נחים או מרחרחים?

מפעם לפעם מתפרסמים מאמרים הממליצים על "רחרוח" - בדיקה, מעת לעת, מחוץ לארגון, אילו משרות מעניינות פורסמו, איזו דמות מן התחום מחפשת עובדים חדשים, היכן נפתח פרויקט חדש שמעניין להצטרף אליו, האם קרה משהו מספיק מעניין או חשוב בשביל לעזוב את העבודה ולהצטרף לאחרת, האם יתכן שהצעות מבחוץ אטרקטיביות יותר וכו'.

ואכן, את הטיפוסים השונים אפשר לקטלג בשני קצוות רצף. מצדו האחד ישנם אלה שיגידו שהם אוהבים את העבודה שלהם, ולכן אין טעם שיחפשו עבודה אחרת, ומהצד השני אלה שמצויים ב"מוד חיפוש" תמיד.

הנחים והמרחרחים

אלה שאינם מחפשים עבודה בזמן שהם עובדים לרוב אינם רואים בכך טעם, ואף טוענים שחיפוש מתמיד משול להרס עצמי: "זו הלקאה עצמית מיותרת. ברור שתמיד יכול להיות טוב יותר. אדם שמחפש כל הזמן 'יותר', לעולם לא יוכל להיות אדם שטוב לו במקומו".

לעומת זאת, אלה שתמיד מחפשים עבודה, "המרחרחים", עושים זאת מכל מני סיבות. ישנם אלה שאינם מרוצים מעבודתם, ובבחינת "רגל אחת בחוץ". בעבורם זהו ממש חיפוש עבודה פעיל בזמן שהם עדיין מועסקים.

לעומתם, ישנם המרוצים מעבודתם, ובכל זאת מרחרחים תדיר. "מרחרח" כזה סיפר כך, למשל: "למדתי לקח לאחר שחוויתי על בשרי שאף משרה אינה מובטחת לעד. בעבודתי הקודמת ידעתי שמעריכים אותי מאוד, וביום בהיר אחד נפלה עליי בשורת הקיצוצים. הלקיתי את עצמי על השאננות ועל העיוורון ששריתי בהם".

מוציאים את הראש מהחול

מרחרחים אחרים מרוצים מעבודתם, אך חשים שאם יימצא משהו טוב יותר - לא יהססו לעבור. רבים מאלה מונעים ממניע השכר: "תמיד יתכן שהשכר ההתחלתי במקום אחר יהיה גבוה יותר ממה שמציעים במקום הנוכחי. אפילו אם מובטחת העלאה בקרוב, אולי בחוץ ארוויח יותר כבר עכשיו, אז למה לא לבדוק אופציות?".

וישנם אנשי ההחמצה: "זה מעלה לי את הביטחון, ונותן לי הרגשה טובה יותר בעבודה הנוכחית שלי", מסבירה עובדת אחרת. "אני תמיד דואגת שאני מפספסת משהו טוב יותר בחוץ, אז אני בודקת מה עשוי לחכות לי שם. אם אני חוזרת לעבודה בתחושה ש'חזרתי הביתה', אני מתפכחת ומבינה שבאמת טוב לי, וזה מחזק אותי".

מתאמנים על רטוב

עובד אחר דיבר על פרו-אקטיביות בקריירה: "זה מעין אימון אישי. מפעם לפעם אני מתראיין, וכך אני בעצם מתאמן במיומנות הזו. כשבאמת אזדקק לעבודה - או אם במקרה אמצא שההצעה שנותנים לי במקרה טובה יותר ממה שאני עושה כרגע - אהיה מוכן".

ואכן, אין ספק שמי שמכין את הקרקע במקרה שימצא עצמו מפוטר, מבטיח לעצמו יתרון. במקום לחפש עבודה בנואשות, הוא יעשה זאת בביטחון רב יותר. יתרה מזו, לעובד המועסק והמרחרח יש הזדמנות להסתכל על המעסיק הפוטנציאלי שמולו במבט מפוכח וביקורתי, תוך השוואה למה שיש בידיו כעת.

משבר אמון

כל זה נשמע הגיוני ומשכנע, אלמלא נתקלתי לעתים קרובות במקרה שבו מנהל שהקשר עמו מצוין, ושמאמין שעובדו מרוצה מעבודתו, מגלה שזה פועל במטרה לחפש עבודה, ובשל כך מאבד את האמון בו: הוא חש שהעובד שלו פעל נגדו ונגד החברה, ולא משנה מה יסביר לו - נראה שייקח זמן רב לשקם את האמון שנפגע, אם הדבר אפשרי בכלל.

במקרה כזה המנהל צפוי להגיב התאם למשבר האמון דרך הובלה לפיטוריו, או בהטלת ספק תמידית בכנות דבריו. אם כן, ההמלצה הרווחת לרחרח מסוכנת. קביעת ראיונות, שליחת קורות חיים וכיוצא באלה עלולה להביא למשבר אמון. כדאי לעשות זאת רק אם יש רצון אמיתי להתקדם בתהליך, ותוך ידיעה שגילוי הפעולה משמעו מחיר כבד.

אז מה לעשות?

אל תגזימו: מינון מופרז והשקעה יתרה בחיפוש עבודה בתקופת תעסוקה עלול לפגוע בתפקודכם בעבודה הנוכחית. משאביכם מוגבלים. רחרוח הוא רק רחרוח: הבעת עניין במשרות או בפרויקטים סביב, שמירה על רשת קשרים. אל תהפכו את ה"רחרוח" לחיפוש עבודה של ממש, הכולל שליחת קורות חיים, הגעה לראיונות עבודה ואף ניהול תהליכי משא ומתן.

שקלו כמה להתקדם: רחרוח יכול לעבור שלב אחד קדימה רק אם שקלתם לעומק והסקתם שאכן יש משהו אחר וטוב כפוטנציאל, שעדיף מבחינתכם ממקומכם הנוכחי בקריירה. רק במקרה כזה - התקדמו בשלבי התהליך. אם לא, ואינכם מעוניינים להחליף עבודה אלא רק להיחשף למידע ולאופציות, הימנעו מלהגיע לשלבים מאוחרים כגון משא ומתן על שכר. קטיעה לא ברורה מצדכם של שלבים מאוחרים יותר בתהליך תגרום להרמת גבה לגביכם, ואתם עלולים לפגוע בשמכם הטוב.

אל תירקו לבאר שממנה אתם שותים: אל תשתמשו בתשתיות של מעסיק קיים כדי לקדם רחרוח. אל תקבעו ראיונות בשעות העבודה, אל תשלחו מיילים ממחשב המשרד, והימנעו מלכלוך על המעסיק הקיים.

בשביל חלב לא צריך לקנות את כל הפרה: אפשר להשיג את יתרונות הרחרוח בעזרת "רחרוח פסיבי". כלומר, נטוורקינג שוטף, עדכון קורות החיים והפרופיל המקצועי ברשת, איסוף מידע בקבוצות ובפורומים מקצועיים, והצגת מומחיות דרך תמיכה בצעירים בעלי התמחות כשלכם, הנעזרים בפורומים ובקבוצות.

טוב לכם באמת? אל תרבו ברחרוח. הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר, והתעסקות יתר בו תפגע במחויבותכם הרגשית למקום הנוכחי, ותסכן את יחסי האמון שבניכם לבין מעסיקכם. רחרוח פסיבי יאפשר התמקמות מתמדת בזירה המקצועית, והתעדכנות מתמדת שלכם ושל מגייסים במתרחש.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.