כך הפכה הבורסה בתל-אביב למקפצה לאקזיטים

חברת המזון אסם, חברת האגרוכימיה מכתשים אגן (כיום "אדמה"), חברת המכשור הרפואי גיוון אימג'ינג, חברת הביומד פרולור וחברות הטכנולוגיה איזיצ'יפ וריטליקס - כל אלה הן רק כמה דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות ל"אקזיטים" של חברות ישראליות, שנסחרו בבורסה של תל-אביב, כשנרכשו על ידי חברות גדולות מהתחומים שמהם כל אחת מהן מגיעה.

רובן נמחקו בעקבות מכירתן ממסחר בבורסה המקומית, אבל יש גם מי שה"אקזיט" שלה הוביל לרישום של החברה הרוכשת בבורסה המקומית: פרולור הביאה לכאן את אופקו, כפי שבעשור הקודם, פריגו הצטרפה למסחר לאחר רכישת אגיס הישראלית. ההערכה היא כי גם IFF, שהודיעה באחרונה על רכישת פרוטרום תמורת 7.1 מיליארד דולר, תעשה מהלך דומה.

אז האם הבורסה בישראל הפכה להיות אפיק נוח לביצוע אקזיט? "אנחנו כבר שנים טוענים שאפשר לעשות אקזיט כחברה ציבורית, לא צריך להישאר חברת פרטית כדי לבצע אקזיט",אומרת חני שטרית בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך. "בבורסה, אחד היתרונות הוא שיש לך יום-יום מחיר שוק. זה לא המקרה בחברה פרטית, שבה אתה מתחיל להתווכח עם מי שרוצה לקנות, אם אתה שווה ככה או ככה; כאן יש כל יום מחיר שוק. אפשר לעלות או לרדת במחיר, אבל הבנצ'מרק קיים. לכן, הרבה יותר קל לעשות אקזיט כחברה בורסאי".

יתרה מכך, שטרית בך סבורה כי העובדה שחברה היא ציבורית, מעלה אותה על הרדאר של החברות הבינלאומיות הגדולות בתחומה - שהן הרוכשות הפוטנציאליות שלה. "יש חברות שגדלו בבורסה, ובזכות זה הן עלו על הרדאר של החברות הבינלאומיות, שיכלו לראות באופן שוטף נתונים, דוחות ועסקאות שלהן", היא אומרת. "מעבר לכך, לחברות הציבוריות יש גם אפשרות להשיג מימון בורסאי, וכתוצאה מכך לגדול, ואז להימכר לחברות בינלאומיות".

אם כך, כשאת מדברת עם הנהלת חברה פרטית, ששוקלת להנפיק בבורסה, את אומרת להם גם שזאת דרך לאקזיט בעוד כמה שנים?

שטרית בך: "אני לא אומרת להנהלת חברה 'בואו לבורסה, כי יכול להיות שבעוד עשר שנים מישהו בינלאומי יקנה אתכם'. הם יודעים את זה. כשאני באה לחברה, אני אומרת שאפשר לעשות הצעות מכר ובעלי העניין יכולים למכור, הן בהנפקה ראשונית והן במהלך התקופה שהחברה נסחרת, כך שבעלי השליטה מוכרים חלק מהמניות ועושים אקזיט חלקי.

"היו בשנים האחרונות מספר לא קטן של הנפקות ראשוניות שעשו הצעת מכר. היו חברות שעשו מהלך משולב: הנפקה שהכניסה כסף לחברה והצעת מכר של בעלי העניין - כך שהיה גם כסף מיידי שנכנס לבעלי העניין, שזה אקזיט. בעוד שבעבר, היה הס מלהזכיר הצעת מכר בהנפקה ראשונית, כיום השוק השתנה.

"יש חברות שהוחזקו על ידי קרנות - פימי, למשל - וברור למשקיעים שפימי קונה את החברה כדי להציף לה ערך, ואחרי תקופה למכור אותה, כפי שקרן פרייבט אקוויטי עושה. הציבור מבין את זה. כשקרן פרייבט אקוויטי עושה בחברה מהלך שמציף אפסייד, ומצופה שהיא תמכור, הציבור לא חושב שהיא מבצעת הצעת מכר, כי היא רוצה להיפטר מההחזקה. ההסתכלות היא אחרת".

 חני שטרית בך / צילום: קובי קנטור

"מגדלים חברות בבורסה"

בהקשר דומה מזכירה שטרית בך את האפשרות של בעלי שליטה למכור את החזקותיהם בחברה לידי הציבור, תוך הישארות של החברה בבורסה. "מבחינת צדיק בינו, למשל, פחות משנה אם הוא מכר את פז נפט לחברת דלק אחרת או לציבור - הוא עשה את האקזיט שלו", היא נותנת דוגמה. "מבחינת בעלי העניין, זה נכון גם באופן שוטף: כשאתה בבורסה, אתה יכול לעשות אקזיט על פני שנים, לאט-לאט, ובלי להפיל את מחיר המניה".

כשחברה בורסאית נמכרת לחברה אחרת, אתם כבורסה בעצם מפסידים אותה. אז זה לא טוב לבורסה?

"אני לא רואה את זה כטוב או כרע. יש חברות שנמכרות, והחברה הרוכשת נרשמת למסחר - אז נכנסת לבורסה חברה גדולה יותר, כמו פריגו ואופקו; ויש חברות כמו אסם, שנרכשה על ידי נסטלה ואז אסם נמחקה. זה לא שאלה של טוב או רע.

"כבורסה, אנחנו מגדלים כאן חברות. כשאתה מגדל ילד, לפעמים הוא נשאר בארץ ולפעמים הוא עוזב לחו"ל - אז אתה עצוב שגידלת אותו? לא, אתה שמח שהוא מצליח ופורש כנפיים. אני שמחה עם כולם. התפקיד שלי להראות לחברות שהן יכולות לגדול בבורסה.

"כל-כך הרבה חברות הצליחו לגדול בבורסה ואחר-כך להמשיך הלאה - זאת הצלחה. הרי זה הרעיון של הבורסה, להציף ערך. אנחנו אפילו מחפשים להן עוד שווקים, ועכשיו עובדים על האפשרות להיפתח לאסיה, בעזרת הרישום הכפול עם הבורסה בסינגפור. אחרי הכל, זה שוק גלובלי".

"הבורסה מכשיר מצוין"

ואיך זה נראה מן הצד השני, של החברה הבורסאית? גילון בק, שותף בכיר בקרן פימי- קרן הפרייבט אקוויטי הגדולה בישראל, עומד כיום בראש חמישה דירקטוריונים של חברות שנסחרות בבורסה בתל-אביב. בשנים קודמות, חברות בורסאיות שבהן החזיקה הקרן, ביצעו אקזיט ונמכרו לחברות בינלאומיות. כך למשל, סולבר שנמכרה ב-2012, וריטליקס שנמכרה ב-2013.

 גילון בק / צילום: שלומי יוסף

לשאלה האם פימי רואה בבורסה אפיק אפשרי לאקזיטים, משיב בק: "בהחלט. פימי רואה בבורסה מכשיר מצוין, ולראיה, רק כיום יש 15 חברות ציבוריות בשליטה שלנו. אנחנו מהווים כיום כ-20% ממדד התעשייה. לאורך השנים היו לנו 41 חברות בורסאיות, וזה בהחלט נותן לך תשובהשאנחנו מתייחסים לבורסה כמקום מצוין להיות בו. מן הסתם, אנחנו רואים בבורסה כלי השבחה - זה יכול להיות בעזרת גיוס הון, הצפת ערך או מיזוגים. אנחנו יודעים שמשקיעים שקנו מפימי בעשור האחרון בבורסה, הרוויחו יפה מאוד".

לדברי בק, "מה שחשוב בפימי זה רכישת השליטה בחברה. היו חברות שרכשנו את השליטה בהן כשהן כבר היו בבורסה. בהיבט שלנו, אין הבדל משמעותי אם זאת חברה ציבורית או פרטית - אנחנו נוהגים בשתיהן אותו דבר. הדבר המרכזי הוא השבחת החברות. אפשר להשביח כחברה פרטית, ואפשר כציבורית. היותה של חברה ציבורית בהחלט נותן אפשרויות נוספות בתהליך ההשבחה, כמו שקיפות מול לקוחות ומימון - כך שבהיבטים האסטרטגיים האלה יש יתרונות".

העובדה שלחברה ציבורית יש מחיר ידוע, הופכת את תהליך המכירה שלה לקל יותר, או דווקא לקשה יותר?

בק: "אני אתחיל דווקא מהצד השני של השאלה, האם קל יותר לרכוש חברה ציבורית? התשובה היא כן, בהחלט. תהליך רכישת השליטה בחברה ציבורית מהיר יותר ושקוף יותר. העסקאות מהירות יותר, והיו לנו הרבה דוגמאות כאלה. למשל, אי.די.בי במצוקה וצריכה למכור את חברת המ-לט? אנחנו עוקבים אחריה הרבה שנים, מכירים, ולא צריכים חצי שנה של תהליך למידה. כך היה גם עם נייר חדרה, פי.סי.בי, אורביט ואינרום, שהייתה מורכבת מארבע חברות ציבוריות.

"בהקשר של מכירת חברה, יש יתרון להיות בשקיפות, כי אני חושב שקונים יכולים להעריך את זה, אבל זה לא בהכרח תג המחיר של החברה, בסופו של דבר. בחברת אופיר אופטרוניקה, מחיר המכירה היה פי שניים ממה שהחברה נסחרה באותו רגע.

"בחברה שהיא שקופה ויש לה דוחות, תהליך המכירה בהחלט אמור להיות מהיר יותר. זה שיש מחיר שנקבע בשוק, זה מחיר שמתאים באותו רגע לכלל הקונים - ולא בהכרח לקונה אסטרטגי, שמסתכל על סינרגיות נוספות ועל התרחבות טריטוריאלית או רכישת ידע".

יש כיום חברות פורטפוליו של פימי בדרך להנפקה ראשונית בתל-אביב? אולי גם עם הצעת מכר מצדכם?

"אני לא יכול לתת שמות, אבל אני מצפה לשני שמות חדשים השנה. זה לא שיהיה תשקיף בחוץ בעוד שבוע, יש עוד עבודה, אבל זה חלק מתוכנית העבודה שלנו. לגבי הצעות מכר, חלק כך וחלק כך".

בק מוסיף: "חשוב לי לומר: יש המון ביקורת על רגולציה, וכמה שהרגולציה מכבידה וכדומה. אם את שואלת אותי אם זה דבר שלילי, התשובה פשוטה - לא. בתור מישהו שהוא יו"ר של חמש חברות ציבוריות, אני חושב שיש רגולטור, אנחנו עומדים ברגולציה הזאת, וזה לא מכביד עלינו - אנחנו ממילא אוכפים על עצמנו רגולציה פנימית ודוחות רבעוניים, גם בחברות הפרטיות של פימי. הרגולציה היא חלק מהשקיפות שנדרשת לשרת את הציבור, ואנחנו חיים עם זה בהבנה, כך שבראייה שלנו לא צריך שינוי, וזה נועד לטובת המשקיעים".

האקזיטים הבולטים של הבורסה בתל-אביב

 ■ חברת המזון אסם: נמכרה לתאגיד הבינלאומי נסטלה ב-2016, לפי שווי שוק של 9.1 מיליארד שקל. הצעת הרכש של נסטלה (שהייתה עוד קודם בעלת השליטה באסם) הגיעה בתקופה לא פשוטה לבורסה, שנראה היה כי היא מתרוקנת והולכת מחברות גדולות ובולטות. אסם, חברת תעשייה ותיקה ומוצלחת, נסחרה בבורסה מאז שנת 1992. בראיון ל"גלובס" לאחר מכירת החברה, גילה היו"ר דן פרופר כי הלחץ למחוק את החברה מהמסחר הגיע דווקא מדרג ההנהלה שלה, שהפעילות היומיומית שלו הפכה בלתי אפשרית על רקע הדרישות הרגולטוריות המחמירות: "בחלק מהמקרים, זה היה מגוחך עד עצוב", אמר.

■ חברת הכימיקלים מכתשים אגן: כחמש שנים לפני אסם, הייתה זאת מכתשים אגן שנמכרה ונמחקה ממסחר בבורסה בתל-אביב. מכתשים אגן (שנקראת כיום אדמה) הודיעה בסוף 2010 כי חברת כמצ'יינה, העוסקת בתחומי הכימיה השונים ונמצאת בבעלות ממשלת סין, תרכוש את השליטה בה מידי כור של אי.די.בי, ובהמשך תגיע לשליטה מלאה בה. העסקה "נגררה" במשך כשנה, ולבסוף הושלמה בסוף 2011, תמורת כ-2.4 מיליארד דולר. אי.די.בי (אז בשליטתו של נוחי דנקנר) הייתה אז בתקופה קשה, ומכירת מכתשים הייתה מבחינתה נקודת אור.

■ חברת הביומד גיוון אימג'ינג: אקזיט נוסף של אי.די.בי של דנקנר הגיע כשנתיים אחרי מכירת מכתשים אגן. גיוון אימג'ינג, שפיתחה גלולת-מצלמה לאבחון מערכת העיכול, נמכרה תמורת כמעט מיליארד דולר לחברת קובידיאן מאירלנד - שלימים, נמכרה בעצמה לחברת מדטרוניק. גיוון הייתה חברה דואלית - כלומר, היא נסחרה במקביל בבורסות תל-אביב ונאסד"ק - ובמשך זמן מה הייתה "על המדף", אבל לפי הערכות, לא קיבלה הצעות בשווי שסיפק את בעלת השליטה בה, עד להצעתה של קובידיאן. מכירת גיוון נתנה לאי.די.בי זריקת מזומנים נוספת בתקופה הקשה שלה.

■ חברת האלקטרוניקה איזיצ'יפ: חברה דואלית נוספת שנמכרה ונמחקה ממסחר, היא איזיצ'יפ, שפיתחה שבבים לראוטרים של רשתות תקשורת גדולות. מכירת איזיצ'יפ הייתה מיזוג "כחול-לבן": מלאנוקס, חברה שכנה מיוקנעם, רכשה את איזיצ'יפ תמורת יותר מ-800 מיליון דולר. בדומה לאיזיצ'יפ, גם מלאנוקס הייתה בעבר חברה דואלית, אבל היא נמחקה ממסחר בתל-אביב על רקע טענות בדבר הרגולציה המשמעותית ולא בעקבות מכירה, ונסחרת עד היום בנאסד"ק. עסקת מלאנוקס-איזיצ'יפ התעכבה יותר מהצפוי: בנובמבר 2015, לאחר שבעל מניות מיעוט הודיע על התנגדות להסכם, וקיבל רוח גבית מצד חברת הייעוץ למוסדיים גלאס-לואיס, שהמליצה גם היא להתנגד לעסקה, הסירה איזיצ'יפ ברגע האחרון מסדר היום של אסיפת בעלי המניות את ההצבעה על הרכישה. לאחר תהליך של חודשיים שבו ניסתה איזיצ'יפ להשיג הצעות טובות יותר, שלא התקבלו, בעלי המניות אישרו את מכירת החברה, והיא הפכה לחלק ממלאנוקס בפברואר 2016.

■ חברת התוכנה ריטליקס: מכירת ריטליקס לחברת NCR בשנת 2013 הייתה דוגמה לאקזיט מוצלח במיוחד לבעלי השליטה בחברה. קבוצת אלפא - חמישה חברים שנמנים עם מייסדי אמדוקס - וקרן פימי של ישי דוידי, רכשו כמה שנים קודם לכן את השליטה בחברה מידי מייסדה, בארי שקד. במכירה ל-NCR רשמה אלפא רווח של כ-120 מיליון דולר, ופימי רווח של כ-76 מיליון דולר. ריטליקס פיתחה תוכנה שמסייעת לרשתות קמעוניות לנהל את הפעילות בחנויות, והרוכשת שלה היא חברה אמריקאית ותיקה מאוד, שבין השאר, מייצרת כספומטים.

*** הנתונים באדיבות הבורסה לני"ע בתל-אביב.