"כסף אף פעם לא היה העניין, אלא העשייה וגם היום כסף הוא לא העניין". כך אמר היום דוד פתאל באירוע "עושים שוק" של "גלובס" בשיחה עם עורכת "גלובס", נעמה סיקולר. פתאל, שהנפיק בחודש פברואר השנה את אימפריית המלונות הצומחת פתאל אחזקות בבורסה בת"א, במה שזכה לכינוי "הנפקת השנה", מחזיק כיום מניות החברה בשווי של 3.4 מיליארד שקל, לאחר שאלה עלו ב-24% מאז ההנפקה.
מייסד ומנכ"ל מלונות פתאל הוסיף ואמר כי "אני רואה בזה כיף גדול לקום בבוקר לעשייה, מוקף באנשים שאני אוהב ומעריך בארץ ובחו"ל, לפצח בעיות שלא חשבת עליהן". לשאלה על ההבדלים בין פעילותה הצומחת של החברה באירופה לבין זו בישראל, השיב פתאל כי "בחו״ל יותר קל מכל הבחינות. מבחינה בירוקרטית ובכל הליך הבנייה של בתי מלון והתפעול שלהם - הכל יותר קל משמעותית בחו"ל, אבל הלב פה אז ממשיכים גם פה".
לצפייה בפאנל (דקה 38:15 עד הסוף)
על עיתוי ההנפקה אמר פתאל כי "לפני מספר שנים הנפקה עמדה על הפרק, אבל זה לא התיישב לי טוב בבטן. ישבתי עם הרבה מנכ״לים ובעלי שליטה של חברות ציבוריות, רציתי לשמוע מה עובר עליהם והבנתי שזה לא היה בשבילי. מאז קרה משהו. ברשות ני״ע ובבורסה הבינו אחרי שנים של יובש בשוק ההנפקות שמשהו צריך להיעשות ואכן הוקמה ועדה שנותנת הקלות בחמש השנים הראשונות למנפיקים. היו לי שיחות עם שמואל האוזר (יו"ר רשות ני"ע לשעבר - מ.ר.ח) ועם איתי בן זאב (מנכ"ל הבורסה) שהרגיעו אותי. ובסך הכל זו הייתה החלטה טובה. משווי חברה של מיליארד שקל לפני 7 שנים הנפקנו בסופו של דבר לפי שווי של 4.4 מיליארד שקל".
איך זה להיות חברה בורסאית?
"זה בסדר גמור, לא כמו שהפחידו אותי. זה לא שינוי משמעותי מהאופן שבו פעלנו קודם לכן. בעיקר משום שגם לפני כן עבדנו בשקיפות ובהגינות ובצורה מסודרת. היה ועדיין יש לנו שותף, קבוצת מגדל, שהתחייבנו כלפיו לנהל את החברה כמו חברה ציבורית".
ועדיין יש רגולציה ויותר קשה להעסיק בני משפחה ובודקים אותך בזכוכית מגדלת. זה גם עולה המון כסף להיות חברה ציבורית.
"זה אכן עולה המון, מיליוני שקלים בשנה. אנחנו מעט זמן מתפקדים כחברה ציבורית ולכן עוד לא חווייתי את הרגעים המתסכלים"
עסקי המלונות נמצאים היום בסיטואציה חדשה של עולם דיגיטלי ואייר בי אן בי, שדורשים מכם התמודדות שונה מאשר בעבר.
"מצד אחד יש איומים על העסק המסורתי שנקרא מלונאות ומצד שני יש בו תנופה אדירה בכל העולם. זה העסק מספר אחד בתמ״ג העולמי, ש-10% ממנו זה תיירות כולל תעופה, מסעדות, השכרות רכב וכד׳. זו פריחה שמתרחשת בכל העולם. אין עיר שלא חוותה ב-3-4 השנים האחרונות עלייה במספר התיירים. גם כאלה שהולכים לאייר בי אן בי וגם שבאים לבתי מלון. אנחנו חווים תנופת פיתוח אדירה והחברה נמצאת במספר רב של מדינות וערים שגדלות בקצב של 5%-6% בשנה. זה פנומנלי. אז יש איומים, אנחנו מנסים ללמוד איך להתמודד איתם ומאמינים שאנו מספיק חזקים".
יש מצד אחד שיא במספר התיירים שמגיעים לישראל, אבל כשהנופש המקומי משווה מול אלטרנטיבות בחו"ל, אז המחירים פה מאוד יקרים
״הצרכן צודק. הוא יכול לטוס לחו"ל במחיר יותר זול והוא עושה את זה, אבל ההשוואות לא תמיד נכונות. משווים אותנו בחגים ובמחירי שיא. יוקר המחיה כאן גם כך הוא גבוה לעומת חברה שפועלת בברלין וזה בהכול: ארנונה, מחירים בסופרמרקט, מים וחשמל.
"מלון זה הרבה בתים שמחברים יחדיו ומעבר לזה יש רגולציה ובירוקרטיה, יש נגישות, יש דברים שאין בחו"ל כמו ביטחון. באילת אנחנו מעסיקים יותר קציני ביטחון מאשר מספר השוטרים באילת. יש משגיחי כשרות, מצילים, תפקידים שלא קיימים באירופה. ארנונה פה אנחנו משלמים פי 10 מערים בחו"ל. מבדיקה כלכלית שלנו, והיא מפורטת, ראינו והוכחנו שכדי להרוויח את אותם 100 שקלים בישראל ובאירופה, אני צריך למכור בישראל ב-60% יותר יקר. זה מספר מדהים״.
"אייר בי אן בי לא עוצרת אותנו"
ועדיין מצליחים להביא תיירים לישראל - אז מה עושים פה נכון.
"מביאים הרבה תיירים, אבל ביחס לפוטנציאל אנחנו לא מגרדים אותו. יש 1.2 מיליארד נוצרים, חצי מהם רוצים להגיע לארץ הקודש באופן כזה או אחר. הם מגיעים, עושים את הטיול הזה אולי פעם בחיים והפוטנציאל הוא עצום. השוק היהודי הוא עצום, וכן גם השוק שבא לטייל בתל אביב, שהיא עיר קול ומתוירת. בתל אביב יש יותר חדרי אייר בי אן בי מאשר בתי מלון. זה לא קיים בעולם, שם זה בערך 15% לאייר בי אן בי, כלומר השכרות של דירות מתוך כמות המלונות בישראל זה מעל 100%. אולי כי צריך משהו יותר זול בצורך של התייר. וזה נכון. זה זול מהרבה סיבות. כמו מסים ומע"מ. אני גם מסכים שיורידו לי 17% ומיד אחזיר 10% ללקוח".
ֿ אייר בי אן בי היא איום קיומי?
"יש מקומות שהיא איום קיומי ויש מקומות שלא. בשוק העסקי באירופה אייר בי אן בי היא איום קטן יחסית. בערי נופש זה מאיים יותר. בעולם יש נטייה להסדיר את זה, כי מבינים שאי אפשר לפגוע באנשי עסקים שמביאים הרבה כסף. יש הסדרה בניו יורק, ברצלונה, אמסטרדם וכד׳ ובסוף זה יגיע לישראל. זה לא בסדר שלוקחים 10 אלף דירות מתל אביב ומעיפים לתיירים, כי זה משליך על שכר דירה לצעירים. תהיה נקודת איזון או בהתערבות רגולטור או בהתערבות השוק. אנחנו ממשיכים לבנות מלונות וזה לא עוצר אותנו״.
"מזרח אירופה לא מתאימה לנו"
יש מדינות שלא תיכנס אליהן?
"אנחנו נמצאים רק באירופה ובישראל. אסטרטגית, למזרח אירופה אנחנו לא נכנסים. זו תרבות עסקית אחרת, שלא מתאימה לנו. כשהתחלנו פעילות בחו"ל, הרבה אנשי עסקים יצאו לעשות עסקים במזרח אירופה. אנחנו לא עשינו את זה. נשארנו בפלח שוק של 4 כוכבים באירופה ואנחנו רוצים להמשיך ולהתחזק במדינות שאנחנו חזקים בהם. אנחנו מאמינים באשכולות. יש ערים עם 11 בתי מלון בעיר אחת. אנחנו מאמינים שזה נכון ועובד בשבילנו ורוצים להתפתח לעוד מספר מדינות במרכז ובמערב אירופה. ארה״ב תחכה בשלב זה".
אומרים שאתה מסוג האנשים שמאתר את העובדים צעירים והולך איתם כל הדרך, כמו המנכ"לית של הרשת, אביה בן דוד.
"הם אלו שרצים איתי. זה מקצוע שהוא עתיר כוח אדם בישראל. יש לנו 7,000 עובדים. על כל 10 עובדים יש מנהל. זו כמות אדירה של מנהלים והחוכמה היא להנחיל את הרצונות ואת התרבות שלך. מה שאתה רוצה להנחיל, תוכל להוריד בכל השרשרת. אנחנו מנסים לעשות את זה".
"אתה לא יכול לבוא להנפקה צולע"
מדברים וכותבים על זה שהבורסה בכל זאת מתייבשת, עם מעט הנפקות ראשוניות ומחזורי מסחר נמוכים, והנה אתה איש אמיץ בעניין ההנפקה. אילו טיפים אתה יכול לתת?
"צריך להיות לך עסק טוב ומסודר וצוות טוב. אתה לא יכול לבוא צולע לסיפור כזה. תובנות יהיו לי עוד כמה שנים. אני לא מצטער על ההנפקה כל עוד החברה שלנו צומחת וגדלה והבסיס שלה איתן וטוב. יש לנו עסק טוב וממוקד".
והחשיפה בדוחות של השכר שלך ושל המשפחה וכד׳?
״אנחנו לא עושים עסקאות בעלי עניין כאסטרטגיה. ולגבי הדוחות, אני לא אוהב לקבל ציון כל רבעון, אבל זה בא עם כל החבילה. בסך הכל זה לא משמעותי ביחס ליתרונות האדירים של ההנפקה״.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.