"חוק חדלות פירעון החדש הוא חוק חברתי מהמעלה הראשונה"

"השופט בסוף הוא לא המחוקק, ואם יש חוסר, אז השופט ממלא אותו, אבל זה מצב לא טוב, ולכן חוקק החוק, כדי שבפעם הבאה השופט יפסוק לפי החוק" - כך אמר היום (ב') ח"כ ניסן סלומיאנסקי בפאנל בנושא הבניית שיקול-הדעת השיפוטי בהליכי חדלות פירעון, במסגרת כנס חדלות הפירעון של משרד המשפטים.

את הפאנל הנחה עו"ד ספי זינגר, לשעבר במחלקת ייעוץ וחקיקה וכיום מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, ובו לקחו חלק שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב איריס לושי-עבודי, חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי וחבר הכנסת ניסמן סלומיאנסקי.

בכל הנוגע לסעדי וסלומיאנסקי, נציין כי אלה פעלו רבות במסגרת ועדת חוק חוקה ומשפט בקידום חוק חדלות פירעון החדש והיו מהגורמים הפעילים מצד המחוקק שהביאו בסופו של דבר לאישור החוק.

סעדי ציין במהלך הפאנל כי חוק חדלות פירעון החדש מהווה "חוק חברתי מהמעלה הראשונה". לפי ח"כ סלומיאנסקי, "מעבר לזה שהחוק בא לעשות סדר ולהכניס וודאות ויציבות. החוק אמור להעביר מסרים וערכים".

לדבריו, "לאחר קביעת אותם ערכים ומסרים" יהיה על השופט לפסוק בהתאם לאותם ערכים. זאת, מסביר סלומיאנסקי, מכיוון שאין זה תפקידו של השופט לקבוע את הערכים של החברה, "אלא תפקיד המחוקק לקבוע זאת".

סלומיאנסקי הוסיף כי החוק החדש מאפשר לשופט שיקול-דעת לא מבוטל, אך זה לאחר שנקבעו על-ידי המחוקק "הערכים והמסגרת". רק בהמשך לקביעתם של אלה, מתאפשר לשופט להפעיל שיקול-דעת. 

השופטת לושי-עבודי: "זה לא דבר מה בכך להיכנס ולפרק חברה גדולה במשק"

הפאנל עסק בעיקרו בעיקר בנוגע להבניית שיקול-הדעת השיפוטי שמקנה החוק החדש לשופטי בית המשפט, כאשר חלק מאותו שיקול-דעת נוגע כמובן למינוי בעלי תפקיד על-ידי בית המשפט בהליכי חדלות הפירעון.

נושא מינוי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון זכה לביקורת רבה במהלך השנים, בין בתקשורת ובין בקרב קהיליית עורכי הדין, בין היתר בשל העובדה שלמרבית תיקי חדלות הפירעון הגדולים ממונים פעם אחר פעם אותם בעלי תפקיד על-ידי בתי המשפט השונים.

החוק החדש מנסה להתמודד עם הביקורת ומצמצם הלכה למעשה את סמכות בית המשפט במינוי בעל תפקיד כאמור. סעיף 33 בחוק החדש קובע כי בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, שימונה מתוך רשימת נאמנים שגובשה.

לפי הוראות הסעיף, הממונה (כונס הנכסים הרשמי), ימליץ לבית המשפט על מספר מועמדים שמספרם לא יפחת מ-3 ולא יעלה על 5, מתוך אותה רשימת נאמנים, אשר תגובש על-ידי ועדה ציבורית בה ישבו, בין השאר, שופט מחוזי בדימוס, נציג הכנ"ר, נציג לשכת עורכי הדין ועוד.

בכנס לשכת עורכי הדין באילת קרא נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, למחוקק לבצע רוויזיה בחוק החדש בכל הנוגע למינוי בעל תפקיד ובכלל זה את הסעיף הנוגע להעברת שמות המועמדים למינוי ההליך על-ידי הכנ"ר. אורנשטיין ציין כי הוא צופה "בעייתיות רבה" ביישום הסעיף, וזאת, בין השאר, כיוון ש"מינוי בעל תפקיד הוא דבר שהוא חשוב ביותר להצלחת ההליך, ובית המשפט צריך לסמוך על בעל התפקיד שהוא מינה", כאשר החוק החדש "מכתיב לבית המשפט מי ימונה".

לפי ח"כ סלומיאנסקי, הנשיא אורנשטיין ועוד מספר שופטי חדלות פירעון נוספים היו מעורבים בהליך החקיקה, במהלכו נפגשו עם חבר הכנסת, ואף הועברו אליהם טיוטות של חלקים מסוימים לצורך מתן הארות והערות.

נראה כי השופטת איריס לושי-עבודי, מסכימה חלקית עם דבריו של הנשיא אורנשטיין בעניין הנאמנים. בהתאם היא ציינה במהלך הפאנל כי לא נעלמו מאוזניה הטרוניות הקשות שעלו בנושא מינוי בעלי תפקיד והטענה כי "מדובר בשחקנים חוזרים". נוכח הטרוניות, מציינת השופטת, היא פעלה ופועלת "להרחיב את השורות בלא מעט מקרים".

אולם, השופטת מציינת כי הרחבה כאמור היא נכונה יותר בתיקים הקטנים ואפילו הבינוניים, כאשר בתיקים גדולים "זה לא דבר של מה בכך להיכנס ולפרק חברה גדולה במשק".

פירוק כזה, טוענת השופטת, דורש ניסיון מיוחד שלא קיים בקרב כל עורך דין. בהקשר זה ציינה השופטת כי קבלת שכר-הטרחה מהווה היבט אחד בלבד בתיק הפירוק, כאשר יש משקל לא מבוטל לניסיון של עורך הדין בטרם הוא ממונה לבעל תפקיד.

בהתאם מציינת השופטת כי עצם יצירת רשימת הנאמנים "היא בסדר גמור". הבעייתיות תהיה כאשר תוכנת המחשב שתבחר את רשימת הנאמנים, לא תיקח בחשבון את כל האלמנטים הדרושים שיהיו לבעל התפקיד".

בדומה ציין השופט אורנשטיין בכנס באילת כי אמנם הסמכות לבחור בעל תפקיד שאיננו במועמדים שהציג הכנ"ר נשארה בידיו של בית המשפט, אך עם זאת התוצאה במקרה שכזה תהיה שבית המשפט "יצטרך למצוא תירוצים למה ראובן, שמעון ולוי אינם מתאימים". "היעלה על הדעת שבית המשפט צריך להעליב אדם כי הוא לא מתאים לשמש כבעל תפקיד בתיק כזה או אחר", שאל אורנשטיין.