כך הפכה דירת השגריר באו"ם במנהטן למוקד של סכסוך דיירים

הדירה ששייכת למדינת ישראל ורשומה על שם בנימין נתניהו הפכה ברבות השנים ל"דירת מריבה". בהמשך לכך, בתקופה האחרונה מתלוננים שכניו של דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, מתלוננים על "הקמת רעש". דנון מתגורר בניו-יורק, בדירה שבה מתגוררים בעשורים האחרונים השגרירים של ישראל לאיגוד האומות המאוחדות. אמש נחשף ב"גלובס" כי הדירה רשומה על שם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מאז שנת 1986.

הבניין נמצא בבעלות "קו-אופ", מבנה אחזקת נכסים המקובל בניו-יורק, אשר יוצר קושי ביורוקרטי מסוים בהעברת הבעלות. ל"גלובס" נודע כאמור כי דיירים המתגוררים בבניין ברחוב 1010 בשדרה החמישית, טוענים שבני משפחת דנון מפריעים למנוחת השכנים, והדבר עומד ברקע הסכסוך בין המדינה לבין הקו-אופ.

נציין כי השכנים בבניין התלוננו בעבר גם שגרירים קודמים וכי מדובר בתלונות שנחשבות לשכיחות בארה"ב. אדם שמכיר את הסיטואציה טוען שהשכנים אינם מרוצים מההשלכות הביטחוניות שנובעות מכך שבבניין מתגורר דיפלומט ישראלי.

ייתכן שחלק מהקשיים שמערימה הנהלת הקו-אופ בנוגע להעברת הבעלות בדירה, נובעים מכך שנציגי הקו-אופ מעדיפים שמדינת ישראל לא תחזיק באופן רשמי דירה בבניין.

במשרד החוץ סירבו היום למסור מידע הנוגע לעניין או לתלונות השכנים כלפי דנון, וזאת מפאת "צנעת הפרט". אמש פרסמנו כי לטענת משרד החוץ, המדינה מנהלת "מאבק דמים" עם הנהלת הקו-אופ מאז 2016 במטרה להעביר את הדירה, הרושמה כיום על שם נתניהו - על שם המדינה.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה כי "למר נתניהו אין כל קשר או כל זיקה מסוג כלשהו לדירת השגריר לאו"ם בניו-יורק. כל אמירה או רמיזה ברוח זו היא בגדר הטעייה חסרת בסיס. מדינת ישראל רכשה בשנות ה-80 שתי דירות במנהטן. הדירות מצויות בבעלות המדינה בלבד והן נרשמו בגלל מגבלות משפטיות הייחודיות לניו-יורק, על שם השליחים המכהנים באותה עת.

"האחריות על הטיפול בנושא רישום שתי הדירות מוטלת על משרד החוץ. לדאבוננו, ההליך המשפטי של שינוי הרישום, אשר היה אמור להתבצע לפני שנים ארוכות, לא התממש".

עוד נמסר מהמשרד כי "בשנת 2016 חלה פריצת דרך מול הנהלת הבניין ואנו תקווה שהמהלך יושלם בשבועות הקרובים. כבר במרץ 2018 אישרה הנהלת הבניין מתווה אשר יביא להסדרה מלאה של הנושא ולרישום הדירות על שם המדינה בלבד. למותר לציין שאין לשליחים לשעבר אשר שמם מופיע במסמכי הרישום של הדירות כל קשר וכל זיקה לנכסים, הנמצאים בבעלות המדינה, לרבות הדירה המשמשת כדירת השרד של השגריר לאו"ם ואשר על מסמכי הרישום שלה עדיין מופיע שמו של מר נתניהו". 

דירה נוספת ששייכת למדינה רשומה על שם עובד במשרד החוץ

בשבוע שעבר חשף "גלובס" כי שתי דירות ששייכות למדינת ישראל בניו-יורק אינן רשומות באופן פורמלי על שם המדינה. הדירה הראשונה רשומה על שם ראש הממשלה בנימין נתניהו והיום אנחנו חושפים כי הדירה נוספת נרשמה, סביב שנת 2005, על שמו של דוד סרנגה, עובד ותיק במשרד החוץ.

הדירה נרשמה על שם סרנגה בשנים שבהן כיהן כדובר המשלחת הישראלית באו"ם ואיש משרד החוץ. כיום סרנגה מכהן כיועץ בכיר למדיניות חוץ לנשיא המדינה ראובן ריבלין.

המצב המוזר הזה מעלה מספר שאלות. מה יקרה אם סרנגה יעזוב את שירות המדינה ויהפוך לאזרח פרטי? סוגיה נוספת קשורה לנושא המס. האם סרנגה אמור לדווח על הדירה שרשומה על שמו - ואם כן, לאיזו מדינה? בנוסף, אם סרנגה לא מדווח על הדירה, מי כן אמור לדווח על כך?

סרנגה הוא עובד מדינה ואינו נבחר ציבור ולכן לא מחויב בהצהרות הון מן הסוג שבו מחויבים חברי כנסת, שרים וראשי ממשלה. בעת החתמתו על שטר המכר של הדירה, הוא היה בדרג מקצועי של דובר וכאמור הוא עובד מדינה עד היום.

ב"דירת המריבה" שרשומה כאמור על שם נתניהו מתגורר כיום שגריר ישראל באו"ם דני דנון, עם רעייתו ושלושת ילדיו. דנון משתמש בדירה, בין השאר כדי לערוך מפגשים דיפלומטיים עם שגרירי המדינות האחרות באו"ם ולעיתים כדי לארח נכבדים המגיעים מישראל, לקיים הרצאות או ארוחות רשמיות. דנון חי בדירה מאז קיץ 2015 וצפוי להישאר שם לפחות עד אחרי כינוס עצרת האו"ם בסוף ספטמבר 2018.

ראש הממשלה נתניהו צפוי להגיע לניו-יורק ב-27 בספטמבר 2018 לעצרת הכללית ולרוב מעדיף ראש הממשלה, המכהן גם כשר החוץ, שהשגריר המכהן יישאר בתפקידו עד אחרי מועד זה. בשלב זה עדיין לא הוחלט מי יחליף את דנון אחרי ספטמבר 2018. דנון היה מעוניין להמשיך לשנה נוספת לקיץ 2019, אך נתניהו לא החליט אם יאריך לו את השהות או לאו. במשרד החוץ יש מי שאומר שהיועץ המדיני היוצא, יונתן שכטר, הוא המועמד המועדף על ראש הממשלה לתפקיד, אך זה לא ודאי.

הדיירים הישראלים הראשונים בדירה היו השגריר לאו"ם חיים הרצוג ז"ל ורעייתו אורה. הרצוג, אביו של יו"ר הסוכנות ויו"ר העבודה לשעבר יצחק הרצוג, שימש כשגריר ישראל לאו"ם עד לשנת 1978. בעת שהם נכנסו לגור שם, עדיין לא ניתן היה לרכוש זכויות כלשהן בנכס אך אחרי שהרצוג עזב את הדירה, ובמהלך התקופה בה שירת כנשיא המדינה נעשה שינוי בהסדרי הרישום של הדירה ובתנאי השכירות וניתן היה לרכוש אותה בהסדר הקו-אופ בסכום שנחשב אז למציאה. הסכם הקו-אופ נמצא בתוקף עד לשנת 2024.

הרצוג הנשיא ז"ל, לחץ על המדינה ועל משרד החוץ להתחייב על רכישת הנכס במחיר המציאה, אך לא היה מודע לכך שהדירה נרשמה באופן פרטי על שם בנימין נתניהו, השגריר דאז, ולא על שם מדינת ישראל.