ביקורת חריפה נמתחה לאחרונה על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שושנה אלמגור, על חברת גינדי החזקות, בנוגע לסכסוך מתמשך בין החברה לבין נציגות דיירי פרויקט שרונה בתל-אביב. זאת על רקע טענות הדיירים לליקויים בפרויקט שעלו בשנת 2015 ונפתרו בהסכם בין הצדדים, תוך שגינדי התחייבה לתקן את הליקויים ואף הפקידה ערבות בנקאית של 10 מיליון שקל על-מנת להבטיח את רצינותה.
לטענת הדיירים, התיקונים לא תוקנו, ותוקף הערבות פקע, וזאת כתוצאה מהתנהלות מכוונת של החברה. השופטת אלמגור לא חסכה בביקורת וציינה בהקשר זה כי גינדי "טמנה פח לדיירים ולא האריכה את תוקף הערבות הבנקאית".
כאמור, בשנת 2015 נחתם הסכם בין הנציגות הדיירים לבין גינדי החזקות על רקע אכלוס הפרויקט והליקויים שלטענת הדיירים נתגלו בו. גינדי נטלה על עצמה התחייבות לתיקון הליקויים, וכראיה לרצינותה, מסרה ערבות בסך 10 מיליון שקל שהופקדה בנאמנות.
בין הצדדים התנהל מאז דין ודברים, ותוקף הערבות הוארך מעת לעת. במסגרת זו הודיעה נציגות הדיירים כי בכוונתה לממש חלק מהערבות, ובתגובה לכך, הגישה גינדי החזקות תביעה נגד נציגות הדיירים, בה טענה כי הנציגות הפרה את ההסכם משנת 2015, ובמקביל הגישה גם בקשה לצו מניעה כנגד שחרור הערבות.
אחת הטענות עליהן התבססה גינדי היא כי במאזן הנוחות לא ייגרם כל נזק לדיירים כי הערבות תמשיך לשמש בטוחה לטובתם. על בסיס זה קיבלה גינדי צו ארעי שלא איפשר לדיירים לבצע שימוש בכספי הערבות עד לדיון בתביעה עצמה על הפרת ההסכם. הצו האירעי ניתן בכפוף להפקדת ערבות בסך 250 אלף שקל שהפקידה גינדי.
דיון בתביעה לא התקיים, מאחר שהצדדים פנו להליך גישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. במהלך ניהול הגישור תוקף הערבות פקע, לאחר שגינדי סירבה להיענות לבקשת הדיירים להאריך שוב את תוקפה. בהמשך הודיעו הצדדים כי הליך הגישור ביניהם נכשל.
הנציגות פנתה בסוף 2017 לבית המשפט בבקשה לעכב את הערבות בסך 250 אלף שקל, וזאת עד להכרעה בהליך אחר שמתנהל בבית משפט השלום, במסגרתו תבעו הדיירים מגינדי להפקיד ערבות חדשה בסך 10 מיליון שקל. גינדי התנגדה נחרצות לעיכוב הערבות בסך 250 אלף שקל, אך שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שושנה אלמגור, חשבה אחרת.
"הצו הארעי למניעת חילוט הערבות הבנקאית בסך 10 מיליון שקל ניתן לפרק זמן קצרצר, כשנקודת המוצא היא שדיון במעמד הצדדים יתקיים תוך מספר ימים", ציינה אלמגור בהחלטה. "בשלב ההוא, עוד לפני שהתקבלה עמדת הדיירים, בית המשפט שקל בין היתר את הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהצדדים, וקיבל את עמדת גינדי שלא ייגרם כל נזק לדיירים, 'היות וממילא הערבות בתוקף'. עוד לפני שהתקיים הדיון במעמד הצדדים, הם הסכימו לנסות לסיים את הסכסוך בתיק זה ובתביעה שהגישו הדיירים נגד גינדי בבית משפט השלום, בהליך של גישור".
אלמגור המשיכה: "ספק רב בעיניי אם גינדי עומדת במבחן תום-הלב, כאשר מחד הסכימה לנהל גישור ולהקפיא את ההליך המשפטי בשתי הערכאות, ומאידך השמיטה את הבסיס לעצם קיומו כשטמנה פח לדיירים ולא האריכה את תוקפה של הערבות הבנקאית. כעת היא מגדילה לעשות ועותרת להשבת הערבות הבנקאית שהוטל עליה להפקיד כתנאי לכניסת תוקפו של צו המניעה הארעי לחילוט הערבות הבנקאית".
בהמשך מוסיפה אלמגור: "הרצחת וגם ירשת?! בהקשר זה אוסיף כי חובתה של גינדי כמי שהגישה את הבקשה לצו מניעה ארעי עד לדיון במעמד הצדדים הייתה להודיע לבית המשפט כי הערבות הבנקאית נושא עתירתה עומדת לפקוע, וכי על כן יש לקבוע דיון דחוף במעמד הצדדים, כפי שהורה בית המשפט. זאת היא לא עשתה".
"בנסיבות אלה ועד שבית משפט השלום או מחוזי יחליט אם להורות לגינדי לחדש את הערבות הבנקאית על סך 10 מיליון שקל או לתת אחרת במקומה, לא תוחזר לה הערבות שהפקידה בתיק זה על-פי הוראות בית המשפט".
בית המשפט הטיל על גינדי לשלם לדיירים הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין בסך 15 אלף שקל בצירוף מע"מ. את נציגות הדיירים ייצג משרד עורכי הדין מ. פירון ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.