פסיקת בית המשפט לאשר את האירוע החב"די בכיכר רבין בתל-אביב כשהוא בהפרדה, ונגד עמדתן של עיריית תל-אביב וארגוני הנשים, אינה עוד פסיקה שגרתית, היא תמרור אדום לארגוני הנשים.
מזה זמן מתנהל מחול שדים מתוזמן נגד ההפרדה המגדרית, בהובלת "שדולת הנשים", כביכול תוך דאגה לנשים ובשם ערכי הליברליות, נגד אלו המבקשים מטעמי הלכה ואמונה, לשמור על ההפרדה בין נשים לגברים.
הסיפור בתל-אביב אינו הראשון. קדמה לו עתירה (שנדחתה בביה"ד הארצי לעבודה) נגד קיום תוכנית לימודים נפרדת לצוערים חרדים במשרד החוץ (במסגרת תוכנית "משפיעים"), ועוד קודם לכן עתרה השדולה נגד קיום קורס לחרדים מורי דרך של משרד התיירות, כשהוא בהפרדה. ובין לבין, נלחמות חברות שדולת הנשים למנוע הפרדה במסלולי אקדמיה המיועדים לחרדים בלבד.
המשותף לכל הדברים הללו הוא כי שדולת הנשים אינה נלחמת בהדרת נשים וגם לא על אופיו של המרחב הציבורי - המלחמה הזו היא נגד אמונתם של אנשים, שמבקשים לחיות את חייהם כרצונם, באירועים שלהם, במסגרות הלימוד הייחודיות שלהם, מבלי לכפות דבר על מי שאינו מעוניין בכך.
הניסיון לקשור בין הפרדה לבין הדרת נשים כביכול, הוא "פייק" מוחלט. אין שמץ של הדרה בהפרדה בין גברים לנשים, כל זמן שלשני המינים ניתן אותו שירות. ואף להיפך, מניעת הפרדה היא הדרה של ציבור נשים גדול, ומניעת האפשרות מהן ללמוד, להתקדם, ואף להשתתף באירועים שאינם נפרדים. שהרי רוב הנשים החרדיות לא יוכלו להשתתף בלימודים או באירוע שאינו נפרד.
הכסות הליברלית, בשמה כביכול רודפים ציבור גדול, היא חוסר סובלנות מוחלט ואפס כבוד לערכי הזולת. הגיע הזמן לומר בקול: הרדיפה האנטי-חרדית של ארגוני הנשים את ההפרדה, אינה ליברליות. היא קנאות אנטי-דתית רדיקלית, שמבקשת לכפות ערכים חילוניים על אנשים מאמינים. זה ההיפך מליברליות וסובלנות. זו רדיפת דת, במסווה עכור ובאצטלה כביכול "נאורה".
פסיקת בית המשפט דווקא בתל-אביב - מעוז הליברליות הישראלית, היא כרטיס אדום לארגוני הנשים. גם בבית המשפט, שאינו בדיוק המקום בו החרדים מקבלים סעד אוטומטי לערכיהם, השכיל כבוד השופט להבין כי יש גבול למה שניתן למנוע מאנשים שומרי מצוות ולכפייה החילונית אותה מבקשים להחיל עליהם.
הגיע הזמן שתקום זעקה מהמחנה הליברלי והנאור באמת, נגד מחול השדים הזה המנסה למנוע מאנשים מאמינים לנהוג כאמונתם. הגיע הזמן להפסיק עם הלגיטימציה התקשורתית והפוליטית שמקבלות שדולת הנשים במאבק הזה, כביכול הן פועלות למען הנשים, בזמן שהן רק מזיקות ופוגעות בנשים החרדיות ובקידומן.
האבסורד הגדול ביותר זו כסות "הפעילות החברתית" לרדיפת הדת הזו. כמי שעוסקת בקידום חברתי במסגרת קרן "רק התחלנו" במטרה לאפשר לציבור החרדי להשתלב בתעסוקה בתחומי תרבות ועניין באופן שוויוני, וכל זאת תוך שמירת הייחודיות של הציבור החרדי וערכיו, אני מרשה לעצמי לומר בקול ברור: עשייה חברתית אמיתית איננה רדיפת האחר, אלא בדיוק להיפך - כיבוד הזולת ודאגה להצלחתו.
■ הכותבת מייסדת ומנכ"לית קרן "רק התחלנו" ומיזמיים חברתיים נוספים בציבור החרדי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
