המירוץ של טראמפ המקסיקני והמסר נגד השחיתות

ב-2006, אנדרס מנואל לופז אוברדור הפסיד בבחירות הנשיאותיות הראשונות שלו על חוט השערה. היום (א'), הלאומן השמאלן בן ה-64 מגיע לקו הסיום של מערכת הבחירות לנשיאות השלישית שלו, והסקרים קבעו שהוא המועמד המוביל, עם סיכוי לניצחון גורף. האפשרות הזו פילגה את מקסיקו, הפחידה רבים מאנשי העסקים וחישלה אזרחים ממוצעים רבים שנמאסה עליהם הפוליטיקה השגרתית של שחיתות חסרת רסן, צמיחה צולעת ואלימות גואה.

אם לופז אוברדור יושבע הפעם כנשיא, לא ברור לגמרי איזה מנהיג הוא יהיה. רבים חוששים שהוא יהיה הפעיל החברתי הקנאי עם נטייה לסמכותנות שרואה את המדינה מחולקת לשני מחנות, שהוא מכנה "המאפיה של החזקים" נגד "האנשים הטובים והישרים" במקסיקו. אחרים מקווים שהוא יהיה כפי שהיה כשכיהן כראש עיריית מקסיקו סיטי התברר כמנהל פרגמטי, ששיתף פעולה עם איל הטלקום קרלוס סלים כדי לשקם שכונות עוני.

 שיעור המקסיקאים החיים בעוני

אלה בחירות מכריעות גם לארה"ב כמעט כמו למקסיקו. ברבע המאה האחרונה, המדינה הזו הפכה משכנה מרוחקת עם משברים כלכליים תקופתיים לבעלת ברית פוליטית קרובה ושותפה כלכלית חשובה. היחסים הללו מחזיקים מעמד גם במהלך חילוקי הדעות הנוכחיים על ההגירה והסכם הסחר של נאפט"א (צפון אמריקה) שנובעים מעמדתו הלוחמנית של ממשל טראמפ.

כל זה עשוי להשתנות אם לופז אוברדור יתמנה לנשיא.

 מגמות מפוצלות

מקסיקו תחילה

"הוא יתמקד במקסיקו תחילה", אמר אנדרו סלי, נשיא המכון למדיניות הגירה בוושינגטון ומחבר הספר "גבולות נעלמים" על יחסי מקסיקו וארה"ב. "שלא כמו הממשלות האחרונות במקסיקו, שראו בארה"ב כוח גדול בעתיד כלכלת מקסיקו, הוא לא צופה תפקיד גדול לארה"ב בכלכלה המקסיקנית בשנים הבאות".

בקמפיין שלו, לופז אוברדור אמר שהוא יתייחס לנשיא טראמפ ב"זהירות ובכבוד". לשני האישים הללו יש לא מעט תכונות משותפות: שניהם אנשי שיווק מחוננים ולאומנים כלכליים עם דחף פנימי למחיקת מוסכמות פוליטיות. לופז אוברדור מצא גם שפה משותפת עם טראמפ, והסכים לכך שהסכם הסחר החדש בצפון אמריקה צריך להעלות את שכר העובדים המקסיקנים.

לופז אוברדור הסכים גם להגיב בתקיפות לניסיונותיו של טראמפ להקטין את מקסיקו. הוא התחייב אפילו לפתוח במלחמת טוויטר על הנשיא האמריקאי. בשנה שעברה, בנאום בלוס אנג'לס, הוא אמר שהרטוריקה של טראמפ נגד המהגרים היא "גזענית, קסנופובית (שנאת זרים) וניאו-פשיסטית".

הסקרים הראו שלופז אוברדור מוביל ב-15 נקודות אחוז בממוצע על פני יריבו הקרוב ביותר, ריקרדו אנאייה, הנשיא לשעבר של "מפלגת הפעולה הלאומית", PAN, מהמרכז-ימין. הפרשנים חושבים שלאנאייה יש עדיין סיכוי לנצח, אם הוא יזכה בתמיכת בוחרים מתונים שחוששים מאוברדור. מועמד שלישי הוא חוזה אנטוניו מאדה, שר אוצר לשעבר שהוא מועמד מפלגת השלטון הוותיקה PRI, מפלגת המהפכה הממוסדת.

ההצבעה היום עשויה להיות הסיכוי האחרון של לופז אוברדור לזכות בנשיאות אחרי התבוסות של 2006 ו-2012. המסר שלו נגד השחיתות, שהוא לב הקמפיין שלו, פופולרי יותר מתמיד מפני שממשלתו של הנשיא היוצא אנריקה פניה נייטו הייתה מוכת שערוריות. שישה מושלי מחוזות מ-PRI מואשמים במעילות בכספים בהיקף מאות מיליוני דולרים. אלימות פלילית ללא שליטה ועוני מתמשך תורמים לרעב לשינוי.

 מקרי רצח

"ההקשר לא יכול להיות טוב יותר מבחינתו. ככל שהתסיסה הציבורית גוברת, כך טוב יותר ללופז אוברדור", כתב הפרשן הפוליטי חזוס סילבה-הרצוג.

במשך יותר מ-40 שנותיו בחיים הציבוריים, לופז אוברדור הפך לפוליטיקאי הידוע ביותר במקסיקו. הוא ניהל קמפיינים חסרי לאות ב-15 השנים האחרונות, וביקר בכל 2,457 הרשויות המקומיות והעיריות במדינה.

לפני תחילת התמודדויותיו על הנשיאות, לופז אוברדור הפך את גיוס ההמונים ואת העימותים לסמלו המסחרי. בשנות ה-90 הוא הוביל אלפי תומכים בשלוש שיירות מחאה נפרדות לאורך מאות קילומטרים של צעידה ברגל ממדינת המחוז על החוף שלו, טבסקו, שבה קיימת תעשיית נפט, אל מקסיקו סיטי.

ב-2006, במחאה על מה שהוא כינה בחירות מושחתות, הוא שיגר אלפי תומכים להשתלט על שדרת רפורמה האלגנטית של הבירה. הם הקימו מאות אוהלים על השדרה, וחסמו את עורק התחבורה המרכזי הזה במשך חודשיים.

כעת הוא מבטיח "מהפך רביעי" במקסיקו, שיסיים את "הלילה השחור הארוך של הניאו-ליברליזם" - הכינוי לעשרות השנים שבהן הופרטו רוב החברות של המדינה. הוא רואה את עלייתו לשלטון כפסגת ההיסטוריה האפית המקסיקנית של מאבק נגד האליטות הכוחניות שמחזיקות עשרות מיליוני תושבים בעוני מחפיר.

"אנחנו חיים ברפובליקה מזויפת", הוא נוהג לומר בעצרות ברחבי המדינה.

לופז אוברדור מתחייב "למחוק" את השחיתות במדינה, ובכסף שייחסך לממן מיזמים של עבודות ציבוריות, וגם פנסיות לקשישים ומשכורות חודשיות לחניכת שני מיליון מובטלים צעירים ברחבי המדינה במקצועות חדשים.

ממשלתו, הוא אומר, תתאפיין בצנע. הוא מתכנן לפנות את ארמון הנשיאות, לוס פינוס, ולשכור בית במקומו. לו אישית אין כרטיס אשראי או פנקס צ'קים.

למרות הצנע האישי שלו, רבים חוששים שהוא רוצה להחזיר את מקסיקו לעידן הכלכלה המכוונת על ידי המדינה שאיפיין את שלטונה הממושך של מפלגת PRI במאה ה-20. במודל הזה, הממשלה העניקה לקבוצות אינטרסים חזקות את השליטה במגזרי מפתח של הכלכלה. לופז אוברדור התחייב לבטל את הרפורמה האחרונה במערכת החינוך, שניסתה להחליש את איגוד המורים רב-העוצמה על ידי השקת בחינות קבלה למורים.

משקיעים זרים חוששים מתוכניותיו של לופז אוברדור לבחון מחדש את פתיחותה של המדינה להשקעות פרטיות בתעשיית הנפט, שצפויות להסתכם ב-150 מיליארד דולר במשק האנרגיה. הם חוששים גם מאיומיו לבטל את הקמת נמל התעופה החדש במקסיקו סיטי, שמתנהלת כעת.

הדיבורים הללו מזכירים למקסיקנים רבים את הנשיא לואיס אצ'בריה משנות ה-70. אצ'בריה יזם מדיניות של החלפת יבוא בהוצאה ממשלתית מוגדלת ורטוריקה סוציאליסטית. המודל זה הסתיים בדמעות: האינפלציה נסקה לשחקים והממשלה נאלצה לפחת את הפזו בפעם הראשונה ב-22 שנים.

לופז אוברדור מזכיר את נשיא ונצואלה המנוח הוגו צ'אבז הפופוליסט בכך שהוא אומר שהמקסינים יצביעו על מדיניות חשובה במשאלי עם, כולל הצבעה על הצורך בבחירות ביניים או אם לפטר אותו עצמו. הוא גם מעוניין ב"חוקה מוסרית חדשה" לצד החוק הנוכחי, שאותה יגבשו "פילוסופים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, מומחים, סופרים, פעילים חברתיים, אינדיאנים וכוהני דתות שונות".

"אנחנו חוששים שיש לו דחפים סמכותניים", אמר אלחנדרו רמירז, יו"ר רשת בתי הקולנוע הגדולה במדינה, ואחד מאנשי העסקים שלופז אוברדור האשים בקשירת קשר נגדו. "יש אנשים רבים שחוששים לדבר כי הם פוחדים שיבולע להם".

אוברדור אינו מאמין גם לארגוני התמיכה החברתיים ללא כוונות רווח, שמובילים בדרך כלל את המאבק בשחיתות ובהעדר השקיפות.

הבכור מבין שבעה

לופז אוברדור נולד ב-1953 במקוספאנה, עיירה נידחת של 50,000 תושבים שמוקפת ביצות, נהרות וחוות בקר גדולות. הוא היה הבכור מבין שבעה ילדים, ואהב לשחק בייסבול. ילדותו השלווה נפגעה ממותו של אחד מאחיו, חוזה רמון, מפליטת כדור אקדח בחנות של הוריהם. חברת ילדות שלהם סיפרה שהוא שיחק באקדח של האב, והכדור נפלט, והוא מת בזרועות לופז אוברדור האח.

הוא כתב 16 ספרים, רבים מהם על ההיסטוריה המקסיקנית. התזה שלו לתואר השני על שנותיה הקשות של מקסיקו כרפובליקה צעירה ניתחה את חמש ההתערבויות החיצוניות הגדולות שהמדינה עברה - מהן שתיים של ארה"ב.

במקסיקו סיטי הוא בנה לעצמו מוניטין של ראש עיר שמזיז דברים, עם עבודה סביב השעון. הוא קיים מסיבת עיתונאים יומית ב-6.15 בבוקר, כולל סופי שבוע. כך הוא עיצב גם את סדר היום של מקסיקו כולה בהמשך היום.