האם פרשת חפציבה - קבוצת הנדל"ן שקרסה לפני כעשור והותירה אחרי עשרות רבות של רוכשי דירות אובדי עצות ומחוסרי דירה וכסף - קרובה לסיום? בית המשפט המחוזי בירושלים אישר אתמול (ד') שני הסכמי פשרה שהושגו בתביעות שהוגשו בשם החברות חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד, אשר לפיהן יקבלו שתי החברות שבפירוק תשלום בסך כולל של עד 31 מיליון שקל מהבנקים שניהלו את חשבונות החברה טרם הקריסה, ממשרדי רואי החשבון ששימשו כמבקרי החברות בקבוצת חפציבה וכן מחברות הביטוח שליוו את החברות.
השופטים תמר בזק-רפפורט וארנון דראל (כל אחד בנפרד) אישרו בקשות שהגיש המנהל המיוחד של חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד, עו"ד יצחק מלכו, לאשר את הסדרי הפשרה המביאים לסיומן של תביעות שהגיש מלכו בשיתוף עם הכונס הרשמי (המשמש כמפרק החברות) בשנת 2013.
את הכספים לקופת הפירוק של החברות ישלמו הבנק הבינלאומי, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות ובנק אגוד, בהם נוהלו חשבונות הבנק של החברה לפני כניסתה לפירוק, וכן משרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, ששימשו כרואי החשבון של החברות, והחברות כלל ומנורה, המבטחות של נושאי משרה בחברות. הסכמי הפשרה בין הצדדים גובשו בהליך גישור שהתנהל בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס, ד"ר אשר גרוניס.
עד לפני כעשור הייתה חפציבה אחת מחברת הבניה למגורים הגדולות בישראל, והיא מכרה אלפי דירות לאלפים רבים של משפחות בישראל. ערב קריסתה נאמדו חובותיה של החברה ב-1.6 מיליארד שקל. ב-2007 החלה הקריסה, וקבוצת החברות נקלעה לפירוק. בועז יונה, בנו של בעל השליטה שכיהן כדירקטור וכמנכ"ל הקבוצה, ברח לאיטליה בשיאה של הפרשה, על רקע חשדות פליליים שהתעוררו נגדו, ובהמשך הוסגר לישראל. אלפי משפחות ספגו נזקים כלכליים כבדים בשל עיכוב ניכר - לעתים של שנים - בהשלמת פרויקטים.
יונה הועמד לדין בשורה של אישומים - עבירות הנוגעות לאי-סדרים בחשבונות החברה, נטילת כספים מחשבונות שבהם הוחזקו בנאמנות כספי רוכשי הדירות מהקבוצה, מעשי זיוף שונים והברחת נכסים. יונה נדון בסופו של דבר, במסגרת הסדר טיעון, ל-7 שנות מאסר, וב-2012, לאחר ניכוי שליש ממאסרו בגין התנהגות טובה, שוחרר ממאסרו. הוא הביע חרטה פומבית על חלק ממעשיו והתנצל בפני הנפגעים.
במקביל להליך הפלילי הגיש המנהל המיוחד שמונה לקבוצה, עו"ד מלכו, שורת תביעות כנגד האחראים לקריסה לטענתו. התביעות שהוגשו נגד הבנקים, רואי החשבון וחברות הביטוח - אשר הסתיימו עם אישור הפשרות אתמול - סבבו סביב סך של כ-120 מיליון שקל שהוצא בשנים 2006-2007 מחשבונותיהן של חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד שהנפיקו בשנת 2006 ניירות ערך לציבור, כשעיקר הכספים הועברו לחברות פרטיות מקבוצת חפציבה שסבלו בשנים 2006 ו-2007 מקשיי נזילות ומהפסדים כבדים.
בתביעה נטען כנגד הבנקים כי הם אפשרו את הוצאת הכספים מחשבונות הבנק של חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד שהתנהלו אצלם על-פי הוראתם של בעלי השליטה בלבד, מבלי שקיבלו אישור מוסמך מן החברות לפעולות אלה, אף שידעו שהכספים הוצאו במסגרת פעולות שבהן בועז יונה פעל בניגוד עניינים; התביעות כנגד נושאי המשרה של החברות התמקדו בכך שהם לא פעלו כנדרש למנוע את פעולות העברת הכספים והסתרתן, ולגבי חלקם כי ידעו על ההעברות אך נמנעו מלדווח על כך לדירקטוריון החברה ולפעול לעצירת העברת הכספים ובכך הפרו את חובתם כלפי החברה כנושאי משרה; והתביעות כנגד רואי החשבון התמקדו בכך שברשלנותם לא גילו פעולות אלה במסגרת פעולות הסקירה או הסקירה והביקורת שביצעו לדוחות הרבעוניים או השנתיים של חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד.
בתגובה לפניית "גלובס" מסר עו"ד מלכו כי "הפשרה היא סימן ראשון לאפשרות של הרחבת האחריות המשפטית של הבנקים לכספים המופקדים בחשבונות של חברות ציבוריות אצלם, במקרים מסוימים בהם הכספים ימצאו את דרכם אל בעלי השליטה אשר יעשו שימוש למטרותיהם שהן זרות לחברה ולטובתה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
