איך "לעגל" את הרווח למניה בלי לעורר חשד

רשות ניירות הערך הפדרלית בארה"ב בודקת חשד מקורי: הספרה 4 נעדרת מדוחות רבעוניים של חברות בצורה לא סבירה מבחינה סטטיסטית, והחשד הוא שהחברות הפכו את 4 ל-5, כדי שהן יוכלו לעגל את הרווח למניה בסנט אחד כלפי מעלה, לפי מקורות יודעי דבר.

לפי אחד המקורות, יחידת האכיפה ברשות ני"ע הפדרלית, ה-SEC, שיגרה שאלונים בנושא זה לעשר חברות לפחות. הן התבקשו לספק מידע על התאמות חשבונאיות שיכולות להעלות את הרווח המדווח למניה.

להכות את המניה בסנט

הבדיקה הזו באה בעקבות פרסום מאמר אקדמי על התופעה של חברות המעגלות כלפי מעלה את רווחיהן. המחקר מצא שהספרה 4 הופיעה בשיעור נמוך בצורה בלתי רגילה בדוחות על הרווחים למניה. דיווח על 4 כ-5 או יותר מאפשר לחברה לעגל כלפי מעלה את הרווח למניה בסנט נוסף. כך לדוגמה, חברה שהרוויחה 55.4 סנט למניה צריכה לעגל את המספר זה כלפי מטה ל-55 סנט, ואילו חברה שהרוויחה 55.5 סנט למניה זכאית לעגל את התוצאה ל-56 סנט.

לחברות בורסאיות יש תמריץ חזק לדווח על רווח גבוה יותר למניה, בייחוד לחברות שמסוקרות על ידי האנליסטים בוול סטריט, שהתחזיות הרבעוניות שלהם קובעות אם ביצועי החברה היו מעל המצופה או לא. המשקיעים אוהבים מניות שמכות את תחזיות הרווח למניה, אפילו בסנט בודד, ונוטים להיפטר ממניות מאכזבות במונחי שורת הרווח.

לא ידוע מיהן החברות שקיבלו את השאלונים של ה-SEC, שלא הגיבה לבקשת תגובה מצד וול סטריט ג'ורנל.

החקירה נמצאת בשלביה המוקדמים, מסר אחד המקורות. החוקים החשבונאיים מציעים חופש מסוים ברישום הכנסות או הוצאות, ולכן התאמות רבעוניות יכולות להיות חוקיות גם כשהן מעגלות את הרווח למניה בסנט אחד.

עורכי המחקר, נדיה מלנקו וג'וזף גרונדפסט, התייחסו לתופעה שהם חשפו כ"קואדרופוביה" - "פחד מהספרה 4". המחקר שלהם נקרא על ידי עובדים רבים ב-SEC, לפי אחד המקורות.

הרשות מנסה זה כמה שנים להגיש יותר תביעות בנושא הונאות חשבוניות. חקירות שנוגעות לדיווחים כספיים נדחקו אחרי המשבר של 2008 למושב האחורי וה-SEC התמקדה בחקירות של מכשירים פיננסיים מורכבים ומסחר בעזרת מידע פנימי על חברות, שאינו נגיש לכל ציבור המשקיעים.

ב-2012 הודיעה ה-SEC שהיא פיתחה "מודל איכות חשבונאית" שיכול לסרוק דוחות כספיים של חברות ולזהות דברים חריגים שיכולים להצביע על הונאה.

מי פוחד מהספרה 4?

כלכלני ה-SEC חזרו על חלק מהבדיקות שערכו ד"ר מלנקו וגרונדפסט, ומצאו תוצאות דומות - מקרים שבהם הספרה 4 כמעט שלא הופיעה במספר רב של דוחות כספיים רבעוניים.

המאמר של מלנקו וגרונדפסט, שלא הופיע בג'ורנל אקדמי ועודכן לאחרונה ב-2014, הראה שחברות שהראו סימני "עיגול אסטרטגי" של רווחיהן לאורך רבעונים רבים, היו גם צפויות יותר להיחשף בביצוע עבירות חשבונאיות, דיווח מחודש (מתוקן) של רווחים או להיתבע על ידי בעלי מניות.

"העיגול עצמו יכול לא להיות הונאה, אבל הוא מסמן גישה אגרסיבית מסוימת לנהלים חשבונאיים", אמרה ד"ר מלנקו, שהיא פרופסור למימון במכללת בוסטון. "זה יכול לנבא עבירות חשבונאיות רציניות יותר".

המחקר מתבסס על ההנחה שכל ספרה צריכה להופיע מימין לנקודה העשרונית ב-10% מסעיפי הרווח למניה. אחרי בדיקת 951,612 דוחות רבעוניים של 25,000 חברות מהשנים 1980-2013, החוקרים מצאו שהספרה 4 הופיעה אחרי הנקודה העשרונית רק ב-8.6% מהמקרים. גם הספרות 2 ו-3 היו תת-מיוצגות אחרי הנקודה העשרונית. יתר הספרות הופיעו בשכיחות גבוהה יותר מן השכיחות האקראית הצפויה.

החוקרים בחנו את ההשערה שלהם על ידי בדיקת סעיפים אחרים בדוחות הכספיים שנוטים להיות במתאם פחות חזק עם תנודות המניה מאשר הרווח למניה, כמו המכירות למניה והרווח התפעולי למניה. ואכן, בסעיפים הללו, הספרה 4 הופיעה מימין לנקודה העשרונית בכ-10% מהמקרים בכל השנים שאליהן המחקר התייחס.

החברות שקיבלו את הכיסוי האנליטי הגדול ביותר היו הכי צפויות לדווח עם מעט ספרות 4, והן היו חברות גדולות וקטנות. גם חברות עם שווי שוק גדול, וחברות עם רווח קטן יותר למניה, היו צפויות יותר לעגל כלפי מעלה את רווחיהן, מצאו החוקרים.

כך "עמדה" דל ביעדי הרווח

הוול סטריט ג'ורנל דיווח ב-2010 שיצרנית המחשבים דל לא דיווחה על רווח למניה עם הספרה 4 אחרי הנקודה העשרונית משנת ההנפקה שלה, 1988, עד שנת 2006. הסיכוי שזה קרה באקראי היה 1 ל-2,500.

ביולי 2010, דל שילמה 100 מיליון דולר כדי להסדיר האשמות של ה-SEC שהיא הוליכה שולל משקיעים לגבי מקור הרווחים שלה, והשתמשה ברזרבות שהיו לה כדי לשפר את הביצועים הרבעוניים שלה. מחיקת יתרות עודפות הפכה אותן להכנסה, שאפשרה לדל לעמוד ביעדי הרווח שלה למניה בכמה מקרים, מסרה ה-SEC. 

באותה עת, דובר של החברה מסר שנהלי החשבונאות שלה הם "קפדניים ביותר" ודל "מחויבת לדיווחים שקופים ומדויקים מתמשכים".

העלאת הרווח למניה בעוד עשירית סנט לא מחייבת תיקון חשבונאי משמעותי, ולכן קל לחברות לעשות זאת בלי למשוך תשומת לב. החוקרים גילו שב-2013 הרווח הממוצע של חברה שעיגלה את הרווח למניה בסנט (כלומר הרווח הפיקטיבי) היה 222 אלף דולר.