בחזית הטכנולוגיה: האקסלרטור של השב"כ ואוני' ת"א נפתח

שבעה סטארט-אפים נבחרו להשתתף בסבב הראשון של The Xcelerator, תכנית ההאצה של השב"כ ו-TAU Ventures, זרוע ההשקעות של אונ' תל אביב. בתכנית נבחרו להשתתף שישה מיזמים המפתחים טכנולוגיות מבוססות AI עם דגש על טכנולוגיות עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה ו-Data Science. הסטארט-אפים נחשפו באירוע שהתקיים שלשום (ב') באוניברסיטת תל אביב במעמד ראש השב"כ, נדב ארגמן.

התכנית מיועדת ליזמים בתחילת דרכם, בעלי הוכחת התכנות טכנולוגית ושאינם מכוונים בהכרח לשוק הביטחוני. המיזמים שנבחרו להשתתף בתכנית, שאורכה 4 חודשים, יזכו למענק של 50 אלף דולר משירות הביטחון הכללי, ללא אקוויטי וללא מגבלות. בנוסף, הם יקבלו ליווי צמוד של מומחי תוכן ומומחי טכנולוגיה של שירות הביטחון הכללי וממנטורינג שוטף וייעוץ של מומחים בתחומים שונים מטעם האוניברסיטה ומתוך התעשייות הרלוונטיות.

המיזמים שנבחרו להשתתף במחזור זה הם: CannyAI, המפתח טכנולוגית עיבוד תמונה לסינתוז וידיאו והתאמתו לסאונד עבור תעשיית הקולנוע והטלוויזיה. למשל, צילומי סרט מדובב יותאמו לשפת הדיבוב; AutoPlay AI, המפתחת בוטים שבודקים מוצרי תוכנה באופן אוטונומי; אקסטנד, המפתחת טכנולוגיה שנועדה לאפשר לאדם לחוות תעופה של רחפנים. הטכנולוגיה יכולה לשמש לשווקים שונים, למשל לעולם הבטחון או לעולם הבידור; Clone, חברה המפתחת טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה כדי לאפשר למשתמשים לתקשר כאילו הם נמצאים זה לד זה, גם מרחוק; Talamoos, המפתחת אלגוריתמים לחיזוי התנהגויות, העדפות, ופעולות של משתמשים, והפקת תובנות שיכולות לשמש למשל באתרי איקורמס; Cyabra, אשר גייסה לאחרונה מיליון דולר, ומפתחת פלטפורמה שנועדה לזהות ולמנוע הפצת מידע מטעה על ידי זהויות בדויות ברשת; ו-Legal Automation, המפתחת מערכת לניתוח אוטומטי של מסמכים, למשל לעולם המשפטי, ולהפיק מהם מסקנות לגבי אופן הפעולה המומלץ בתיקים משפטיים.

לפני פתיחת התכנית, הנמרוד כהן, מנהל שותף של TAU Ventures אמר ל"גלובס" כי שישה מיזמים צפויים להשתתף בתכנית. עם זאת, לבסוף היא נפתחה עם שבעה מיזמים. ההסבר לכך, לדברי כהן, הוא ש"הגישו יותר משמונים מיזמים, והיה קשה לבחור. החלטנו להרחיב את התכנית לשבעה, ואם היינו יכולים הינו לוקחים אפילו יותר".

באירוע חשיפת המיזמים, ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, אמר כי "עצם הקמת התוכנית מעידה על רוח חדשה בשב"כ", וכי "אם הייתם שואלים מישהו מאנשי השב״כ לפני שלוש שנים האם תוכנית כזו יכולה להתקיים בארגון שלנו, התשובה שהייתם שומעים היא ככל הנראה שלא". לדבריו, כיום שירות הבטחון הכללי, מבין כי "ארגון חפץ חיים, בעידן שלנו, חייב להיות בחזית הטכנולוגיה. המשמעות היא לעצב מחדש את התפיסה הטכנולוגית של הארגון ולחבר אותנו לרעיונות ולפתרונות הכי חדשניים, שיתנו את המענה הטוב ביותר לצרכים שלנו".

למרות שחלק מהמיזמים הם בעלי יישום בטחוני מיידי, חלקם פונים לתעשיות אזרחיות לחלוטין. "סטארט-אפים בטחוניים יודעים להגיע לשב"כ והשב"כ יודע להגיע אליהם", אומר כהן. המטרה היא לקחת סטארטאפים מהעולם האזרחי, וקודם כל לעזור להם להצליח להגיע לאן שהם רוצים להגיע. תוך כדי העזרה לסטארט-אפים האלה, גם השב"כ יכול להחשף לכל מיני פתרונות חדשים, והחברות יכולות להחליט אם לקחת בזה חלק".