טורקיה: ארדואן הוכרז מנצח, האופוזיציה דוחה את התוצאות

נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן ומפלגת השלטון "הצדק והפיתוח" (AKP) שבראשותו ניצחונו בבחירות לנשיאות ולפרלמנט - כך עולה הערב (א') מספירת כ-95% הקולות. עם זאת, האופוזיציה טוענת לזיופים בבחירות, שבסופן תעבור המדינה ממשטר פרלמנטרי למשטר נשיאותי שיחזק את כוחו של ארדואן, שמנהיג את המדינה ב-15 השנים האחרונות.

ארדואן הכריז על ניצחונו עוד לפני התוצאות הסופיות, והזהיר את יריביו הדורשים סיבוב שני, שלא "יטילו צל על ההליך הדמוקרטי כדי להסתיר את כישלונם". בנאום קצר שנשא באיסטנבול, אמר עוד הנשיא כי "אין דרך חזרה מהמקום שבו נמצאת הכלכלה" הטורקית.

ארדואן מוביל עם כ-53% מהקולות, כשיריבו הקרוב ביותר, מוהרם אינג'ה, מנהיג מפלגת העם הרפובליקאית החילונית (CHP), קיבל 29.9%. ואולם, אנשיו טוענים כי הנתונים שבידיהם מצביעים על כך שארדואן לא חצה את רף 50% ועל כן יתקיים סיבוב מכריע לנשיאות בעוד שבועיים.

ועדת הבחירות המרכזית מסרה כי אחוז ההצבעה הכללי היה כ-87% מתוך כ-60 מיליון בעלי זכות בחירה.

סלהאטין דמירטאש, מנהיג המפלגה הפרו-כורדית (HDP) הכלוא, זכה ל-7.65% מהקולות ומנהיגת "המפלגה הטובה" החילונית, מרקל אקשנר, קיבלה מספר דומה של קולות. עוד שני מועמדים קיבלו פחות מ-1%.

במרוץ לפרלמנט, התוצאות חוזות למפלגתו של ארדואן כ-43.8% מהקולות ו-11.5% לשותפתה, המפלגה הלאומנית (MHP), כך שהרוב של הנשיא יישמר. מפלגתו של אינג'ה תהיה הגדולה ביותר באופוזיציה עם 21.8% מהקולות והמפלגה הפרו-כורדית עם 10.28% - קצת מעל אחוז החסימה הגבוה - צלחה את המשוכה. הפרלמנט יגדל מ-550 ל-600 מושבים.

סוכנות הידיעות הרשמית אנאדולו דיווחה על שורת מנהיגים שהתקשרו לארדואן כדי לברך אותו על הניצחון, בהם אמיר קטאר, יו"ר הרשות הפלסטינית, נשיא פקיסטן וראש ממשלת הונגריה. כלי התקשורת, שרובם נשלטים על ידי ארדואן, דיווחו על חגיגות של תומכיו באיסטנבול.

מנגד, דובר מפלגת האופוזיציה ה-CHP, בולנט טזקן, ביקר את התקשורת הרשמית ואמר כי דיווחיה על תוצאות הבחירות הם ניסיון להשפיע על דעת הקהל הציבורית. זאת, לטענתו, במטרה לפגוע במורל של מתנגדי ארדואן ולעודד את המשקיפים להפסיק לעקוב אחרי הליך ספירת הקולות.

אינג'ה, חבר פרלמנט ומורה לפיזיקה לשעבר, אמר כי אין לו "ספק שהתוצאות יהיו טובות" עם סגירת הקלפיות. הוא קרא לתומכיו "להגן על הקלפיות" מחשש להונאה מצד הממשלה. אינג'ה הבטיח להסיר את מצב החירום שהטיל ארדואן אחרי ניסיון ההפיכה ב-2016 בתוך 48 שעות מהיבחרו, ולבטל את השלטון האוטוריטרי שלו.

השיטה החדשה תעניק לארדואן סמכויות נרחבות, אחרי ניצחון דחוק של הנשיא במשאל עם שהתקיים בשנה שעברה. מתנגדיו טוענים כי המהלך ישחק עוד יותר את הדמוקרטיה השברירית בחברת נאט"ו ויבסס את שלטון היחיד של ארדואן.

"זאת לא טורקיה שאנחנו רוצים לראות", אמרה סמה, עובדת מערכת הבריאות, אחרי שהצביעה באיסטנבול. "הזכויות מופרות, הדמוקרטיה במצב נורא". היא סיפרה כי הצביעה עבור המפלגה הפרו-כורדית.

אחרי שהצביע בקלפי באיסטנבול הבוקר, אמר ארדואן: "עם השיטה הנשיאותית, טורקיה הציבה רף גבוה ביחס למאמצים להגיע מעבר לרמה הנוכחית של הציביליזציה האנושית". לקול קריאות תמיכה של בוחריו, הכריז הנשיא: "טורקיה חווה מהפכה דמוקרטית".

לאחר הבחירות, ייכנסו לתוקף מרבית השינויים שהתקבלו במשאל העם בשנה שעברה, שיחזקו את סמכותו של הנשיא. בין היתר, הוא ימנה שרים ללא אישור הפרלמנט ותפקיד ראש הממשלה יבוטל. מתנגדיו חוששים שיהיה זה צעד נוסף בפגיעה בשלטון החוק והבטיחו לשוב לשיטה הפרלמנטרית אם יצליחו להדיח את הנשיא.

ארדואן צבר לעצמו סמכויות רבות עוד לפני שינוי השיטה, והוא שולט בצווי חירום מאז ניסיון ההפיכה הכושל נגדו ב-2016. כ-150 אלף איש נעצרו ומספר דומה של עובדי ציבור הודח באשמת קשרים עם מתכנני המרד, שאותו, לטענת אנקרה , הוביל המטיף הגולה פתהוללה גולן. גולן, יריבו של ארדואן, מכחיש זאת.

ברשתות החברתיות הופצו סרטונים שבהם נראו המוני מצביעים בקלפי בעיר סורוץ' שבמחוז סנליפורה בדרום-מזרח המדינה. במחוז נהרגו ארבעה בני אדם במהלך עימותים שקדמו לבחירות. סאדי גובן, ראש ועדת הבחירות המרכזית, אמר כי נפתחו "צעדים מנהליים ופליליים" בעקבות הדיווחים.

בנוסף לכך, הרשויות מסרו כי עשרה אזרחים זרים - ארבעה איטלקים, שלושה גרמנים ושלושה צרפתים - נעצרו והועברו לחקירה בחשד ל"התערבות" בבחירות אחרי שהתחזו למשקיפים זרים עם תעודת.

בבוקר, אמר מנהיג מפלגת העם הרפובליקאית, כמאל קיליצ'דראולו, כי התקבלו "תלונות" על אי-סדרים בקלפיות בכמה מחוזות. הוא דחק באלו האחראים על תחנות ההצבעה להישאר ניטרליים. הוא דחק בעובדי הציבור "שלא לשכוח שאתם מועסקים על ידי המדינה. אתם לא עובדים עבור מפלגה פוליטית".

טורקיה סירבה לשני פקחים של הארגון לשיתוף פעולה ולביטחון באירופה (OSCE) להשתתף בבחירות בטענה שהם "מוטים" נגד המדינה, בהחלטה שגררה ביקורת מצד הארגון.