רכב | האם ישראל התגברה על כישלון בטר פלייס?

חמש שנים אחרי קריסת בטר פלייס, שוב נשמעים קולות ממשלתיים שקוראים לעודד רכישה של כלי רכב חשמליים

מי שעקב בתקופה האחרונה אחרי הכרזות הרגולטור בישראל, עשוי היה להגיע למסקנה ששוק הרכב הישראלי מתחיל "להתחשמל" בקצב מואץ. ועדת הכספים קראה לאוצר ליצור המשכיות בהטבות המס על מכוניות חשמליות ולנקוט צעדי עידוד נוספים. משרד האנרגיה והמשרד לאיכות הסביבה פרסמו תוכניות לפרוס אלפי עמדות טעינה בתקציב של עשרות מיליוני שקלים. יש מכרזים לתחבורה ציבורית ושיתופית חשמלית והממשלה תצא בקרוב בהכרזת כוונות על מעבר כלל ארצי לכלי רכב ללא הנעת בנזין או דיזל בתוך עשור.

אבל ניסיון רב וכואב, לא מעט בזכות בטר פלייס, כבר לימד אותנו שהלקוחות בישראל שרוכשים רכב ממיטב כספם, לא מתרגשים מהצהרות גרנדיוזיות. גם הפעם, מה שיקבע את הצלחת הרכב החשמלי בישראל הוא הביקוש, שנגזר מבסיס יציב של שוק יד שנייה פרטי ומוסדי וההיצע של דגמים אטרקטיביים עם טווח ראוי ומחיר הגיוני. בינתיים, היצע הרכב החשמלי בישראל מוגבל מאוד, אולם מעבר לפינה מסתתרות כמה הפתעות. הנה מדגם.

סיטרואן:E-MEHARI

דיון באגי עם סוללות

ל-E-MEHARI יש את כל מה שצריך כדי למשוך לקוחות חדשים וצעירים אל עולם הרכב החשמלי. זהו רכב פנאי עירוני קומפקטי וסופר-אופנתי, שנראה מוכן ומזומן לכבוש את הדיונות של חוף הים או לכל הפחות את המדרכות מול בתי הקפה האופנתיים.

יש לו עיצוב בשרני ונועז דמוי "דיון באגי" עם חרטום שמזכיר גרסה מודרנית של ה-CJ הקלאסי מבית ג'יפ; משטחי גג קשיחים או רכים, שניתנים להסרה בקלות ובמהירות כדי לחשוף את הרכב לאוויר הפתוח; חלל שימושי ומרווח מספיק לארבעה בתוספת תא מטען סביר של כ-200 ליטר וכבונוס, שלל אפשרויות להתאמה אישית של צבעי גוף וגג, צבעי פנים, ריפודים וכדומה.

עמדת הפיקוד הדיגיטלית מכילה את הנתונים שצריך ולא מעבר לכך ולמרות המינימליזם והעדר הפינוקים, התא עדיין מצויד באלקטרוניקה מודרנית ובציוד בטיחותי שהכרחי כיום. ההנעה החשמלית פותחה על-ידי מיזם הרכב החשמלי הצרפתי BOLLORE והיא כוללת מנוע חשמלי עם הספק צנוע בשילוב עם סוללות ליתיום-מטאל מתקדמות, שאמורות לספק טווח נסיעה של עד כ-195 ק"מ בין טעינות. הטעינה ממטען ביתי אורכת כ-16.5 שעות והמהירות המרבית מוגבלת ל-110 קמ"ש, אבל סיטרואן סבורה שלרכב פנאי לשימושים עירוניים זה די והותר.

בצרפת, הגרסה הבכירה עם גג קשיח עולה כ-26 אלף יורו לפני הטבות מס. אצלנו, עם מס מזערי, זה אומר משהו כמו 120-110 אלף שקל על הכביש. לא מחיר רצפה, אבל גם לא נורא בהתחשב במקדם האופנתיות.

סאייק:E-RX5

נציג המהפכה הסינית

סין היא כיום המוקד העולמי של הרכב החשמלי. שילוב של ראייה לטווח ארוך של ממשלת סין, השקעה אדירה בתשתיות ייצור סוללות וטעינה וסובסידיות נרחבות דוחפות את השוק בקצב מסחרר וב-2017 בלבד נמכרו בסין כ-600 אלף כלי רכב חשמליים פרטיים, עלייה שנתית של כ-71% ונתח של כ-3.3% מכלל השוק. זה רק עניין של זמן עד שהשינוי העמוק הזה יתחיל לחלחל גם למערב באמצעות יצוא.

אחד הנציגים הראשונים של החשמליות מסין, שכבר נע על כבישי ישראל לצורך ניסוי ובחינת שיווק, הוא ה-ERX5 של סאייק שממחיש היטב את הבסיס להצלחה של הפלח. זהו SUV "מיד סייז" אופנתי ומודרני, גדול מעט מיונדאי טוסון וכו', שבשנים האחרונות גרסאות הבנזין שלו מככבות בצמרת המכירות בפלח.

מתחת לכסות מסתתר מנוע 85 קילוואט (כ-113 כ"ס) ששילוב עם מארז הדוק ומתקדם של סוללות ליתיום, דומה לזה של טסלה, ומשקל עצמי מרוסן יחסית של כ-1750 קילו, מספק לרכב טווח נסיעה מוצהר של כ-320 ק"מ בין טעינות על-פי NEDC ותאוצה די נמרצת. בסיוע מטען מהיר ניתן להטעין כ-80% מקיבולת הסוללה בתוך 40 דקות בלבד והחברה מעניקה עליה אחריות של שמונה שנים או 200 אלף ק"מ. הרכב מצויד כסטנדרט במסך LCD ענק, שלפחות בסין מחובר תמידית לשירותי הענן של "עליבאבא".

התקינה בישראל לא אמורה להוות מכשול, ובתיאוריה גם לא המחיר. בסין מתחיל מחיר הרכב בכ-29 אלף דולר אחרי סובסידיה ממשלתית, שזה משהו כמו 37 אלף דולר "נטו" בתרגום למיסוי ישראלי. משהו כמו 150-140 אלף שקל לדגם מאובזר. תואם את המחיר הממוצע בפלח הרלוונטי.

ניסאן LEAF החדשה

כמעט 400 ק"מ על טעינה אחת

למרות יחסי הציבור של טסלה, קבוצת רנו-ניסאן היא חלוצת המסחור של הרכב החשמלי בעידן המודרני ואת יתרון הראשוניות הזה היא חייבת במידה לא מבוטלת לחזון של "בטר פלייס", שותפתה הישראלית לשעבר, שדחפה את הקונצרן כולו לכיוון ייצור סדרתי.

אבל אף שבעולם, הניסאן LEAF היא המשפחתית החשמלית הסדרתית הנמכרת ביותר, בישראל היא זכתה עד כה להצלחה מזערית למרות מאמצי שיווק של היבואן. המצב עשוי להשתנות כאשר תושק כאן הליף החדש לקראת סוף השנה או תחילת השנה הבאה. זוהי מכונית חדשה לגמרי ומתקדמת הרבה יותר מקודמתה עם עיצוב חדש, פרופורציות חדשות, ארכיטקטורה שונה של השלדה, משקל מופחת ועוד.

המנוע החדש מייצר כעת 150 כ"ס ו-32 קג"מ - שיפור של עשרות אחוזים - והוא גם מטפל ביסודיות בסוגיית "חרדת הטווח". עם סוללה תקנית מדור חדש ומתקדם רושמת המכונית טווח נסיעה של עד כ-378 ק"מ על טעינה מלאה בודדת על-פי תקן המבחן האירופי החדש. גם אם נבצע את ההפחתה המקובלת לנסיעה יומיומית (עליות, מזגן פועל, פקקים וכו'), עדיין מדובר על טווח נסיעה ריאלי של 300-250 ק"מ בין טעינות.

את הטעינות ניתן לבצע במטען ביתי ייעודי בתוך כ-7.5 שעות, או פחות מכך, בתחנות הטענה תעשייתיות. אם מישהו לא מסתפק בכך, תוצע באירופה החל מסוף השנה אופציה לגרסה מחוזקת, עם סוללה שתספק טווח שמתקרב ל-500 ק"מ.

מחיר גרסת הבסיס צפוי להיות דומה לזה של הליף הקודמת - בסביבות 140 אלף שקל. הגרסה המחוזקת תעלה הרבה יותר. לפיכך, לפחות בשלב הראשון לא נופתע אם היא תאומץ בצורה נרחבת על-ידי ציי הרכב בדגש על חברות ההייטק.

יונדאי איוניק חשמלית:

צוברת קילומטרים בישראל

הגרסה ההיברידית של ה"איוניק" הפכה לסוג של מכונית העם, או לפחות מכונית הציים הפופולרית בישראל. זה עשוי לסייע גם לאחותה החשמלית, אם וכאשר תקבל "אור ירוק" לשיווק בישראל. האיוניק החשמלית מצוידת במנוע חשמלי בהספק 120 כ"ס ואף שהיא מצוידת בסוללה מכובדת של 28 קילוואט היא שוקלת כ-1.4 טונות בלבד. התאוצה מאפס למאה קמ"ש עומדת על כ-9.9 שניות, שזה מהיר יותר מההיברידית הרגילה, וטווח הנסיעה החשמלי המוצהר על-פי התקן האירופי היוצא הוא כ-280 ק"מ בין טעינות ויש אופציה להטענה מהירה. שתי מכוניות כאלה כבר צוברות בישראל קילומטראז' מכובד בצי של היבואן, אך מה שיכריע יהיה סוגיית המחיר. באירופה החשמלית יקרה יותר בכ-10% מאחותה ההיברידית, מה שיצמצם מאוד את פער המחיר ביניהן בישראל. למרות זאת, לא קשה לראות כמה וכמה ציים "ירוקים" קופצים על האופציה.

ב.מ.וו I3

ספורטיבית ויקרה

ב.מ.וו קפצה למים קרים ועמוקים כשהשיקה את ה-I3 החשמלית בשנת 2013 בליווי מפעל חדש ומתקדם ושימוש בחומרים פלסטיים ברי מחזור. אבל הקונספט של "ספורטיבית חשמלית קומפקטית" נקלט היטב בשוק ועד היום מכרה החברה קרוב ל-70 אלף יחידות של המכונית ברחבי העולם. בישראל ההצתה הייתה קצת יותר מאוחרת ורק בשנה שעברה הגיעה אלינו המכונית, עם תג מחיר שהגביל מאוד את תפוצתה. כעת מגיעה אלינו הגרסה המשודרגת שעברה רענון כללי בכל החזיתות.

חיצונית, מדובר במתיחת פנים קלה יחסית, שכוללת פנסי LED מתוחכמים בחזית, גריל חדש ומבחר רחב יותר של אפשרויות להתאמה אישית. למבחר נוסף כעת גם דגם S עם מראה יותר קרבי, כולל גחון נמוך יותר, מפשק גלגלים רחב ואופציה לחישוקי 20 אינץ' רחבים.

גם תא הנוסעים עבר כמה עדכוני חומרה ותוכנה, אבל השינוי המרכזי, כאמור, הוא ביחידת ההנעה החשמלית, שמוצעת כיום בשתי גרסאות. הראשונה היא עם 170 כ"ס ו-25 קג"מ, די והותר כדי להאיץ את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.3 שניות בדרך ל-150 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית. טווח הנסיעה שודרג ל-255 ק"מ על-פי המבחנים האירופים החדשים, שאמורים לשקף תנאי נהיגה קרובים למציאות. גרסת ה-S החדשה כבר מציעה הספק של 184 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ כאשר טווח הנסיעה, על-פי התקן המחמיר יותר, עומד על כ-245 ק"מ.

עוד שיפור משמעותי בוצע במערכת הטעינה. המטען הביתי המקורי של ב.מ.וו מאפשר כעת "לתדלק" את המכונית בחשמל, שמספיק לנסיעה של כ-180 ק"מ בתוך שלוש שעות בלבד - מהיר פי 5 מאשר עם כבל הטעינה הרגיל. הוסיפו לכך שלל מערכות בטיחות סמי-אוטונומיות, וקיבלתם אולטרה-מתוחכמת. במחיר אין הרבה חידושים. המחירים מתחילים מאזור ה-250 אלף שקל, כולל יחידת טעינה מקורית.