 דמויות חדשות/ישנות ומפתיעות. המידע מגלה גם כי הניסיון של נתניהו להשפיע על האופן שבו "ידיעות אחרונות" יסקר את פועלו, התחיל זמן רב לפני מה שחשבנו, והיה רחב משמעותית יותר ממה שידענו עד לא מזמן.

כשנתניהו מדבר על "הבלונים" שהולך ויוצא מהם האוויר, כדאי לו גם להביט במראה. בפרקליטות יודעים שהבלונים שנתניהו מפריח לאוויר חדשות לבקרים בנוגע למצבו המשפטי, כאילו "אין כלום, לא היה כלום, לא יהיה כלום" וכו', כבר כמעט מרוקנים לחלוטין. די בקרוב גם הציבור ידע זאת.

עיתונאות נוסח אורי משגב

פרופסור ירמיהו יובל, שהלך השבוע לעולמו, פרץ דרכים חדשות בחקר הפילוסופיה של העת החדשה. במחקריו תרם יובל תרומה ייחודית להבנה המחודשת את קאנט, שפינוזה והגל. אבל פרופ' יובל ז"ל לא הסתפק בתיאוריה - הוא היה שותף לפריצת דרכים גם בחיי המעשה. בין היתר, לדרך שבה הלכה התקשורת הישראלית.

יובל היה כתב צבאי במלחמת ששת הימים, ממקימי רשות השידור, עורך יומן החדשות ב"קול ישראל" ומייסד ועורך "יומן השבוע" המיתולוגי בערוץ הראשון (ביחד עם יורם רונן ז"ל) ועוד.

פרופ' יובל לא אהב את מה שהוא ראה כבר מזמן כהתדרדרות התקשורת. בראיון שנתן ליעקב אגמון בגלי צה"ל לפני יותר מעשור, אמר יובל: "בעבר, לפרשן הייתה פונקציה אחרת. הוא היה צריך לתת איזה 'קומנט' על משהו. אולי להביא דברים, אולי לפרט, לתת תוספות וכדומה. היום לפרשן יש תפקיד למלא זמן. לדחוס מה שיותר ויותר מלל ריק לתוך זמן ריק.

"זה מפני שאנחנו חיים בעידן שנשלט על-ידי התקשורת, בחלל תקשורתי, בזמן תקשורתי בעולם תקשורתי - מוקפים מכל הצדדים. התקשורת לא נותנת לנו בדרך-כלל אלא דימויים סותרים ושטחיים ביותר. היום, היא נותנת לנו דימויים ריקים, וכל הזמן".

מעניין מה פרופסור יובל ז"ל היה אומר על פרשנים ופובליציסטים שלא מסתפקים בביקורת בעיתון על מושאי הכתיבה שלהם, והולכים ומגישים בעצמם עתירות משפטיות לבג"ץ נגד אותם אנשים, כדי לכפות עליהם ללכת בדרך שנראית לפובליציסט כדרך הנכונה.

דוגמה בולטת למה שהולך והופך לתופעה היא של אורי משגב, פובליציסט בעיתון "הארץ", שהגיש כבר כמה עתירות לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וכן נגד ראש הממשלה נתניהו וגורמים נוספים. בין היתר ביקש משגב בעתירות להביא לזירוז קצב חקירות נתניהו ואשתו, שרה נתניהו. בנוסף, בין היתר, עתר משגב לבג"ץ בבקשה כי יורה לראש הממשלה להימנע מהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל, בערב יום העצמאות ועוד.

ביתן נותר עדיין בערפל

בשנים האחרונות הפרקליטות סיגלה לעצמה מנהג מגונה - לעכב הודעה לחשודים בפלילים על סגירת התיק נגדם, עד אחרי שהם מעידים במשפט של חשודים אחרים שנחקרו לצידם והפכו לנאשמים. אחת הדוגמאות הטריות לכך היא של נחום ביתן, הבעלים של רשת הקמעונאות יינות ביתן ומגה בעיר. כפי שנחשף ב"גלובס", לפני שנה ו-4 חודשים, ב-13 בפברואר 2017, נחקר ביתן באזהרה במסגרת חקירת ראש העיר כפר-סבא, יהודה בן-חמו.

בהמשך הוחלט להעמיד לדין את בן-חמו בחשד שפעל באופן מושחת, כשעשה שימוש אישי בתלושי מזון ובתווי קנייה שקיבלה עיריית כפר-סבא מגורמים עסקיים שונים, ושיועדו לנזקקים. במילים אחרות, בן-חמו הואשם כי במקום לדאוג שהתרומות יועברו לנזקקים בעירו, הוא עשה בהן שימוש למען אינטרסים אישיים ופוליטיים שלו.

המשטרה בדקה את הקשר של ביתן למקרה, וחקרה אותו בחשד למתן שוחד לבן-חמו, אבל לפי ההערכות הגיעה למסקנה כי ביתן לא היה מעורב במעשים פליליים. למרות האמור, עד היום לא נמסרה לביתן הודעה על סגירת התיק נגדו, או לחלופין על החלטה להעמידו לדין פלילי.

משפטו הפלילי של יהודה בן-חמו עומד להתחיל בחודש הבא (ב-24 ביולי); ומה עם ביתן? עניינו נותר עדיין תלוי באוויר עם אות הקלון של החשד הבלתי מוצדק שמרחף מעל ראשו.