אסור לרחם על שרה נתניהו. פה ושם אנחנו שומעים וקוראים על אנשים שמרחמים על הרעיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומציעים ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לוותר על עונש מאסר ולהסכים לתשלום כופר תמורתו. למה? כלומר למה מגיע לשרה יחס מועדף? גם כשלוקחים בחשבון שהחיזיון של אשת ראש ממשלה צועדת לנווה תרצה ומתערבת עם האסירות שבמקום הוא מאוד לא נעים. לא רק לשרה ומשפחתה, אלא גם לציבור בכללותו.
רק מה שמגיע
אבל לראות את שרה יוצאת בלא כלום, או בפחות מהמגיע לה, גם זה לא כבוד גדול למדינה. הרי אנחנו מתגאים בכך שאצלנו יש שוויון בפני החוק. הליכה לקראת "הרעיה" תהיה העדפה בולטת וצורמת במיוחד. שיהיה ברור: בשום אופן אני לא מבקש שתהיה נגדה החמרה. רק מה שמגיע. לא יותר, לא פחות.
האלמנטים הנוספים
לאחר שיוכחו המעשים המיוחסים לשרה, יגיע שלב העונש. בהליך הזה לא רק התקופה הקבועה בחוק קובעת. יש אלמנטים נוספים, כמו חרטה, התנהגות במהלך המשפט ולפניו, יחסה של הנאשמת לכאורה אל רשויות החוק וכו'. כלומר, אם בחוק נקבעה תקופת מאסר של, נגיד, 3 שנים, בית המשפט אינו יכול לגזור יותר מכך - אבל הוא כן יכול לתת פחות. תלוי באלמנטים הנוספים לקביעת העונש.
כמו בריונית
שרה, חשוב לומר את זה כבר עכשיו, התייחסה ומתייחסת אל מערכת החוק והמשפט כמו בריונית. היא פוגעת בשופטים, בתביעה, ביועץ המשפטי - כל מי שלא קונה את הדמות שהיא דורשת שיראו בה. בעת המשא-ומתן על עסקת טיעון היא אמרה את הסכום שהיא מוכנה לשלם (50 אלף שקל) - ותו לא. וכן, היא גם לא מוכנה להודות באשמה.
לא סוף פסוק
היא, שרה, מכתיבה את התנאים של העונש שתקבל על מעשיה. כאילו דבר לא קרה. לא עזרו למנדלבליט כל בקשותיו כי תרכך את עמדותיה - היא עומדת על שלה. עד שליועץ המסכן לא הייתה ברירה. הוא כל-כך רצה שהיא תעזור לו להימנע מכתב אישום, ולבסוף הוא נאלץ להגישו. אם כי אני חושש שזה לא סוף פסוק. מנדלבליט כנראה ימשיך לבקש שלא לומר להתחנן משרה שתעזור לו, ובסוף היא עלולה להיעתר.
ראויה להגיע למשפט
מכל בחינה שהיא, שרה ראויה להגיע לבית המשפט בו תוכל להוכיח שאין בה כל אשמה, כפי שהיא טוענת חדשות לבקרים, וכפי שטוען בעלה ("הכול שקרים"). אני חושב שאת זה צריך לאפשר לה, וזה יקרה אם מנדלבליט לא יחפש ולא ימצא מילוט לעצמו.