חוק להגנת הפרטיות של צרכני האינטרנט עבר בקליפורניה. החוק ייתן לאזרחי קליפורניה את הזכות לדעת איזה דאטה נאסף עליהם, לדרוש מחיקה שלו ולבטל את האפשרות של חברות למכור אותו. החוק ייכנס לתוקף ב-2020, ולפני כן מחוקקים יעבדו עם הצדדים הנוגעים לדבר כדי לקבוע האם דרושים בו שינויים.
לפני שהחוק עבר, ענקיות טכנולוגיה וטלקומוניקציה התאמצו לבלום אותו. איגוד האינטרנט, שמאגד חברות כמו גוגל ופייסבוק אמר כי הוא מתנגד ל"חלקים רבים ובעייתיים" בהצעת החוק הסופית. וועדה שהתנגדה לחוק קיבלה תרומות מחברות טכנולוגיה רבות. פייסבוק, גוגל, AT&T, וריזון וקומקאסט תרמו לה 200 אלף דולר כל אחת. אמזון ומיקרוסופט תרמו כל אחת 195 אלף דולר, ואובר תרמה 50 אלף דולר. בעקבות שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, פייסבוק אמרה באפריל שתפסיק לתרום למתנגדי היוזמה, ואף הצהירה כי היא תומכת בחוק, למרות שהיא מאמינה כי אינו מושלם.
גם חברות קמעונאות ופרמה התנגדו לחוק. קבוצת הלובי "פדרציית הקמעונאות הלאומית" ביקרה את החוק ואמרה כי "הוא יחשוף עסקים לתביעות לא מוצדקות בעוד שהוא עשוי להביא לביטול של הרבה מהשירותים המיוחדים והחדשניים שצרכנים כבר מצפים להם".
הצעד של קליפורניה להעביר את החוק מגיע לאחר שהאיחוד האירופי שחרר את תקנות ה-GDPR להגנה על דאטה. בעקבות התקנות ושערוריות כמו דליפת המידע על 87 מיליון משתמשי פייסבוק לחברת קיימברידג' אנליטיקה, מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים בארה"ב אמרו כי ייתכן שיש צורך בחוקים חדשים שיגנו על צרכנים גם בארה"ב.
יזם הנדל"ן אלסטייר מקטגרט היה זה שהוביל את המאמצים להעברת החוק במשך ארבע שנים, ומימן אותם כמעט לבדו, כשהוציא מעל שלושה מיליון דולר על היוזמה. הוא החל לעבוד על היוזמה לאחר ששמע מהנדס בגוגל אומר כי הציבור היה נבהל אם היה יודע כמה דאטה החברה מחזיקה על הצרכנים. עם העברת החוק אמר כי "אני מרגיש שעשינו צעד גדול עבור המדינה, ואם זה קרה כאן, זה יקרה גם בשאר ארה"ב". הוא הוסיף כי "עכשיו אני אהיה מסוגל להסתכל לילדים שלי בעיניים ולהגיד שניסיתי להפוך את העולם למקום טוב יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
