חקיקה לא תחליף תהליכי עומק חברתיים

בבואנו לבדוק את חוק הגיוס החדש, צריך לזכור שהשיח המקורי של גיוס חרדים לצבא הגנה לישראל עומד על שני דברים - האחד, שוויון בנטל, והשני, סוגיית ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה. נראה, כי חוק הגיוס הנוכחי מתמקד בעיקר בסוגיית השוויון בנטל - שאלת הגיוס לצבא.

בנושא גיוס החרדים לצבא, צריך לבחון כיצד צה"ל מתמודד עם הגדרתו כ"צבא העם". הרי בכל פעם שיש תקופה של "שגרה" יחסית, עולה השאלה האם צה"ל צריך להישאר "צבא העם" או להפוך אותו לצבא מקצועי (למשל, בשבוע הבא תדון הכנסת בהצעה של חברי הכנסת יהודה גליק (ליכוד) ומוסי רז (מרצ), לבטל את הגיוס חובה).

גם בתוך ההגדרה של "צבא העם" עולה השאלה - כיצד הצבא מממש את המטרה הזאת. צה"ל יכול להיות צבא שמשרתים בו רוב האזרחים, ואז צריך לכלול בו גם את החרדים. זה יכול להיות צבא שיש בו ייצוג לפלחים שונים באוכלוסייה - דבר חשוב במיוחד בחברה משוסעת כמו הישראלית, שיהיה בו ייצוג לכל חלקי העם. אפשר שאנחנו מדברים על צבא שמשרת גם ערכים חברתיים נוסף לערכים מקצועיים-צבאיים - זהו המודל של דוד בן-גוריון.

נראה כי בשנים האחרונות צה"ל משחק בין שני הקצוות: לעתים הוא מחליט שהוא "צבא העם", ולעתים הוא כבר מתנהג כמו צבא מקצועי. מה הצבא רוצה? אם הוא צבא העם, אז עליו להגיד שהוא רוצה את החרדים בהמוניהם - ואז יש לכך השלכות מרחיקות לכת.

אם הוא רוצה להיות צבא מקצועי, אז גיוס חרדים יפגע בו - צה"ל ישקיע המון אנרגיות ומשאבים במקומות שלא תמיד יקדמו אותו מקצועית.

נזכיר, כי לגיוס חרדים יש עלויות כבדות יחסית. קובם מגיעים נשואים ועם ילדים לצבא, והם דורשים הכשרה מיוחדת והיערכות מיוחדת בבסיסים. הצבא יודע לעשות את הדברים האלה, אך השאלה היא - האם הוא רוצה לעשות אותם. מתברר, ששילוב חרדים בצבא מצליח יחסית, ויש הרבה מקומות שהם יכולים לתרום.

בסוגיית גיוס החרדים לא נשמע קולו של הצבא. ידוע שהציבור הישראלי מאוד מאמין בצה"ל, ולכן מה שהוא יגיד בנושאים מקצועיים - הציבור יקבל אותו. הציבור לא רוצה להכניס היבטים אידיאולוגיים לצבא. המחקרים שלנו מראים, כי הישראלים רוצים את הצבא שלהם כ"צבא העם". עם זאת, נראה כי "שיח הפראיירים" לא יתפוס היום כפי שתפס בעבר.

במקום שיש בו הרבה חקיקה - ישנם תהליכים שלא מצליחים. בנושא גיוס החרדים, אנחנו רואים כל פעם מחדש, חוק ועוד חוק. אותה גברת בשינוי אדרת. לכן, ניתן להניח שגם החוק החדש לא יפתור את הבעיות שמונחות לפתחנו, ושהנושא עוד יחזור לרדוף ממשלות גם בעתיד.

נזכיר עוד, שהציבור החרדי נמצא היום במגמת השתלבות עמוקה בציבוריות הישראלית, והחוק לא יסייע למגמת ההשתלבות. צריך לתת לתהליכים התרבותיים והחברתיים לעשות את שלהם. עדיף ללכת יותר בכיוון של שיח מקבל ומכיל, מאשר לשיח של "פראיירים" - בתקווה שהזמן יעשה את שלו. ייתכן שאחרי שחרדים יתחילו לעבוד או ילכו ללמוד, ילדיהם כבר יהיו יותר קרובים למרכז הישראלי וגם יתגייסו.

השתלבות של חרדים בצבא תסייע לחוסן הלאומי. בשנת 2018, צה"ל הוא עדיין גוף מרכזי בכל תהליכי הסוציאליזציה של ישראלים - גם כאשר רק 50% מהצעירים מתגייסים.

● הכותבת היא ראשת התוכנית לחקר דעת קהל ולביטחון לאומי INSS.