מול מי באמת חותמת ענקית כמו אמזון את הסכמי השילוח שלה? לקראת הרחבת פעילותה של ענקית הקניות בישראל ועקב דיווחים סותרים, נראה כי יש צורך לעשות סדר באופן שבו דברים מתנהלים: ענקיות כמו אמזון, eBay, עלי אקספרס, נקסט או אסוס מקיימות קשרים לצורכי הפצה (כלומר, קשרים שיאפשרו להן להביא את הקנייה עד לרוכש) עם ספקי שירות המחזיקים במרכזים לוגיסטיים בכל העולם. החבילות מגיעות אל אותם ספקים גדולים, והם אלה שאחראים על הפצת החבילות עד לבית הלקוח. העברת החבילה בפועל נעשית באמצעות ספקי משנה - חברות המבצעות את המשלוחים במדינות היעד.
חלק מאתרי הענק הללו משמשים כספקים בעצמם (נקסט ואסוס), וחלקם משמשים כמתאמים בין המוכר לקונה (למשל אמזון, עלי אקספרס או eBay). כל אלה נעזרים בספקי שירות. בין השמות הבולטים חברות כמו I-Parcel, שנרכשה על-ידי UPS לפני כ-3 שנים; חברת Geodis הצרפתית; ו-DHL eCommerce, שנבחרה על-ידי עלי באבא ועלי אקספרס לשמש כספק בינלאומי. במקומות שונים ברחבי העולם מי שמשמשת כספקית השירות של אמזון היא UPS I-Parcel, כשאין מדובר בהסכמים מקומיים אלא בהסכמים ברמה גלובלית.
הספקים מתמודדים עם הלוגיסטיקה של קבלת החבילות והבאתן ללקוח, כשהם אלה שבוחרים את נקודות הקצה. בדרך אליהן יש יד נוספת שמקבלת את החבילות, מטפלת בהן מול המכס ומעבירה אותך לחברות המבצעות את המשלוחים: במקרה של אמזון בישראל מדובר בחברה שנקראת Gaash worldwide Ltd, אחת החברות הוותיקות בענף. געש היא ספק מקומי בין היתר של ענקית השילוח הבינלאומית AGS - Aramex Global Solutions.
געש וורלדווייד מבצעת את השחרור ממכס ואת ההפצה, כך שלמעשה כל מה שאמזון שולחת לישראל מגיע לגעש המחזיקה במרכז לוגיסטי גדול בנתב"ג. געש היא גם הצינור המגשר של אסוס בישראל: כל מה שאנחנו קונים באתר הבריטי מגיע לידי געש, והיא שמעבירה את החבילות לחברת אי פוסט המבצעת את השילוח במרכזי מסירה מקומיים - חנויות או לוקרים.
כדי להבין את המשמעות של הספק שבאמצע, כדאי לחדד כי אסוס, UPS I-Parcel וחברות רבות אחרות הן שבוחרות בגעש ומשלמות לה עבור השירות, וגעש זו שמשלמת לספקים שלה - חברות הפצה מקומיות. לפיכך, על כתפי געש מונחת האחריות לעמוד בדרישות השירות שאתרי הקמעונאות מציבים: לצד המהירות ואיכות השירות, הקטגוריה החשובה ביותר היא מחיר נמוך לכל התהליך. הציפייה למחיר נמוך קריטית כל-כך, עד שרבות מחברות השילוח והבלדרות המסורתיות פשוט לא יכולות לעמוד בו, והן מעדיפות להמשיך ולטפח את עסקיהן בתחום ה-B2B (כלומר לעבוד עם עסקים בלבד) וזונחות את ענף ה-B2C (עסק ללקוח) שבו חל גידול דרמטי בזכות קניות אונליין. כאן מדברות הכמויות - הגידול בהיקף הקניות הוא שמאפשר לספקים שמרוויחים סכומים קטנים על כל העסקה, לשמור על מאזן חיובי.
דואר ישראל: מונופול כמעט מוחלט בחבילות
30% מהמשלוחים של אמזון שמגיעים לישראל נשלחים דרך Geodis. גיאודיס מעבירה את החבילות שהיא מקבלת לספק שירות מקומי, פליינג קרגו, שבתורו מעביר את ההפצה לחברת Boxit (שבבעלות פליינג קרגו) לשם הפצה בלוקרים - חבילות אלה לא עוברות דרך חברת געש.
בין הדרישות המחמירות שהציבה אמזון היא מבקשת שילוח במרחק של 500-700 מטר מבית הלקוח - דרישה שלא תמיד אפשרית ליישום. בישובים קטנים דוגמת קיבוצים, מושבים או יישובים קטנים, החבילות לרוב יגיעו למזכירות היישוב ומשם ייאספו על-ידי בעליהן. בכל הנוגע לתושבי ערים האתגר שונה, משום שאמזון לא עובדת עם שירות הדואר המסורתי, שבו החבילה ממתינה ללקוח בסניף הדואר, אלא דואגת לכך שהחבילה תגיע עד הבית.
במעמד הקנייה הצרכנים בוחרים באופציית שילוח בהתאם ל-3 דרגות מחיר. אם לדוגמה לקוח בחר בשליח עד הבית, מיד בשלב זה החבילה שרכש תנותב ל-ups I-Parcel שמעבירה לגעש, שמבצעת את השחרור וההפצה - ומשם תשוגר החבילה באמצעות שליחי דואר ישראל עד לבית הלקוח. היות שגעש אחראית על מהירות ההפצה ועל טיב השירות (תחת פיקוחה של איי פרסל), היא זו שמחליטה על החלפת ספק ואפילו על הטלת סנקציות במקרה של אי-עמידה בדרישות של אמזון. בשלב זה, דואר ישראל היא הספקית שנבחרה להעביר לקונים עם שליח עד הבית את חבילות המגיעות מאמזון. על כל החברות לעמוד בציפיות השירות המחמירות של אמזון, הכוללות לדוגמה 96% הצלחה.
לעומת זאת, אם לקוח יבחר לקבל את החבילה שלו באמצעות לוקרים במקום בשילוח עד הבית, החבילה שלו לא תעבור כלל דרך געש אלא המשלוח ינותב מראש לגיאודיס וממנה לבוקיסט. עם זאת, חלק מהחבילות שמגיעות לקונים דרך אמזון, עושות את דרכן לישראל דרך חברות שילוח אחרות בהן למשל DHL, UPS או TNT - זה קורה בעיקר כאשר החבילה נשלחת מיעד קטן יחסית, שאין לו הסכם עם אחת מחברות ההפצה הגדולות.
בכל הנוגע למשלוחים המגיעים לישראל באמצעות הדואר, כלומר במשלוח במחיר הנמוך יותר, דואר ישראל שולטת על למעלה מ-90% מנתח שוק החבילות. כל חברות השילוח האחרות מחזיקות יחד בנתח של כ-10%. ועדה שהקימו משרדי האוצר והכלכלה, במטרה לצאת עם שורה של הקלות לקונים אונליין, העירה כי מצב זה חייב להשתנות: השוק חייב להיפתח לתחרות, שתפעל לטובת הצרכן.
הציפיות של אמזון מספקיות: הכול או כלום
דרישות השירות המחמירות של אמזון הן הסיבה שהיא אינה שולחת חבילות לשורה של מדינות באפריקה, היות שהפתרונות הלוגיסטיים בתהליכי ההפצה בהן לא עומדים בקנה אחד עם דרישותיה. במקום שבו אמזון לא יכולה לבחור בספק מהימן, היא מעדיפה שלא לספק את השירות. האם זו הסיבה שרבים מספקיה לא שילחו מוצרים לישראל? גורם בענף מסביר שלא.
לדבריו' מדובר בהרבה מקרים בספקים בארה"ב שפשוט לא ידעו או לא רצו להתעסק עם פרוצדורות שילוח בינלאומי, והם מסתפקים בשוק בארה"ב בלבד. "זה לא שלא אוהבים את ישראל, זה לגמרי נובע מחוסר הבנה או מבעיה לוגיסטית של המוכר. זו לא החלטה של אמזון אלא של הספקים שלה, והיא לא התערבה".
העובדה הזו הובילה לצמיחה של פתרונות באמצעות ספקי משנה, דוגמת יזמים ישראלים שהציעו פתרון עקיף: שירות שבו הם מספקים ללקוח הישראלי כתובת אמריקאית, אליו יישלחו החבילות - ומשם לארץ. אלא שעם הזמן חל שינוי ויותר ויותר ספקים שולחים גם לישראל.
הקמעונאים וכמוהם הסוחרים בשוק קניות האונליין דרוכים לקראת העמקת הפעילות של אמזון, שתטרוף את הקלפים בשוק בישראל. שינוי נוסף וחשוב בשוק הישראלי הוא שקהלים שעד כה לא היוו שחקן משמעותי בקרב צרכני האונליין - דוגמת צרכני הרשות הפלסטינית (תושבי רמאללה, בית לחם וכד') נכנסו לאחרונה לתחום. בענף מספרים על עלייה משמעותית בהיקף הקניות על-ידי צעירים, שמזמינים בעיקר פריטי ביגוד ואביזרי אופנה של מותגים מוכרים מהאתרים הגדולים, לרבות אמזון.
בימים האחרונים מתפרסם כי אמזון מקיימת פגישות עם חברות בישראל. גורמים אישרו כי אכן מתנהלות פגישות, אולם הן מתקיימות מזה זמן בכמה היבטים לוגיסטיים, ולמעשה נציגי אמזון היושבים בחיפה מקיימים את הפגישות. לא ברור האם גם בתחום חברות המשלוחים מתכוונת אמזון לבצע שינויים או מהלכים דרמטיים, אבל מה שבטוח שהיא לא תהסס לשנות מערך קיים במקרה שהוא לא יעמוד בדרישות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.