כחלון בחר: המחלבות והצרכנים על חשבון הרפתנים

בימים האחרונים סער משק החלב במדינת ישראל על רקע הפנייה של תנובה לוועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות. ההמלצה של תנובה הייתה לייקר את מוצרי החלב המפוקחים ב-4.08%. ועדת המחירים בחרה להמליץ את ההתייקרות בהיקף של 3.4%. אבל ההמלצה של ועדת המחירים דורשת אישור של שני שרים - החקלאות והאוצר. שר החקלאות אורי אריאל הביע נכונות לאשר את ההתייקרות במחיר המפוקח כפי שהמליצה הוועדה, ובהמשך אף חתם עליו. אולם, שר האוצר משה כחלון, שעד היום התאמץ להיתפס כמי שפועל להורדת המחירים במשק ומעמיד במרכז פועלו את המאבק ביוקר המחיה, בעיקר עבור האוכלוסיות החלשות, לא יכול היה להרשות לעצמו לבצע את ההתייקרות הזו על חשבון הצרכן הישראלי.

"גלובס" חושף את הפתרון החדש של האוצר למשבר. לידינו הגיע סיכום תקציבי בין משרד האוצר למשרד החקלאות בנושא עקרונות למדיניות בעניין מתווה רב-שנתי לייעול ענף הבקר לחלב, עליו חתומים משרדי האוצר והחקלאות. לפי הסיכום, מנגנון הפחתת מחיר המטרה לפי שיעור הפריון הקבוע כיום בתקנות תכנון משק החלב לשנים 2024-2020 יבוטל.

כך, לפי המהלך שמקדמים באוצר "תבוצע הפחתה מיידית של מחיר המטרה, באופן שיבטל את ההתייקרות הצפויה של מוצרי החלב המפוקחים ב-3.4%. לאחר הפחתה זו, לא ישונה מחיר המטרה עד ל-1 בינואר 2019. ב-1 בינואר יעודכן מחיר המטרה בהתאם לסקר הרפתות מ-2017 ובהתחשב במדדים שלא עודכנו במהלך 2018, אשר ישפיעו על מחיר המטרה בהתאם לחלקם היחסי בתקופה הרלוונטית". 

עוד נקבע כי סקר הוצאות הייצור של הרפתות ייערך בשנת 2023 בלבד, וכי הן ייושמו ב-1 בינואר 2025, וכי שר האוצר ושר החקלאות יהיו רשאים להאריך בצו את תוקפה של הוראת השעה, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מעבר לסוף שנת 2025.

המשחק של כחלון: הפרד ומשול

הסקר לפיו נקבע מחיר החלב הגולמי מתבצע מדי שנתיים. הסקר האחרון פורסם ב-2016, ובשנה הקרובה היה צפוי להתפרסם סקר נוסף. החל מה-1 בינואר 2025 ייקבע מחיר המטרה על בסיס סקר להוצאות ייצור שייערך ברפתות המייצרות לפחות 1.5 מיליון ליטרים בשנה. יחד עם זאת, במקרה שהסקר יוביל למחיר מטרה נמוך יותר ממחיר המטרה שנקבע ב-1 באוקטובר 2024, בהתאם להסכם זה, ייקבע מחיר המטרה על בסיס סקר שייערך ברפתות היעילות ביותר (ולא הגדולות כפי שתוכנן בהסכם הקודם) שהיקף הייצור שלהן מהווה 80% (במקום 90%) מסך ייצור החלב.

אתמול גילינו כי נציגי האוצר ישבו עם נציגי החקלאים - מאיר צור וכו' - כדי לייצר הפרד ומשול ולהפוך את החלטת כחלון לעובדה מוגמרת. הדבר המהותי - הם רוצים להכניס להסכם את מחיר המטרה והמשחק עם המחיר המפוקח.

במקום ששר האוצר יחתום על המחיר, הוא יכנס לטייס אוטומטי ויהיה כפוף למחיר המטרה, ואז שר האוצר לא יצטרך לחתום. זה משבש את כל ההסכם. זו תמורה שנותנים במקום להתייחס למהות.

היוזמה הזו בעצם מורידה את ההמלצה של וועדת המחירים מהשולחן ומייתרת את ההצדקה מבחינת האוצר לייקר את מחירי המוצרים המפוקחים, מכיוון שמחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי) לא יתייקר. כך פותר כחלון לפחות חלק מהמצוקה של המחלבות ובראשן תנובה, ודוחה את הקץ עד חודש ינואר.

השינויים נעשו ללא משרד החקלאות

מבחינת תנובה מדובר בבשורה חיובית, ובכל זאת יש מאחוריה "אבל" גדול. לפי הפתרון של האוצר, מחיר החלב הגולמי לא יתייקר, כשמדובר בהקלה משמעותית עבורה לגבי העתיד. אבל לפי הנתונים שהציג אייל מליס, מנכ"ל תנובה, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה הכספים של הכנסת, הפגיעה בתנובה עד היום מסתכמת בכ-150 מיליון שקל, ולהערכתה הייתה אמורה להסתכם בסוף 2018 ב-200 מיליון שקל. בשורה התחתונה תנובה תשלם פחות ממה שציפתה כבר בתחילת יולי, וגם בהמשך מחיר חומר הגלם שלה יהיה זול יותר. ההערכות בענף הן כי בתווך שנה זה יבטיח את מצבה של תנובה.

על איזה פתרון תקציבי מתבסס הפתרון הזה? עדיין לא ברור. מה שברור הוא שהחוליה שצפויה להיפגע הפעם היא הרפתנים. נזכיר כי חוק החלב ומתווה לוקר, המכתיבים את התכנון במשק החלב, עומדים להסתיים בשנה הבאה, ולטובת הסכם חדש שיסדיר את פעילות הענף, האוצר הקצה למשרד החקלאות תקציב של 400 מיליון שקל. עד כה לא הושג מתווה לאור מחלוקות עם המשק המשפחתי (המושבים).

ומהי עמדת משרד החקלאות בנוגע להסכם החדש? במסמך נוסף שהגיע לידי "גלובס" עליו חתומים 3 סמנכ"לים במשרד החקלאות, ונשלח לידי אגף התקציבים במשרד האוצר, טוענים אלה כי ההסכם החדש והשינויים בו נעשו ללא מעורבותם, טוענים כי באוצר "מפרים הסכמות", ומאשימים את האוצר כי ההסכם נעשה תוך ש"חלק מנציגי המגדלים משנים הסכמות קודמות ללא בדיקה של האינטרס הציבורי הרחב" וללא בדיקה האם הן "ישימות או חוקיות". על כן, הם כותבים, המשרד לא יכבד הסכמות ש"אינן עומדות בחוק ושאינן מקצועיות, ולא יפעיל הסכם זה".

יתר על כן, הסמנכ"לים הבכירים במשרד החקלאות טוענים כי בכדי לפתור את אי-חתימת שר האוצר כנדרש לפי הנוהל על צו המחירים, נדרש מהחקלאים "לוותר על 14 אגורות כבר עכשיו במחיר המטרה, זאת ללא כל תמורה מיידית", כשהם מדגישים כי גם "סעיפים נוספים בהסכם שונו לרעת החקלאים כגון הגעה למכס שואף לאפס בתום התקופה".

"משרד האוצר מקיים דיונים ומעביר טיוטת הסכמים בנושאים מקצועיים שבאחריות משרד החקלאות עם נציגי החקלאים ללא כל מעורבות של הדרג המקצועי במשרד החקלאות". גורמים מעורים בהסכם אמרו היום (ג') ל"גלובס" כי ההסכם החדש היה על דעתו של משרד החקלאות, אולם במסמך נטען כי "הרמיזה שמנכ"ל המשרד היה מעורב בפרטים משוללת כל יסוד". 

תגובת יו״ר איגוד מגדלי הבקר, אביתר דותן: ״מחיר המטרה יעלה ביום ראשון הקרוב. הניסיון להציג רצון טוב של רפתני ישראל לבלום עליות מחירים לבקשת שר האוצר בהסבר של עסקה מתגבשת הוא לעג לרש. אנחנו עסוקים תקופה ארוכה כדי לקדם הסכם ענפי וכמעט כרגיל אמש פוצץ המשא המתן בגלל עמדות אגף התקציבים. מאיר צור ואנוכי עסוקים בדבר אחד והוא הבטחת פרנסתנו ושמירת הענף שלנו״.

הפתרון היצירתי של כחלון | פרשנות

משרד האוצר מציע פתרון להתייקרות מחירי החלב המפוקחים. בתוך גל ההתייקרויות במחירי המזון ששוטף את המשק, באמצעות הפתרון הזה, אם אכן יתממש, שר האוצר משה כחלון מונע את התייקרות מחירי החלב המפוקחים - החלב הטרי, הגבינה הצהובה, הגבינה הלבנה ועוד שורת מוצרים - ובכך גם כנראה את הצידוק של המחלבות לייקר את מוצרי החלב שאינם בקטגוריות המפוקחות. הפתרון הזה מצוין לצרכן, כי הוא מונע ממנו לשלם יותר על מוצרי החלב המפוקחים, וכנראה גם על מוצרי החלב בכלל.

הפתרון הזה טוב גם לתנובה. אמנם הוא לא טומן בחובו את התייקרות מחירי המוצרים המפוקחים שייחלה לה, אבל הוא כן בולם את מה שחששה ממנו מכל, ושגם גרם לה לנופף בחרב הפיטורים - התייקרות משמעותית נוספת של מחיר החלב הגולמי.

אבל הפתרון הזה מעביר את המלחמה לזירה אחרת. עלותו הכוללת לא ברורה עדיין, אבל הוא מעורר שאלות לגבי היקף הפגיעה ברפתנים, ועשוי להוות מכה קשה עבורם. שכן, לתפישתם מחיר החלב הגולמי חייב היה להתייקר כבר בתחילת יולי, וזאת בהתאם למנגנון הקיים. במשרד החקלאות טוענים כי מדובר ב"לוותר על 14 אגורות כבר עכשיו במחיר המטרה, וזאת ללא כל תמורה מיידית". הרפתנים היו ידועים עד היום כבעלי לובי חזק, ואם הם ישתכנעו שזו פגיעה שהם אינם יכולים לספוג גם על-ידי התייעלות, הם עשויים לצאת לקרב.