פסגת חירום בנושא פליטים בבריסל - איטליה מאיימת בפיצוץ

מנהיגי שמונה מדינות מהאיחוד האירופי יתכנסו לפסגת חירום בבריסל ביום א' הקרוב, בה הם צפויים להודיע על החמרת ההגבלות בנוגע למעבר פליטים ומבקשי מקלט בין מדינות ביבשת ולנסות להסכים על הטיפול בהם במסגרת כלל-אירופית. הסוגיה עומדת במרכז משבר פוליטי חריף שפרץ בשבוע האחרון בגרמניה בין מפלגת השלטון השמרנית (CDU) בראשות הקאנצלרית אנגלה מרקל, לבין מפלגת האחות הבווארית שלה (CSU), המאיימת לשבור את הברית ארוכת השנים בין המפלגות ולמעשה לגרום להפלת הממשלה בברלין. הניסיון לגבש מדיניות כלל-אירופית חדשה בנושא הפליטים עלול להביא להתנגשות חזיתית ראשונה בין גרמניה לאיטליה, שממשלתה החדשה מתנגדת בחריפות להגירה.

סוגיית הפליטים אינה יורדת מראש סדר היום הפוליטי בגרמניה בשבועות האחרונים. לאחרונה עלו לכותרות שערורייה שבה נחשף כי מאות אשרות פליטים ניתנו תמורת שוחד בעיר ברמן, רצח הנערה היהודייה סוזאנה פלדמן על ידי מבקש מקלט עיראקי, ולחץ בלתי פוסק של כלי התקשורת במדינה בדרישה לגרש מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו או שיש להם עבר פלילי. כל אלו תרמו לכך ששר הפנים מטעם ה-CSU, הורסט זיהופר, הודיע כי ימנע כניסה לגרמניה של כל מבקש מקלט שבקשתו נדחתה בעבר, או חשוב מכך - שכבר נרשם במדינה אחרת. החלטה כזו היתה למעשה סוגרת את שערי גרמניה בפני מבקשי מקלט, מכיוון שרובם מגיעים לאיחוד דרך יוון, איטליה או ספרד, שבאחריותן לרשום אותם ולטפל בהם, מתוקף תקנת דבלין.

ברקע הצעד של זיהופר עומד גם שיקול פוליטי - בסתיו הקרוב עלולה המפלגה לאבד את הרוב המוחלט שיש לה בפרלמנט מדינת המחוז בוואריה בשל התחזקות "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), המתנגדת נחרצות לאיסלאם ולהגירה. זיהופר החריף את התבטאויותיו נגד מהגרים בחודשים האחרונים, ואימץ את הכרזות ה-AfD כי "האיסלאם אינו שייך לגרמניה". גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, תרם את חלקו להשארת הנושא בכותרות בגרמניה בסדרת ציוצים שהאשימו את הממשלה הגרמנית בהסתרת נתונים לגבי עלייה בפשיעה בגלל קבלת מיליון וחצי פליטים, מהגרים ומבקשי מקלט בשלוש השנים האחרונות.

למעשה, תקנת דבלין עליה חתומה גרמניה מצדדת בגישתו של שר הפנים זיהופר, משום שהיא מטילה את האחריות לרישום ולקליטת הפליטים על המדינה הראשונה באיחוד האירופי אליה נכנסו. השעיית חלק מתקנת דבלין בקיץ 2015 על ידי מרקל וממשלתה דאז היו הסיבה והבסיס החוקי לגל הפליטים שנכנס למדינה מאז. כיום רשאי כל אדם, מכל מקום ועל כל רקע להגיש בקשת מקלט בגרמניה - אם הצליח להגיע אליה. הוא מקבל סיוע כספי ותמיכה סוציאלית במהלך החודשים שבהם דנות הרשויות בבקשתו, וגם אם היא נדחית, שיעורי הגירוש וההחזרה למדינות אחרות נמוכים, בשל קשיים משפטיים ולוגיסטיים.

אך הקאנצלרית מרקל אמרה כי החלטתו של שר הפנים זיהופר תיצור משבר אירופי, משום שרוב נטל הפליטים ייפול על מדינות הכניסה שלהם לאיחוד - איטליה, יוון וספרד נכון להיום - והיא חוששת כי הן ייפרשו מאמנת שנגן, המבטיחה תנועה חופשית ביבשת. מרקל קראה לגבש הסכם "כלל אירופי" בנוגע לסוגיה, זיהופר הציב לה אולטימטום של שבועיים, עד ה-1 ביולי, והתפתחויות אלה הן הרקע לכינוס פסגת החירום של שמונה מדינות - גרמניה, אוסטריה, איטליה, צרפת, ספרד, מלטה, יוון ובולגריה - ביום ראשון בבריסל.

למעשה, מרקל "תקועה" בין האיומים בפירוק ממשלתה מצד שר הפנים שלה, לבין האיומים בפירוק גוש מדינות שנגן מצד ממשלת איטליה. על הפרק עומדים לא פחות מאחדותו ועתידו של האיחוד האירופי.

לפי טיוטה של המסמך בו ידונו המדינות ביום ראשון הקרוב, הן מתכוונות להודיע על הגבלת היכולת של מבקשי מקלט לעבור למדינות אחרות מלבד אלו ש"באחריותן לטפל בהם", וכן להגביר את הפיקוח על כך בתחנות רכבת ובמעברי גבול. השאלה הגדולה היא אם מדובר במדינת הכניסה שלהם לאיחוד האירופי, כפי שקובעת תקנת דבלין, או שיגובש מנגנון חדש לקליטת פליטים במדינות נוספות באיחוד האירופי, שיהיה הפעם הראשונה שבה בעצם "יחולקו" פליטים ומבקשי מקלט בין מדינות היבשת.

האיחוד האירופי מפוצל בסוגיה שסייעה להעלות לשלטון או לבצר את שלטונן של מפלגות רבות ברחבי אירופה המתנגדות לגל ההגירה. במנגנונים הקיימים של האיחוד לכל מדינה החברה בו יש זכות וטו, והממשלה החדשה באיטליה כבר איימה כי תשתמש בה. רומא סירבה השבוע לאפשר לספינה שעליה מאות פליטים לעגון בנמל איטלקי, ושר הפנים מתיאו סלוויני הבטיח כי ספינות נוספות "לא ייגעו בקרקע איטלקית".

על רקע משבר זה, מבקרת היום הקאנצלרית מרקל בירדן, והיא צפויה לקיים סיור במחנה הפליטים אל-זעתרי בצפון המדינה, בו נמצאים פליטים סורים רבים. לאחר מכן תיפגש עם מלך ירדן עבדאללה, ומשם תמשיך לביירות, שם היא צפויה להיפגש עם נשיא לבנון מישל עאון. הביקור במחנה הפליטים יהיה ללא נוכחות כלי תקשורת, דווח בגרמניה.