דיבורים כמו חול: המחסור בחומר הגלם פוגע בענף הבנייה

"אנחנו רבים על כל משאית חול, ככה כבר חודשים. ותבין, אנחנו מדברים על חול", משקף אלי כהן, המנכ"ל של יצרנית חומרי הבנייה תרמוקיר את המצב העדכני של החברות שפעילות בענף נוכח המחסור בחול, חומר הגלם הבסיסי לתהליכי הייצור.

מצד אחד, הממשלה עושה מאמצים להגדיל את היצע הדירות למגורים. מצד שני, רבים מקווי הייצור בתעשיית חומרי הבנייה רחוקים ממיצוי היכולות שלהם בגלל מחסור בחומרי גלם. ביום שישי האחרון פורסם כי מדד תשומות הבנייה טיפס בעוד 0.1% בחודש האחרון והוא כבר משלים עלייה של 2.8% בשנה האחרונה.

במקרה זה מדובר בחול דק, שנמצא בשפע בכל רחבי הארץ, אך ביורוקרטיה, סחבת ותכנון לקוי משאירים אותו בשטח, והיצרנים נאלצים כבר לחשוב על יבוא ממדינות כמו טורקיה, מצרים וירדן. "המחירים מגיבים בהתאם, ובחודשים האחרונים הם האמירו בכ-70%. לפני כמה שבועות נאלצתי לסגור למשך ימים ארוכים את אחד מקווי היצור של תרמוקיר במעלה אדומים. פשוט לא היה עם מה לייצר", סיפר כהן.

לפי נתונים שמציגים התעשיינים, הביקוש של המשק הישראלי עומד על כ-750 אלף טונות של חול דק בשנה, וכיום חסרים לו כ-500 אלף טונות, כי חברה שפעלה במישור רותם, עסקה בכריית חולות תוך סינון החולות הדקים ואספקתם לתעשייה - חדלה לפעול. הספקית היחידה כיום של חולות אלה היא נגב מינרלים שפועלת ממכתש רמון.

 המספרים של תעשיית החול

"המצוקה נמשכת כבר חודשים ארוכים והיא מחריפה", מזהיר כהן: "נותרנו עם ספק חולות אחד וכל הניסיונות שלי ושל תעשיינים נוספים להגיע עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להסכמות שיסדירו את האספקה השוטפת של חול דק לא הושגו עד כה. נאלצנו לצמצם פעילויות ייצור".

בתחילת החודש עסקה ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ולא בפעם הראשונה בחודשים האחרונים, במצוקת המחסור בחול: "כולם מתקוטטים על המשאב הזה. נוצר כאן מחסור מדומה, כי חול יש והרבה, אבל אין מי שיפיק אותו - כי המכרזים שרמ"י משחררת לא מחייבים את ההפקה של חולות דקים", טען אחד התעשיינים בדיון.

"זאת התנהלות קלאסית של רמ"י", האשים מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל בשיחה עם "גלובס": "יו"ר ועדת הכספים בעצמו אמר לא מכבר שרמ"י, שאמורה לנהל את משאבי הטבע שלנו, כשלה כישלון חרוץ. כבר שנים שהמדינה לא מפרסמת מכרזים חדשים לפתיחת מחצבות ולא מאריכה זיכיונות כרייה למחצבות קיימות. איך קורה שבישראל, שיש בה כמויות אדירות של חול, חברות לייצור חומרי בנייה נאלצות לייבא חול? איך קורה שהחול נהיה כאן יקר יותר מחול מיובא? זה מצב מסוכן, וצריך להביא בחשבון שכמו שהחברות האלה נאלצות לייבא את חומר הגלם הבסיסי  הזה- לא ירחק היום שבו הן לא ייבאו את חומרי הגלם שנחוצים כל כך לתהליכי הייצור, אלא ייבאו את המוצרים עצמם. זה ישתלם לחברות האלה יותר".

לפי התאחדות התעשיינים, בישראל פועלות 27 מחצבות חוקיות לעומת כ-50 מחצבות שהיו פעילות בכל רחבי הארץ בשנת 2002 ולעומת כ-80 שהיו פעילות ב-1992 - טרם נכנס לתוקף חוק שמחייב מתן זיכיונות חציבה בכפוף לפרסום מכרז. עוד עולה מנתוני התעשיינים כי עד 2025 יפעלו בארץ רק בין 10 ל-14 מחצבות, משום שמחצבות אחרות יסיימו עד אז את תקופת הזיכיון שלהן ויחדלו לפעול מתוקף הנהלים של רמ"י.

הדיון שקיימה וועדת הכספים לפני כשבועיים הסתיים בדרישה שהציב היו"ר גפני לנציגי רמ"י להעמיד פתרון למשבר בתוך שבועיים: "הרשות אחראית על המחצבות ועל המציאות שבה מפעלים נאלצים להפסיק לעבוד או לצמצם פעילות כי לא היה תכנון מוקדם בנושא. אין מחצבה נוספת שניתן להפיק בה חולות דקים. האם אנחנו מדינת עולם שלישי?", תהה.

רמ"י: נעמיד תמריצים לזכיינים

לקראת סוף השבוע האחרון אמר ל"גלובס" מנהל אגף המחצבות ברמ"י, ישי לוי כי כבר מסתמן פתרון אפשרי לבעיה, בצורה של העמדת תמריצים מטעם המדינה לזכייני חציבה שירצו להקים מפעל לסינון חול, תוך העברת החולות הדקים לתעשיית חומרי הבנייה: "על כל טון של חולות דקים שיועבר לתעשיות, הזכיין ישלם למדינה תמלוג שמופחת ב-30%. אנחנו מאמינים שהמהלך הזה יאפשר את שיפור הזמינות של חולות דקים לתעשייה וגם את הורדת המחירים", אמר לוי ל"גלובס".

לדברי לוי, השוק הישראלי קטן מדי, ואין מתפקידו של הרגולטור להורות לזכיינים על הקמת מפעלים על פתיחת פעילויות ייעודיות לסינון חול באופן שיענה על הצרכים של החברות התעשייתיות. לוי הוסיף וציין כי בימים האחרונים הושגו סיכומים בין רמ"י לבין המועצה האזורית תמר לקראת פתיחה של מתקן שתפעיל חברת בן-ארי, באופן שיגדיל את היצע החולות הדקים לתעשייה.

לא רק חול: מחסור בגבס ובאגרגטים לייצור בטון

המקרה של תרמוקיר ושל חברות תעשייתיות נוספות שנאלצו בשבועות האחרונים לצמצם את פעילות היצור שלהן בשל מחסור בחומרי גלם מתווסף למקרה בולט נוסף מהחודש האחרון, שבו חברת טמבור נאלצה להשבית קו ייצור של מוצרי גבס בעקבות עיכובים ממושכים בפריקת אוניות של גבס שמיובא מקפריסין. רק בהתערבות חברי כנסת ובעלי תפקידים בהתאחדות התעשיינים, נרתמה הנהלת נמל חיפה למאמץ ואפשרה פריקה מהירה של אחת האוניות שהביאה לארץ את חומרי הגלם שהיו נחוצים לתהליכי הייצור בטמבור.

בתוך כך, מחסור מורגש באחרונה גם באגרגטים ליצור של בטון ובזלת, המשמשת לייצור אספלט. במכתב ששלח מכון התקנים ליצרני הבטון הם נדרשו לקיים את רכש האגרגטים רק ממקורות שקיבלו לשם כך את אישור המכון, וזאת בשל מקרים שבהם יצרנים פנו לגורמים שאינם מאושרים כדי לרכוש מחצבים אלה: "במידה ויגיע מידע על שימוש באגרגטים שאינם מאושרים יזומן היצרן לדיון לפני ביטול הסמכתו לייצור בטון בשל אי עמידה בדרישות התקן", הזהירה רכזת הוועדות המקצועיות במכון התקנים, רומי גינסבורג.

במכון התקנים מזהירים עוד כי בשל המחסור בבזלת, יצרני תערובות אספלט פונים לחברות מירדן, מטורקיה ומקפריסין בניסיון לקדם יבוא מהן. במכון פנו גם ליצרנים בתחום זה והזהירו מפני התקשרויות עם יצרנים של תערובות אספלט שאינם מורשים.