להשקיע בחוגים שיתנו לחרדים יתרון

ברמת ההשכלה של תושביה, ישראל היא השלישית בין מדינות ה-OECD. כ-50% מכלל התושבים בגילאים 25-64, מחזיקים בתואר אקדמי. מדובר בהישג מרשים, אך לפעמים נתוני המקרו אינם מראים את התמונה הכוללת. השאלה שצריכה להישאל אינה האם לאדם יש תואר, אלא באיזה מקצוע התואר שנרכש.

סבסוד לימודי ההשכלה הגבוהה נועד בעיקרו לייצר צמיחה כלכלית ולהעלות את רמת החיים של האוכלוסייה, כמו גם ליצור שוויון הזדמנויות לסטודנטים הבאים מרקע חברתי חלש. כיום, המדינה מסבסדת את כל התארים האקדמיים באופן שווה וללא אבחנה ביניהם ובכך היא חוטאת למטרתה העיקרית. אמנם שיעור התעסוקה בישראל גבוה ואחוזי האבטלה נמוכים בהשוואה לעולם, אך במקביל השכר נמוך כיוון שפריון העבודה בישראל נמוך גם הוא. ההשכלה הגבוהה של כמחצית מהאוכלוסייה לא מתורגמת לפריון עבודה גבוה.

מחקר שפרסם באחרונה פורום קהלת מראה כי ישנה בישראל תופעה רחבה של "השכלת יתר" - בוגרי תארים אקדמיים אשר אינם זוכים בשל כך לפרמיה בשוק התעסוקה. זאת מכיוון שלחלק מהתארים האקדמיים הנפוצים אין ביקוש בשוק התעסוקה. כך נאלצים בעלי תארים אלה - אנשים שהקדישו את מיטב שנותיהם לרכישת התואר - להשתלב במשרות בהן אין להשכלתם ערך מוסף.

הבעיה חמורה פי כמה כאשר מדובר בהשכלת חרדים. כאשר המדינה מסבסדת תארים שאין להם ביקוש ומאפשרת לסטודנטים חרדים ללמוד תארים שאין להם ערך מוסף בשוק התעסוקה היא חוטאת למטרתה ואף יוצרת נזק. הבוגרים יתקשו להשתלב בשוק התעסוקה, אך חמור מכך: ייווצר אפקט שלילי רחב.

כאשר אדם חרדי בוחר ללמוד לימודים אקדמיים - ועבור רבים בציבור זה מדובר בהחלטה דרמטית מבחינה אישית וחברתית - ובסופו של דבר הוא אינו מצליח להשתלב במקצוע עם רמת שכר מתאימה, יש לכך אפקט מצנן עבור חרדים ששוקלים החלטה דומה.

מחיר הטעות של השכלת יתר הוא גבוה, המדינה משלמת עבור לימודים אשר בסופו של דבר אינם מסייעים לכלכלה ולעסוקה, אך במגזר החרדי מחיר הטעות הוא גבוה בהרבה: לכל כישלון יש נזק היקפי, ויהיה קשה יותר לגייס סטודנטים חדשים. כדי להצליח לשלב חרדים ביעילות בשוק התעסוקה, חובה על המדינה לשנות את מדיניות הסבסוד - יש להפסיק לסבסד תארים אקדמיים שאינם מבוקשים בשוק התעסוקה ואת המשאבים להפנות לתחומי דעת בהם יש ביקוש גדול במשק, כמו למשל לימודי הנדסה, מדעים ורפואה.

נתוני ההשמה של הסטודנטים והסטודנטיות החרדים בוגרי המקצועות המדעיים, הניהול והסיעוד מוכיחים את הדברים.

החרדים הולכים ומשתלבים, אך רבים מהם מוצאים עצמם במקצועות דחק ובשכר מינימום, למרות שיש להם תואר אקדמי. זו תהיה טעות להמשיך בכך. יש לעדכן את המדיניות הממשלתית בנושא שילוב חרדים בתעסוקה. אם בעבר הגורם היחידי היה 'שילוב', כיום הגורם הקריטי הוא השילוב האיכותי: המקצוע שבו ישתלבו ורמת ההכנסה הופכים להיות פקטור משמעותי שיש להביא בחשבון.

מדיניות נכונה היא מדיניות חכמה שתוך שימוש באמצעים מוגבלים מספקת פתרונות למספר בעיות יחדיו. באמצעות תיעדוף ממשלתי של מקצועות מבוקשים, המדינה יכולה גם לסייע בשילוב איכותי של חרדים בשוק התעסוקה, גם לספק עובדים לשוק ההייטק המשווע לעובדים מיומנים, וגם לצמצם פערים בחברה ולאפשר יותר הזדמנויות. בהשקעה ממשלתית במקצועות המבוקשים, התשואה החברתית והכלכלית לכלל אזרחי ישראל היא הגבוהה ביותר.

■ הכותב הוא סגן נשיא המרכז האקדמי לב, שבו לומדים יותר מ-1,500 חרדים וחרדיות.