נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, פתחה את נאומה ביום התחבורה הציבורית הראשון של הכנסת בסיפור קצר שאמור להמחיש את בעיית התחבורה הציבורית בישראל - נושא עליו הרבו לכתוב חוקרי בנק ישראל בשנים האחרונות.
"אחד העובדים בלשכתי מתגורר בחבל לכיש, ועושה מדי יום את דרכו ברכב לבנק ישראל. בשבוע שעבר, בשני ימים נפרדים, הוא העדיף לנסוע בתחבורה ציבורית. הוא בדק את המידע המתפרסם באחת האפליקציות ובהתאם הגיע לתחנת האוטובוס בתקווה לנסיעה נוחה ושקטה. בשני המקרים קיבלתי ממנו סמס - 'אני מאחר היום, האוטובוס פשוט לא הגיע'. ובפריפריה, הבנתי מהמקרה הזה, כשאוטובוס לא מגיע, המשמעות לפעמים יכולה להיות שהאוטובוס הבא יגיע רק בעוד כמה שעות. הסיכוי שעובדים כמוהו יבחרו בעתיד, לא מתוך אילוץ אלא מתוך בחירה, להסתמך על תחבורה ציבורית, הוא מאוד קטן".
פלוג המשיכה ואמרה: "רמת התחבורה הציבורית בישראל נמוכה מזו שבמרבית המדינות המפותחות, וההשקעה בתחבורה, למרות הגידול בה אינה מספקת כדי לסגור, או אפילו לצמצם את הפער באופן משמעותי. לאחר עלייה בשנים 2009-2013 ל-1.1 אחוזי תוצר, ב-5 השנים האחרונות שבה וירדה ההשקעה בתחבורה הציבורית ל-0.9 אחוזי תוצר".
הנגידה מתחה ביקורת על כך שתוכניות הפיתוח של התחבורה הציבורית מקודמות בקצב איטי מדי: "ההוצאה בפועל נמוכה מהמתוכנן ב-45%, וזאת אף על-פי שהממשלה לא ביטלה תוכניות משמעותיות לפיתוח התחבורה אלא מפני שהתוכניות מתבצעות בקצב אטי מהמתוכנן. הנזק השנתי בגין גודש הוערך על-ידי משרד האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון בניתוח שפורסם ב-2016 בכ-35 מיליארד שקל, ואם לא יבוצע שינוי מהותי, הוא צפוי להיות כפול מכך עד 2040".
בהקשר הזה פלוג ציינה כי "בעקבות הפער המצטבר בהשקעה בתחבורה ציבורית ורמתה הירודה, פורסמה בשנת 2012 תוכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית על-ידי משרד האוצר ומשרד התחבורה שכללה השקעה של כ-250 מיליארד שקל במשך 25 שנה". ואולם, לדברי הנגידה, בין 2013-2016 הסכום שהוקצה לפיתוח תחבורה ציבורית בפועל עמד על מחצית מהסכום שהוגדר בתוכנית.
הנגידה הוסיפה ואמרה כי "לא מפתיע לגלות שבסקרי שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית עולה שרמת שביעות הרצון נמוכה בהשוואה בינלאומית, והתוצאה היא שימוש נמוך יחסית בתחבורה ציבורית בכלל, וכאמצעי להגעה לעבודה בפרט. זוהי גם ככל הנראה אחת הסיבות לכך ששיעור האבטלה באיזורי הפריפריה גבוה משמעותית מזה שבמרכז".
"באזורים המיושבים בדלילות יחסית, החשיבות של הרחבת שוק העבודה הרלוונטי באמצעות תחבורה ציבורית איכותית גבוהה במיוחד, ובפרט לאנשים שכושר השתכרותם אינו גבוה, שהאופציה של נסיעה ברכב פרטי יקרה מדי עבורם. היעדר תחבורה ציבורית איכותית בזמינות גבוהה מצמצם אם כך את שוק העבודה הרלוונטי ובכך פוגע ביכולת למצות את פוטנציאל ההשתכרות באמצעות מציאת עבודה התואמת את הכישורים", אמרה.
לסיכום פלוג אמרה כי "נדרשת מחוייבות של מקבלי ההחלטות לעשות שינוי של ממש שיביא לקפיצת מדרגה ברמת שירותי התחבורה הציבורית בשנים הבאות".
איתמר בן-מאיר, מנכ"ל חברת נתיבי איילון, אמר היום באירועי יום התחבורה הציבורית בכנסת: "הציבור רוצה לצאת מהפקק. אם לא יהיה שינוי משמעותי בהרגלי הנסיעה של כולנו, אז עוד כמה שנים כולנו נעמוד במגה-פקק. המשימה הלאומית היום, היא ליצור עבור הציבור אלטרנטיבות לרכב הפרטי - אפשרויות נסיעה שהן נוחות, יעילות, מהירות. משרד התחבורה והשר ישראל כץ מבינים שחייבים לפצח את המשוואה ולהביא פתרונות חדשניים - וזה בדיוק השינוי שאנחנו מובילים. המפתח הוא להביא לציבור מגוון של פתרונות. חברת נתיבי איילון מובילה היום תכנון תחבורתי בראייה מטרופולינית רחבה ארוכת-טווח ומקדמת מגוון פרוייקטים חשובים שיאפשרו לציבור לשנות את הרגלי הנסיעה. כדי שזה יקרה, ניתן עדיפות לכל מי שיבחר להשאיר את הרכב בבית. מי שיבחרו בתחבורה ציבורית ושיתופית יהיו VIP."
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
