האם דין מיזוג מזרחי טפחות ואגוד כדין מיזוג רשת וערוץ 10?

למרות ההבדלים בין שוק הטלוויזיה לשוק הבנקאות, עסקאות המיזוג בין רשת לערוץ 10 ובין מזרחי טפחות לבנק אגוד די דומות במהותן, מבחינת דת ההגבלים ודת התחרות. בשתיהן יש גם לפחות עיקרון אחד זהה: יש להן רציונל עסקי מאוד ברור. לאגוד אין זכות קיום, ולרשת ולערוץ 10 (כל אחת לחוד) אין זכות קיום בגלל עיוותים בשוק הטלוויזיה, בין היתר משום שרשות ההגבלים העסקיים לא טיפלה בנחישות בתופעה שבה הרווחיות של שוק הטלוויזיה זורמת לחברות רכש המדיה, תוך יצירת בורות של הפסדים אצל זכייניות הטלוויזיה.

בשני המקרים, אחד מהצדדים לעסקה מאיים לסגור את העסק: בעלי אגוד מאיימים לפרק את הבנק ולמכור אותו בחתיכות; וגם ערוץ 10, באמצעות דובריו בתקשורת, מאיים להחשיך את המסכים אם לא יאושר המיזוג.

רשות ההגבלים העסקיים נכנסת פה לפלונטר, שקשה לראות איך היא יוצאת ממנו: אם היא פסלה את המיזוג בין מזרחי טפחות לאגוד בנימוק של תחרות מועטה בשוק הבנקאות - איך היא תוכל להצדיק את אישור המיזוג בין רשת לערוץ 10, שיהפוך את שוק הטלוויזיה לדואופול בהגדרה (תאגיד השידור איננו בר-תחרות, לפחות כרגע)? היא לא תוכל לעשות זאת לכאורה, אבל היתרון של מסמכים משפטיים, גם בהגבלים עסקיים, שהם יכולים לסבול הכול. גם גמישות רעיונית שנמתחת עד הקצה.

ואיך בדיוק תוכל רשות ההגבלים להצדיק את קבורתו של רעיון פיצול ערוץ 2, שהביא להגדלת ההיצע בשוק הטלוויזיה? הפיצול עצמו הרי עבד לטובת הצרכנים (על איכות אפשר להתווכח), ורשות ההגבלים עלולה להצטייר כמי שפועלת לרעתם, בניגוד להצהרותיה במקרה של בנק אגוד.

פיצול ערוץ 2 תפס את השחקנים בשוק הטלוויזיה עם המכנסיים למטה. קשת הוכיחה את עליונותה בשוק, רשת נשרכה מאחור, ערוץ 10 ספג מכה לא פשוטה, חברות רכש המדיה רק התחזקו, וההפסדים נערמו. גם לאנשים עשירים מאוד שהתמכרו להחזקות בשוק התקשורת, כמו אודי אנג'ל, עידן עופר ולן בלווטניק, זה כבר היה כנראה די והותר. אולי זה טוב: ההתמכרות למודל עסקי אחד ויחד בשוק התקשורת הכללי - של הזרמות מבעלים עשירים בלי שום רציונל עסקי - עושה רע לכל השחקנים בשוק, במיוחד לעובדים.

אבל זה לא אומר שרשות ההגבלים צריכה לאשר את המיזוג באופן אוטומטי ולהיכנע לאיומים של ערוץ 10. מאיימים לסגור את הערוץ? אדרבה, שיפנו, כפי שעשו בעבר, לתהליך של חדלות פירעון, ומי שיבוא וירצה לקנות - שיתכבד. אני מניח שיבואו קונים שמאוהבים בהחזקה בכלי תקשורת (אילן שילוח, לדוגמה, שהרוויח מאות מיליונים בשוק הטלוויזיה דרך חברת רכש המדיה שלו). בפעם שעברה זה נגמר במחיקה של 150 מיליון שקל מכספים ציבוריים, 150 מיליון שקל שנמחקו לערוץ 10 על-ידי בנק לאומי.

אופציה אחרת היא להציב שוב את העיתונאים הבכירים בערוץ 10 בפרונט מול הרגולציה הישראלית ולבקש עוד ועוד הקלות, כי אחרת הדמוקרטיה הישראלית לקראת חורבן ועוד תיאורים אפוקליפטיים. אני מניח שאיש כבר לא קונה את זה.