מה עושים עם טראמפ והילדים?

אני חושב שלא אטעה אם אומר שדונלד טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הטוב ביותר שהיה לישראל. הוא עושה דברים שכמה מהנשיאים בעבר דיברו עליהם אבל לא העזו לעשות. וזו הנקודה המאפיינת את טראמפ ונשיאותו. הוא עושה את מה שבא לו ומתי שבא לו. טראמפ הוא נשיא אחר, לטוב ולרע, שהרי אין טוב בלי רע, ולהפך.

תמיכה מחממת את הלב

בימים אלה הוציא טראמפ, באמצעות השגרירה ניקי היילי, את ארה"ב מהמועצה לזכויות האדם. היילי ציינה את הצביעות ושאר התופעות המכוערות שנוצרו בוועדה והפכו אותה לבמה עוינת בצורה פעילה נגד גורמים כאלה ואחרים, ובמיוחד ישראל. היילי ציינה זאת בהדגשה, וזה מחמם את הלב לשמוע נציג אמריקאי כה בכיר מדבר בגלוי ובלי להתנצל על עוולות שנעשו לישראל. הקול כמובן קולה של השגרירה היילי, אבל הידיים הן ידי טראמפ. הוא המחליט והמכוון הבלעדי, והוא מנסה לתקן עוולות שהצטברו במוסד המוטה במשך עשרות שנים.

הילד היהודי

מצד שני - ולטראמפ יש צד שני, ועוד איזה - ישנם ילדי המהגרים המופרדים מהוריהם שנתפסו בגבול מקסיקו ומחכים למשפטים נגדם. זה צעד בלתי נתפש בכל מקרה, אבל כאשר אנחנו כיהודים ניצבים מול מדיניות כזאת, זה חייב להזכיר את הסלקציות הידועות לשמצה. אני רואה לנגד עיניי את הילד היהודי, ידיו מורמות, ומולו עומד חייל גרמני המאיים עליו. עקירת ילדים מהוריהם היא אקט שהדעת אינה סובלת, בכל מקום ובכל תנאי.

מה אנחנו אמורים לעשות?

מה אנחנו, מדינת ישראל, אמורים לעשות לנוכח תופעה אכזרית זו? במיוחד על רקע העבר שלנו, ותוך מחשבה על המוסריות של מעשה כזה. במיוחד כאשר אנחנו חושבים על גורלם, בעיקר של הילדים אבל גם של ההורים. אני מניח שאם, למשל, עיראק הייתה עושה את זה, או מדינה באירופה, התגובה שלנו הייתה ברורה: גינוי ברור ומוחלט, אולי אפילו עידוד הפגנות נגד המהלך הקשה.

אדם פגיע

אבל אנחנו לא נעשה דבר. כי זו ארה"ב, ובעיקר זה טראמפ. האם נסתכן בביקורת עליו, שעלולה אצל אדם פגיע כמותו, לגרום להפסקת תמיכתו בנו? האם נשבח את הנשיא על הפרדת הילדים - שזה המהלך הגרוע ביותר בהיבט המוסרי, בעצם מכל היבט? מה נותר לנו לעשות? כנראה לשתוק. זה לא הרבה יותר קל מלתמוך, וזה כן הרבה יותר מכוער. אלא אם קמה לנו הזכות, בגלל מצבנו, לחשוב קודם כל עלינו ועל האינטרסים שלנו? יש למישהו תשובה טובה לשאלה זו?