החברה ההולנדית שתגרום לבניין המתפורר לרפא את עצמו

גשר, מחלף או בניין למגורים ומשרדים שבעמודי התמך שלהם מתגלים סדקים זו קטסטרופה. אבל מה אם הסדק, שמופיע אחרי שנים ארוכות של שימוש במבנה, היה סוגר את עצמו לבד מבפנים בתהליך מיוחד שכולל בקטריות? נשמע מדע בדיוני, אבל מסתבר שבחברת הבנייה ההולנדית הענקית Royal BAM Group עובדים על הנושא בימים אלו. אותו מחקר אגב, מנסה לרתום את הבקטריות למהלך נוסף הקשור לבנייה והוא שיטה לייצוב קרקע חולית באמצעים דומים.

חברת Royal BAM Group היא חברת ענק בהולנד, הפועלת בכל העולם בהיקף של 6.6 מיליארד אירו, פרויקטים ברחבי העולם וכ-20 אלף עובדים.

על המהלך החדשני, ועל נושאים נוספים הקשורים לבנייה וגם לבטיחות בבנייה מעבר לים, סיפרו שני בכירים בחברה שהגיעו לישראל כדי לבחון סטארט-אפים מקומיים בהזמנת הנציגות הישראלית של ענקית האנרגיה הבינלאומית אינוג'י, והתארחו על ידי משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה והתאחדות בוני הארץ.

שני הבכירים הם מאנו דה-ג'ונגה (Menno de Jonge), ראש מחלקת חדשנות דיגיטלית בבנייה בחברה ההולנדית וסלין בנט (Céline Bent) מנהלת תחום חדשנות בחברה.

"הרעיון הוא בטון שמרפא את עצמו", מסבירה בנט. "זה מתקשר גם לחדשנות שאנחנו מובילים בחברה. למעשה מדובר בסוג של בקטריה שנמצאת בתוך הבטון במצב רדום. ואם נוצר סדק שנכנסים דרכו מים, היא מתעוררת ומתחילה לפעול. הפעולה שלה היא לאכול חומרים שמוטמעים בבטון ומייצרת בעצמה מוצר לוואי שבעצם 'תופר' חזרה את הבטון מבפנים ומתקן אותו. זה שיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטה בדלפט שבהולנד ובגלזגו שבסקוטלנד.

 חיידקים לסתימת בטון/ הדמיה: bam

"עכשיו עובדים על פיתוח נוסף, איך להשתמש בבקטריות כדי לחזק את הקרקע שעליה בונים. במקרה של קרקע חולית, שאחת הבעיות שלה שהיא לא יציבה ושוקעת, מנסים להשתמש בבקטריות הללו כדי שישנו את המרקם של הקרקע ויעשו אותו מוצק. המחקר התקדם באוניברסיטאות אבל הם חיפשו חברה שתנסה ליישם את השימוש הזה בשטח ואז נעשה החיבור איתנו".

דה-ג'ונגה מוסיף שמדובר בפתרון שהוא גם טוב יותר לסביבה, שכן עד היום כל ביסוס קרקע נעשה על ידי שפיכת בטון שהוא מזהם הסביבה.

אילו עוד חידושים אתם מובילים?

"זה מתחיל מזה שתעשיית הבנייה עובדת עם המון נייר", מסביר דה-גונג'ה. "בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים לצמצם את זה והתוצאות ניכרות בשטח. סביבה דיגיטלית יותר גם מסייעת בתחומים כמו פיקוח על הבנייה למשל. בכל מה שקשור לשינויים בזמן הבנייה, למשל, זה היה גוזל הרבה תשומת לב ועבודה נוספת, היינו קודחים והורסים משהו שכבר בנוי כדי להתאים לתוכנית. ככל שהדברים מתקדמים טכנולוגית, השינויים נחסכים וצורך בהתאמה ותיקונים פוחת כי הוא עולה עוד בשלב הצלבת כל התוכניות יחד.

"ככל שהמבנים הופכים מסובכים יותר, כמו למשל מבנה שאנחנו עומדים לבנות בדובאי בצורה של סופגניה עגולה עם חור באמצע, הטכנולוגיה הופכת להיות חיונית כדי להתכונן כמו שצריך ושלא יהיו טעויות בשלב התכנון והביצוע".

דה-ג'ונגה מסביר ששילוב החדשנות בענף מסייע לא רק בשלבי הבנייה והתכנון אלא גם יכול להביא למהפכה בכל מה שקשור לתחזוקת מבנים: "יש היום לא מעט מכרזים שהם מכרזי תכנון, בנייה והפעלה. שילוב חדשנות בשלב ההפעלה גם יכול להגדיל את היעילות. למשל, קידוד של כל חדר בבניין שמעלה ישירות את תוכנית החדר למחשב כף היד של איש השירות, כל התשתית וכל מה שנמצא מעל ומתחת לקירות. כמובן שמעבר לנוחות, זה מוריד סיכונים וזה אפילו יורד לרמה של חיסכון בחשמל, וזה מצטבר לחיסכון משמעותי בסופו של דבר".

מלבד החדשנות שקשורה להתייעלות, בנט מספרת כי החברה כבר מיישמת טכנולוגיה של שימוש במדפסות תלת-ממד בבנייה: "לאחרונה ביצענו פרויקט של גשר באורך 8.5 מטר שכולו הודפס בטכנולוגיה הזו. הכל מודפס מחוץ לאתר הבנייה ורק ההרכבה נעשית בשטח. זה יותר זול, יותר קל להרכבה ויש בזה גם חיסכון בבטון. בפרויקט הזה יש סביב 40% חיסכון בשימוש בבטון כי יש לא מעט נקודות חלולות שבבנייה רגילה אי אפשר היה לעשות".

ניקוד במכרזים: גם על שמירה על הסביבה

נראה שבכל מה שקשור לתנאי המכרזים בישראל, בתחום הבנייה וגם התשתיות יש לנו עוד מה ללמוד. בעוד המכרזים בארץ מתבססים לא פעם רק על אלמנט המחיר, עובדה שזוכה לביקורת לא קטנה במהלך השנים מצד גורמים בענף, דה-ג'ונגה ובנט מספרים אילו קריטריונים נכללים במכרזים במערב אירופה: "יש ניקוד גבוה יותר במכרז למי שמראה על בנייה או אלמנטים המסייעים לסביבה או פחות פוגעים בה. זה חלק בלתי נפרד מהתחרות במכרזים. גם כאן החדשנות תופסת מקום חשוב ואנחנו למשל מקדמים בנייה של אספלט שהוא פחות מזהם והייצור שלו צורך פחות אנרגיה. עוד נושא שבא לידי ביטוי במכרזים הוא סוגיית הבטיחות בעבודה".

איך ייראה עולם הבנייה בעתיד?

"אנחנו הולכים לכיוון של פחות בנייה באתר עצמו ויותר בנייה של אלמנטים טרומיים במקומות אחרים - פס ייצור והרכבה בשטח. זה יכלול גם שימוש בחומרים אחרים. מה שיישאר באתר הבנייה עצמו זה רק צוותי הרכבה והמשמעות היא פחות כוח אדם לביצוע אותה המשימה בזמן קצר יותר.

"יותר אנשים יעבדו במפעלים סגורים ופחות יצטרכו לעבוד בשמש או בגשם. זה ישפיע גם על הבטיחות באתרי הבנייה וזה יהפוך גם את הפעילות באתרים לזולה יותר".

 מבנה עתידי של החברה בדובאי / הדמיה: bam

בטיחות בבנייה: "מושרש בדברים הכי קטנים. אפילו חונים עם הפנים החוצה"

תחום הבטיחות בבנייה עלה בשנים האחרונות לכותרות בישראל. היקף התאונות הקטלניות באתרי הבנייה שגרר רק השנה 18 הרוגים ועשרות פצועים בינוני-קשה, גורר ניסיונות למאבק בתופעה.

על פי דה-ג'ונגה ובנט, תחום הבטיחות זוכה לתשומת לב רבה מאוד בפרויקטים של החברה. "כל בוקר באתר הבנייה נפתח בפגישת צוות והסברים על העבודה של היום ודגשים על בטיחות. כולם צריכים לדעת מה קורה באתר ומסביבם ומתרגלים הליכות בטיחות, גם בצורה וירטואלית. יש על זה גם פיקוח של המדינה.

"כמובן שבכל מדינה יש מצב שונה בהקשר של הבטיחות, אבל אנחנו כחברה מביאים את הסטנדרטים שלנו לכל מקום ומחייבים גם את קבלני המשנה לאמץ אותם. מי שלא עומד בזה, נכנס לרשימה שחורה ולא עובד איתנו יותר.

"זה מושרש גם אצל עובדי המשרד, בדברים הכי קטנים. במטה שלנו למשל, כל מי שיורד במדרגות או עולה חייב להחזיק במעקה, וחניה בחניון של הבניין היא רק עם הפנים החוצה. אלו דברים שמקפידים עליהם. זה חלק בלתי נפרד מהארגון".