עיריית ת"א: לא מגיע דיור חלופי למי שלא הוכיח זכות בקרקע

עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגישו לאחרונה ערעור לבית המשפט העליון על פסיקת שניתנה בחודש מאי האחרון, לפיה משפחות המחזיקות בקרקע בדרום תל-אביב שלא כדין, לא יפונו מבלי שיהיו זכאיות לדיור חלופי.

כזכור, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חנה פלינר, קבעה כי 4 משפחות המתגוררות בקרקע שהפקיעה עיריית תל-אביב לצורך בניית המשך פארק החורשות, לא יפונו מבתיהן מבלי שהעירייה תעמיד לרשותן דיור חלופי. זאת על אף שלא מדובר בדיירים מוגנים, ולא הוכחה בעלותן של המשפחות בקרקע.

פסק הדין ניתן לגבי 4 משפחות ראשונות המתגוררות בסמוך לדרך בן-צבי 75 ורחוב 3383, מתוך כ-20 משפחות המתגוררות במקום מאז שנות ה-50, שנגדן מנהלת עיריית תל-אביב הליך משפטי דומה לפינוי מהקרקע.

מדובר בקרקע שהייתה עד 2013 בבעלות המדינה ונוהלה על-ידי חברת עמידר ולאחר מכן עברה לניהולה של עיריית תל-אביב. לטענת העירייה והוועדה המקומית, התושבים שמתגוררים במקום פלשו לקרקע, "עושים בה כשלהם ומחזיקים במבנים שלא כדין".

בשנת 2010 פרסמה עיריית תל-אביב הודעה לפיה הקרקע דרושה לה לצורכי ציבור, במטרה להקים את המשך פארק חורשות. כאשר הודעות הפינוי לא נענו, הגישה העירייה תביעות לפינוי המחזיקים. 

בית המשפט המחוזי כאמור קבע כי על-פי החוק אין לפנות בהליך הפקעה בית מגורים שנועד בתוכנית להריסה, אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהתגורר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר, במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את הקרקע.

בערעור שהוגש לאחרונה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד אלירן מגער, טוענות עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה כי תוצאת פסק הדין שגויה משפטית ועובדתית. לטענתן, ארבעת התנאים שקבע בית המשפט שצריכים להתקיים כדי להיות זכאים לדיור חלופי הם: שהנכס הוא בית מגורים, הבית מיועד בתוכנית להריסה, המחזיק בבית גר בו בפועל, והוא מתגורר בבית מכוח זכות בדין או ביושר. כלומר, הזכות לדיור חלופי היא זכות סוציאלית בעיקרה, שנועדה לספק קורת-גג למי שהתגורר מכוח זכות שבדין או ביושר בבית מגורים המיועד להריסה במועד פרסום הודעת ההפקעה.

לטענת העירייה והוועדה המקומית, במקרה המדובר הנתבעים לא הוכיחו כי הם מתגוררים בבתי מגורים מכוח זכות שבדין או ביושר. רק נתבעת אחת מתוך ארבעת הנתבעים מתגוררת בפועל בבית מגורים בקרקע, אולם מאחר שלא הוכיחה כי היא מתגוררת בו בזכות שבדין או ביושר, גם היא אינה זכאית לדיור חלופי.

עוד טוענת העירייה בערעור כי החובה להוכיח שארבעת התנאים מתקיימים חלה על הטוען לדיור חלופי ולא על העירייה. לטענתן, בית המשפט לא בחן את ראיות ועדויות המחזיקים באשר לטענותיהם לזכאותם לדיור חלופי, שכשלו בהוכחת קיום ארבעת התנאים, ועל כן אינם זכאים לדיור חלופי.

לטענת העירייה, פסק הדין "מרוקן מתוכן את הפרוצדורה המיוחדת הקבועה בסעיף 8 לפקודה שנועדה להביא לפינוי קרקע שהופקעו לצורכי ציבור בדרך מקוצרת וללא סיבוכים מיותרים". עוד הן טוענות כי מדובר בקרקע ציבורית, ובטענות המחזיקים לזכויות בקרקע בחר בית המשפט לא לדון ולא להכריע, והותירן "לעת למצוא" כהגדרתו.

עוד נטען בערעור כי התנאים שקבע בית המשפט למסירת החזקה בקרקע אינם עולים בקנה אחד עם קביעתו בפסק הדין, אינם מתיישבים עם הדין ועם חומר הראיות, אינם סבירים ואינם ישימים. "הותרתו של פסק הדין על כנו תהפוך את ההליך המיוחד למתן צו למסירת חזקה לפי סעיף 8 לפקודה, לאות מתה, וספק אם רשות מפקיעה תעשה שימוש בהליך זה בעתיד", נטען בערעור.

בנוסף טענה העירייה בערעור כי "ביקורת רבה ובלתי מוצדקת נמתחה על המערערות בפסק הדין, ואף לא בדל של ביקורת להתנהלות המשיבים אשר מחזיקים במקרקעי ציבור שלא כדין ונוהגים בהם כבשלהם תוך עשיית רווחים ועושר - וכעת אף דורשים פיצוי כספי על כך בחוסר תום-לב ובעזות-מצח". 

על כן מבקשת העירייה מבית המשפט העליון להורות למחזיקים למסור לה את הקרקע ללא כל תנאי מוקדם. 

"מלחמת חורמה על תושבי אבו-כביר" 

עורכי הדין עופר לוי ויוסף תמיר ממשרד חיים צדוק, המייצגים את התושבים, מסרו בתגובה: "אנו מצרים על כך שעיריית תל-אביב אסרה מלחמת חורמה על תושבי אבו-כביר. את אותם המשאבים שמשקיעה עיריית תל-אביב בהליכי הפינוי ניתן היה להשקיע במאמצי שיקום של התושבים ומשפחותיהם, שגורלם לא שפר עליהם. ביקשנו מהעירייה כבר לפני שנים לקיים הידברות עניינית על תשלום פיצויי הפקעה סבירים, אך לא זכינו לשיתוף פעולה.

"לגופו של עניין, מדובר במשפחות שהשתקעו בשכונה בידיעת ובהכוונת כל הגורמים המיישבים בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. תושבי אבו-כביר ומשפחותיהם אינם פולשים אלא מתיישבים, וראוי ליתן להם פיצוי שיאפשר להם מגורים חלופיים באותו אזור. הם אינם מבקשים בקשות מרחיקות לכת אלא רק את המינימום שיבטיח להם ולילדיהם חיים בכבוד. כל מה שעיריית תל-אביב מציעה להם הוא פינוי ללא פיצוי.

"לאור האטימות בה נתקלנו, יזמנו הגשת הצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידי מספר חברי כנסת, ביניהם חברת הכנסת נורית קורן ודב חנין. למיטב ידיעתנו, ההצעה זכתה לברכתו של שר האוצר מר משה כחלון, אשר מגלה רגישות והבנה לנושא. ההצעה כבר הונחה על שולחן הכנסת, והעיקרון היסודי שטבוע בה הוא מתן פיצוי שיאפשר מגורים חלופיים לכל מי שהיה בתל-גיבורים במועד הקובע כהגדרתו בחוק. נציין כי ועדת הכנסת בראשות יואב קיש דנה בנושא וביקשה כי היועץ המשפטי לממשלה יצטרף להליכים המשפטיים המתנהלים כנגד התושבים ויפעל לעיכוב הליכים אלה, עד לסיום הליכי החקיקה".