יש מיליארד סינים שמטיילים בעולם: מה זה עושה לכלכלה?

"תראה עולם, תטייל בו, תכיר אותו. זה יותר מופלא ומדהים מכל חלום שמיוצר או ששילמו עליו במפעל". הציטוט הוא מתוך הספר פרנהייט 451 שכתב ריי ברדבורי, שמתאר עולם של שלטון ריכוזי, אשר קובע בין היתר מה האזרחים יידעו ויקראו ומה לא.

אבל גם כשחיים בשלטון ריכוזי, אי-אפשר לדכא את הרצון לגלות את העולם, את הסקרנות שדוחפת אותנו לרצות להיות במקומות חדשים, במדינות אחרות מאלה שאנחנו מכירים, ולהכיר אזורים חדשים שלא ידענו על קיומם. האזרחים הסינים, שבמשך שנים חיו בחברה סגורה ומסוגרת באופן יחסי, החלו לשפר את מעמדם הכלכלי, לצבור נכסים ולעלות בסולם החברתי. לסינים ששיפרו את מצבם הכלכלי, ונמנים כיום עם מעמד הביניים הסיני, יש רעב להצליח, לגלות ולראות מה עוד העולם הגדול טומן בחובו עבורם. בינתיים, בתחום התיירות, הרעב הזה מוביל לכך שהתיירים הסינים טורפים את העולם.

טוב לתעסוקה, טוב לדמוקרטיה

ישנם שני סממנים עיקריים לענף התיירות. בהיבט הכלכלי מדובר בענף עתיר כוח-אדם. ענף התיירות הוא יצרן משרות, בעיקר לעובדים הנמצאים לא פעם בעשירונים הנמוכים מבחינה כלכלית. מעצם היותו ענף שירותים, נסמך ענף התיירות על ידיים עובדות: מנקים, מלצרים, פקידי קבלה ושירותים לתייר, בתחומים של חנויות מזכרות, צילום, נהגי מוניות, מדריכי טיולים וכיו"ב. מכאן שמדינות שואפות להגדיל את כמות התיירים הנכנסים, כדי לייצר מקומות עבודה ומקורות הכנסה. התיירים שמבקרים במדינה מכניסים לה מטבע זר כשהם ממירים את מטבע המדינה שממנה הגיעו למטבע המקומי.

 היקף ההוצאות של תיירים מחוץ למדינתם

היתרון השני של ענף התיירות הוא היתרון החברתי; תיירות מאפשרת לאזרחים להיפגש עם אזרחים ממדינות אחרות, תרבויות אחרות וכך לומדים להכיר גישות אחרות של התנהלות. אסייג ואומר שהיתרון הזה יבוא לידי ביטוי כאשר אכן מתיירים במדינה, ולא סגורים במלון הכול כלול במדינת עולם שלישי, ולא יוצאים ממנו מחשש לאלימות וכיו"ב.

היתרון החברתי ברור יותר במדינות שמהן יוצאים תיירים, שכן זה מראה על פתיחות, והתושבים שחוזרים לארצם לאחר חופשה חוזרים עם מדדי השוואה למדינות אחרות, ועם שאלות כגון "למה אצלנו זה לא יכול להתנהל כך"? "למה אצלנו המילקי יקר יותר?" ועוד.

תיירות באישור המפלגה

אזרחים סינים גילאי 40 פלוס עדיין זוכרים תקופות שבהן כדי לצאת את גבולות המדינה היה צריך להיות מקושר מאוד למפלגה, וגם אז זה נעשה במשורה. בשנים האחרונות החל תהליך מואץ של יציאת תיירים סינים לנפוש מסביב לעולם. בתחילת המילניום היו בסה"כ כ-10 מיליוני סינים שיצאו את גבולות סין למדינות אחרות. נכון לשנת 2016 הכמות כבר עלתה לכ-135 מיליון, מתוכם כ-128 מיליון היו תיירים. ההערכות לשנת 2018 מדברות על כמות של כ-150 מיליון תיירים סינים, כלומר גידול של פי 15 בכמות התיירים ב-18 השנים האחרונות.

 מספר התיירים הסינים

מבחינה כספית, ההערכה לשנת 2016 היא שתיירים סינים הוציאו כ-261 מיליארד דולר בשנה ברחבי העולם, ומהווים נתח של כ-20% מההוצאה העולמית בענף התיירות. לשם השוואה, תיירים מארה"ב, הנמצאת במקום השני, הוציאו רק כ-123 מיליארד דולר (רוב התיירות האמריקאית היא תיירות פנים).

לנתונים הללו יש משמעות כלפי העולם, ולא פחות מכך כלפי סין פנימה. תייר סיני שמגיע למדינה דמוקרטית, שבה הוא רואה את החופש שיש לאזרחים, רוצה קצת מזה גם בבית. לא מדובר על מהפכות ועל שינויים חדים - אך ייתכן שמדובר בתהליך ארוך-טווח, שיוביל לשינויים חברתיים עוד בימי חיינו.

השינוי שעוברת החברה הסינית משפיע בין היתר על יחסי החוץ, ובמצב עניינים שכזה, גם לסינים מתחיל להימאס מהגיבנת בדמות צפון קוריאה, שממשיכה להציג אותם באור חשוך - וייתכן שהשינוי הזה מצטרף לשלל הגורמים שמובילים לשינוי הגישה של סין ביחס לצפון קוריאה.

תהליכים חברתיים מתחילים מלמטה, עולים מעלה ויוצרים לחץ אצל ההנהגות, ובסוף התהליך מחלחלים מטה חזרה לציבור, בדמות שינוי. נדמה שהתיירים הסינים בהחלט עושים זאת, וזו רק ההתחלה - בעיקר כשמביאים בחשבון שרק ל-5% מאוכלוסיית סין יש דרכונים (לעומת נתון של 40% בארה"ב), ושהיקף הנפקת הדרכונים החדשים מדי שנה עומד על כ-10 מיליון. מדובר על נתון חיובי לענפי התיירות והתעופה העולמיים.

מבחינת מדדים - מדד DZLTR העולמי (תיירות ובילויים) השיא תשואה של כ-300% בעשור החולף, בעוד שהמדדים S&P 500 ודאו ג'ונס השיאו בתקופה המקבילה תשואות של 159% ו-171% בהתאמה. כאשר בוחנים את המגמה המתרחשת בסין, בדגש על הגידול בביקוש לתיירות מצד המעמד של הסינים האמידים, סביר להניח שהמגמה תימשך גם בשנים הקרובות.

 תשואת מדד התיירות

הנקודה הישראלית

התייר הסיני מוציא בממוצע כ-1,000 דולר במדינה שבה הוא מטייל. ביעד דוגמת איטליה, התייר הסיני מוציא בממוצע כ-3,700 דולר (לא כולל עלויות תעופה ותחבורה). אין סיבה שתייר סיני לא יגיע גם לחופי הים בתל-אביב ובאילת.

הדרך הבטוחה להביא תיירים היא באמצעות תגמול כספי לסוכני התיירות בסין - ומדובר בהשקעה משתלמת ביותר מכל הבחינות. אם ישראל תצליח לגרום רק לתייר אחד מתוך כל מאה תיירים סינים לבקר בישראל, מדובר על תוספת של כמעט 1.5 מיליון תיירים בשנה, שישאירו בישראל כ-6 מיליארד דולר, שיתרמו בהערכה גסה לתוספת משרות של כ-100 אלף מועסקים.

על תהליכים אסטרטגיים בתחום התיירות בישראל כנראה שלא נוכל להשפיע. אז בינתיים, ננסה להשיא מזה תשואה בשוק ההון, באמצעות חשיפה לענף שככל הנראה ימשיך לצמוח ברמה העולמית, בין אם חלק מהתיירים יגיעו גם אלינו ובין אם לאו. כי כמו שכתב ברדבורי, העולם הוא מופלא יותר מכל חלום, ואם באמת רוצים, חלומות סופם להתגשם, וכשהם מתגשמים עבור 1.4 מיליארד סינים - זה משנה את העולם. 

■ הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son . הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.