סלינגר: "יש עודף ביטוח - ואנשים לא מודעים אליו"

"זה שוק מאוד מורכב עם הרבה אינטרסים, ובקצה שלו יש את הצרכן הקטן. אם אנחנו מוצאים כשל בביקורת שאנחנו עושים, ולא נתקן אותו בגלל חשש לעודף רגולציה - אז מעלנו בתפקידנו. אני חושבת שעדיין לא טיפלנו בכל הכשלים שיש בשוק" - כך אמרה הבוקר (ד') דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בכנס "עושים שוק" של "גלובס".

סלינגר אמרה לרון שטיין, כתב ופרשן פיננסים ב"גלובס", כי "הסמכויות שקיבלה רשות שוק ההון מאפשר לה לעבוד בגמישות ולטפל בכשלים וליקויים שפוגעים בסופו של דבר בצרכן. שינוי של הסמכויות עלולה לפגוע באפקטיביות של התהליך". סלינגר אמרה את הדברים בתגובה לביקורת שנמתחת עליה בנושא הזה.

לצפייה בפאנל (דקה 24 עד דקה 42):

לשיטתך שוק ההון הישראלי יודע לתת מענה ראוי לכספי הפנסיה שלנו בעוד 30 שנה?

"בגדול התשובה היא בוודאי שכן. במאמר כללי, חברות הביטוח נותנות את המענה הסוציאלית העיקרי לישראלים. ביטוח סיעוד, הגנה על רכוש, קצבה, ביטוח. לולא השכבה הנוספת של הגופים המוסדיים - לפרט עצמו לא תהיה קצבה ביציאתו לפנסיה, שזה פרק זמן ארוך למדי.

"הגופים המנוהלים הם גופים יציבים. הם עובדים על בסיס תהליכי עבודה נכונים.. אנחנו עושים ביקורות שלנו כדי לראות שמסלקים תביעות בזמנים, שהתהליכים נכונים. במסגרת הכללית - התשובה היא בהחלט כן". 

אתמול הצוות שלך הציג בפני ועדת הכספים נתונים שמראים אולי על לקונה בשוק - כפל ביטוחים.

"זאת צרה, והיא הולכת וגדלה. השאלה מהי עודף ביטוח, לפעמים יש עודף, ואנשים לא מודעים לכך. אנחנו בודקים למשל את שיחות המכירה - ואם אנחנו רואים שיש במקומות מסוימים הרבה ביטולים של פוליסות - אנחנו בודקים את זה כדי לוודא שהלקוח מודע לאיזו החלטה הוא קיבל. השקנו את הר הביטוח - אדם יכול לקבל בלחיצת כפתור את מפת הביטוחים שלו. גילינו שיש 6.5 מיליון פוליסות כפולות שאם אותם פרטים יבטלו אותם, החיסכון יהיה קרוב ל-1 מיליארד שקל.

"החינוך הפיננסי הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. יש מעט מאוד בציבור שיודע להשתמש במחשבונים שאנחנו מפרסמים. ולציבור שלא יודע, אנחנו מנסים למצוא לו קרנות נבחרות בדמי ניהול נמוכים. לתת לו את האפשרות ליהנות בלי ידע מהקצבה המירבית ומתנאים אופטימליים. זה פרטנליזם? לחלוטין. התחלנו עם זה אבל ברמת המדינה כשהחלטנו על פנסיה חובה". 

את בעלת שליטה בכלל ביטוח דרך נאמן מטעמך. לאחרונה הם מינו מנכ"ל חדש, כמו במגדל ובביטוח ישיר, ובין היתר את קראת להם לשיחה, שאנחנו כינינו בעיתונות "שיחת נזיפה". את מרוצה מההליך של הבחירה?

נ"ראה לי נתת לי תארים מוגזמים. נזיפה? אני לא מורה. אף פעם לא ראיתי את עצמי מנהלת של חברת ביטוח. אין לנו כללים לאיך צריך לבחור מנהל לחברת ביטוח, אבל אנחנו כן מצפים שיהיה תהליך שקוף ומקצועי, למשל באמצעות חברות השמה. אנחנו מצפים שהחברה תמפה את הצרכים שלה ואת כיווני ההתפתחות וכך תבנה את פרופיל המנהל שמתאים לה באותה נקודת זמן".

אנחנו בהחלט מצפים מעבר לתהליך סופי - מתחיל ומסתיים. תקופה כזאת היא תקופה של אי-יציבות ניהולית, וזה משפיע על ההתנהלות של החברה. הולכת להיכנס חברת ליברה, חברה דיגיטלית. מה את מצפה מהדיגיטל ומהבשורות שהוא יביא לצרכנים?

"אני מצפה שהענף שאנחנו מפקחים עליו יתקדם למאה ה-21 ויאמץ כלים דיגיטליים כמו ענפים אחרים. אנשים רגלים להשתמש בסמארטפון ולבחור מוצרים.

"בטווח הקצר זה לא ישנה את מפת הריכוזיות במשק. אבל בנישות מסוימות שהחברות האלה יפעלו - אני חושבת שהם יצליחו להשפיע. למרות הרגולציה העודפת, חברות נכנסות לשוק הזה. אני חושבת שחוויית המשתמש תהיה שונה לגמרי ללקוחות, והם יצביעו ברגליים.

בסוף אוגוסט את מסיימת 5 שנים. עוזבת את הרשות. מה הדברים שלמדת, על מה את מצטערת שעשית, ומה עוד צריך לעשות?

"קודם כל למדתי שלהיות בשוק הציבורי זה שונה לחלוטין - תהליכים שונים, פרקי הזמן בין החלטה ליישום והתהליכים מורכבים יותר.

"הממשקים שיש לנו, כשאתה מוציא רפורמה לפועל, אתה דן עם מעל 20 בעלי עניין שונים, זה המון. תמפה אותם, תבין את האינטרסים שלהם, תנסה לבנות שיתופי-פעולה - זה לא פשוט. אני לא מדברת על ניהול משאבי אנוש ותקציבים, שזה בכלל לא נעשה על-ידי מנכ"ל כמו חברה רגילה, ולא תמיד תואם את הצרכים שלך.

"אין לי תוכניות למעט תוכניות העבודה עד אוגוסט, צינון, ואני רוצה ללכת למקום שיאפשר לי להשפיע, גם אם במקום קטן".