ענקית האנרגיה והאוטומציה שניידר אלקטריק תשקיע ב-12 חברות בישראל בשלבי סיד והיתכנות, בהשקעה ראשונית המוערכת בכ-25 מיליון דולר. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה ביקרו בארץ מנהלים בכירים של החברה: עמנואל לגאריג', סגן נשיא עולמי לאסטרטגיה וחדשנות, והריברטו דיארטה, מנהל פעילות ההון סיכון הגלובלית.
במהלך הביקור, שנמשך ארבעה ימים, ביקרו ראשי שניידר אלקטריק במרכז החדשנות של חברת האנרגיה האיטלקית Enel ושיכון ובינוי; בתוכנית הסטארט-אפים The Bridge, המשותפת לקוקה קולה, מרצדס בנץ וחברת התקשורת טרנר; במיזם הטכנולוגיה השיתופי Impact Labs וכן פגשו בדב מורן בקרן Grove Ventures; באראל מרגלית בקרן JVP ובפרופ' יוג'ין קנדל בסטארט-אפ ניישן סנטרל. אנשי שניידר אלקטריק בחנו במהלך הביקור כ-25 חברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי הבטחת סייבר, אנרגיה מתחדשת ועוד.
בשיחה מפריז אומר לגאריג' כי החברה תפעל בשיתוף פעולה עם 12 החברות שנבחרו ותחבר אותן עם לקוחות גדולים ועם מרכזי המו"פ שלה בעולם. "לכל אחת מהחברות בנינו תוכנית מותאמת, משום שלכל אחת יש טכנולוגיה שונה בסקטור שונה והן בשלבי התפתחות שונים. זו לא תהיה אותה אסטרטגיה עם כולן, ומכך נגזרת גם תוכנית השקעות נפרדת לכל חברה". לדבריו החברה תשקיע כשני מיליון דולר בחברות בשלבי סיד, וסכומים גדולים יותר בחברות בשלבים בשלים יותר. לגאריג' התחמק מתשובה מה שמן של החברות שנבחרו. עם זאת, נושאי העניין המרכזיים של החברה הם IoT בתחומים שונים, טכנולוגיות אנרגיה מתקדמות, וטכנולוגיות מעבר דיגיטלי לתעשייה 4.0. "יש לנו יותר מ-20 מרכזי חדשנות בעולם, כשהמרכזים החזקים הם בארה"ב, סין וצרפת, אבל יותר ויותר אנחנו רואים מרכזי אקו-סיסטם בעולם, כמו בעמק הסיליקון, בשנזן שבסין ובישראל", אומר לגאריג'.
בחברה אמרו כי במהלך הביקור נבחנו אפשרויות להשקעה בחברת סטארט-אפ ישירות או באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות, וכן נבחנה האפשרות להקמת מרכז חדשנות של שניידר בישראל. לגאריג' עצמו נשמע מסוייג בעניין: "לא הייתי פוסל אפשרות כזו בטווח הארוך, אבל אם לדבר בכנות, היום יש דרך טובה יותר לחברה כמו שלנו לעזור ליזמים ישראלים ולעבוד עם חברות ישראליות".
לדבריו, בישראל, בדומה לעמק הסיליקון, חברות כמו אינטל, אמזון, מיקרוסופט וגוגל משקיעות סכומי כסף משמעותיים במו"פ שלהן וכתוצאה מכך נוצרת תחרות עזה על משיכת טאלנטים. "יכול להיות שחברה כמו שלנו לא תהיה האלטרנטיבה הטובה ביותר עבור טאלנטים כאלה", אומר לגאריג', "אבל אנחנו עשויים להיות החלופה הטובה ביותר עבור יזמים שרוצים לפתור בעיות מאתגרות ומחפשים פלטפורמה למכור בה ולנסות את הטכנולוגיה שלהם. לכן, בשבילי שיתוף פעולה כזה משמעותי יותר מהקמת מרכז מו״פ - זה אומר להשקיע בעסקים ישראליים, להיות נוכח בתעשייה הישראלית ולחבר יזמים וחדשנות ישראלית עם העסקים שלנו".
לאחרונה השקיעה שניידר בחברת הסייבר התעשייתי Claroty באמצעות קרן Aster. לפני כן השקיעה בחברות הקלינטק אטלנטיום ונובה לומוס. לדברי לגאריג' ההשקעה בקלארוטי היא דוגמה טובה למודל ההשקעות של החברה: "אנחנו עובדים איתם היטב, יש להם טכנולוגיה ייחודית ואנחנו מסייעים להם ב-up scale ובגישה ללקוחות שלנו בעולם. יותר מההשקעה חשוב בעינינו לראות שהחברה גדלה וזו דוגמה למה שחברה כמונו יכולה לתרום כאן".
עם איזה תובנות יצאת מהביקור בישראל?
"מה שהיה מדהים עבורי לגלות, זה שהאקוסיסטם הישראלי תוסס ופעיל יותר מאי פעם. ידענו שמדובר באקוסיסטים חזק אבל הוא הפך לחזק הרבה יותר בזכות ההתמחות בתחומים כמו אבטחת סייבר, שבה ישראלים חזקים יותר מכל אקוסיסטם אחר, ובזכות מה שקורה בתעשיית האוטומוטיב והעובדה שמחיר מכונית המחר יהיה מבוסס על תוכנה, והתוכנה הזו תהיה מתוצרת ישראל. כל הדברים האלה מעידים על העוצמה הרבה של האקוסיסטם הישראלי, והם הופכים אותו לרלוונטי יותר מבעבר. החדשנות הישראלית משלימה את מה שנעשה בעמק הסיליקון שנמצא במקום הראשון, ואולי גם את שנזן".
לגאריג' מדגיש את הייחודיות הישראלית בהתאמת פתרונות לבעיות: "אחד הדברים הייחודיים לאקוסיסטם הישראלי הוא שיש יזמים שמוכנים לפתור בעיות קשות שאנחנו מתמודדים איתן. זה ייחודי מאוד ואנחנו אוהבים את זה מאוד. אתה מוצא הרבה יזמים ישראלים שאומרים לנו - תנו לנו בעייה, אנחנו נפתור אותה עבורכם. זו התחלה מצוינת לשיתוף פעולה".
הכנסותיה של שניידר אלקטריק הגיעו ב-2017 ל-24 מיליארד אירו. החברה, שמרכזה בצרפת, פועלת ביותר מ-100 מדינות ומעסיקה 150 אלף עובדים. ב-1999 הוקמה חברת שניידר אלקטריק ישראל, בראשה עומד פיליפ ברמי. תקציב המחקר והפיתוח הגלובלי השנתי של שנידר אלקטריק הוא יותר ממיליארד אירו, ומלבדו החברה משקיעה בחדשנות גם באמצעות קרן ההשקעות Aster Capital, המנהלת הון בהיקף 520 מיליון אירו. בראש הפעילות של הקרן בישראל עומדת עדי יפת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
