היום נחשף ב"גלובס" כי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ממליצה לבטל לחלוטין את התכנון במשק החלב עד 2025 - כך עולה מטיוטת ההמלצות של הוועדה שהגיעה לידי "גלובס". משמעות המהלך: שוק חופשי, ביטול מכסות הייצור והמכסים בענף וביטול שיטת מחיר המטרה, שבמסגרתה המדינה הכתיבה עד היום למחלבות ולרפתנים את מחיר החלב הגולמי.
יישום המלצות המועצה עשוי לשנות מקצה לקצה את מבנה משק החלב בישראל. מסמך של המועצה מתואר פער דרמטי במחירים לצרכן בין ישראל לאירופה, שעומד על יותר מ-25%, אשר בניגוד לטענות שונות שהועלו בעבר - "אינו מוסבר על-ידי פערי מע"מ או עלויות חומרי גלם", אלא "מיוחס ברובו לפערי יעילות ותחרות".
ומדוע מחירי החלב בישראל יקרים כל-כך? על-פי המסמך של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, קיים "פער מחירים שאינו מוסבר" של בין 25% ל-40% בישראל לעומת אירופה. לפי המועצה, פער זה מתורגם לעלות עודפת של מיליארדי שקלים בשנה המושתת על הציבור. מהיכן מגיע הפער, ומיהי החוליה בשרשרת שאשמה בפער הזה? מסמך ההמלצות שניסחה המועצה שולח אצבע מאשימה למגזר המשפחתי, כלומר המושבים.
על-פי נתוני ה-OECD, רמת מחירי מוצרי החלב והביצים בישראל הייתה גבוהה בשנת 2014 בכ-130% מממוצע 28 מדינות האיחוד האירופי, וזוהי הקטגוריה בה נרשם פער המחירים הגבוה ביותר, מלבד משקאות אלכוהוליים.
כדי לבחון את פער המחירים המדויק בין ישראל לאירופה, מתייחסת הבדיקה של המועצה למספר גורמים. ראשית, היא משקללת את מגמות המחירים בשנים שעברו מאז סקירת ה-OECD. כפי שצוין לעיל, בין ינואר 2014 ועד אפריל 2018 חלה ירידת מחירים בחלב ומוצריו בישראל, אשר הסתכמה בכ-12%. לעומת זאת, באירופה חלה עליית מחירים של כ-2%.
שנית, המועצה מבקשת לשקלל את הפער האובייקטיבי בעלות הזנת הפרות אשר נעשה בישראל בעיקר באמצעות מספוא, לבין אירופה, בה עלויות ההזנה נמוכות יותר בשל אפשרויות מרעה. על-פי נתוני משרד החקלאות, פער זה מסתכם לכל היותר בעלות עודפת של כ-40% ממחיר המטרה.
שלישית, במועצה מציינים כי קיימים פערי מע"מ בין ישראל למדינות אירופה ביחס למוצרי מזון. מדינות שונות באיחוד האירופי נוקטות במדיניות מע"מ דיפרנציאלי, כאשר מוצרי מזון לרוב זוכים לשיעור מע"מ מופחת העומד על 5%-15%.
לאחר שקלול שלושת הגורמים הללו, טוענים במועצה, עדיין נותר פער מחירים של לפחות 25%-40% בין ישראל לאיחוד האירופי, שאינו מוסבר. פער מחירים זה, טוענים במועצה, "סביר שנובע מחוסר יעילות או תחרות לאורך שרשרת הערך".
ומיהי החוליה בשרשרת אליה מתייחס חוסר היעילות? לפי המועצה, לאור העובדה שסך הוצאות משקי-הבית בישראל על מוצרי חלב עולה על 10 מיליארד שקל בשנה, פער זה מתורגם לעלות עודפת של מיליארדי שקלים בשנה המושתת על הציבור. ייצור החלב בישראל מתבצע ברפתות בשני מגזרי ייצור שונים: המגזר השיתופי, הכולל קיבוצים ומושבים שיתופיים, שמהווה כ-60% מהיקף הייצור; והמגזר המשפחתי, הכולל מושבים שאינם שיתופיים, שמהווה כ-40% מהיקף הייצור.
על-פי נתוני מועצת החלב, מספר הפרות ברפת במגזר השיתופי הוא פי 4.5 מרפת במגזר המשפחתי; והיקף הייצור הממוצע לרפת במגזר השיתופי עומד על כ-5.5 מיליון ליטר בשנה, בעוד שבמגזר המשפחתי היקף הייצור עומד על כמיליון ליטר בלבד.
יתרה מכך, סקר רווחיות ענף הרפת שבחן את נתוני 2015, מצא כי רובן המוחלט של הרפתות במגזר המשפחתי הן הפסדיות, בעוד שבמגזר השיתופי רק 5% מהרפתות הן הפסדיות. כמו כן, הסקר מצא כי עלויות המזון ברפתות במגזר המשפחתי גבוהה בכ-10% מרפתות במגזר השיתופי. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם נתוני מועצת החלב, לפיהם קיימת ירידה של כ-30% במספר הרפתות במגזר המשפחתי בעשור האחרון, מלמעלה מ-800 רפתות לפחות מ-600 רפתות, בעוד שמספר הרפתות במגזר השיתופי נשמר יציב באותה תקופה ברמה של כ-160 רפתות.
לפיכך, המועצה טוענת כי "לאור חלקן הגבוה של רפתות המגזר המשפחתי בייצור החלב בישראל ויעילותן הנמוכה יחסית המובילה לעלייה במחירי החלב הגולמי, יש מקום לבחון אפשרויות שונות לצמצום המתכונת הנוכחית של פעילות זו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
