מי יכול להחליף את מי?

מרבית טעויות הקריירה הן כתוצאה מהכירות לקויה של שוק העבודה ופרשנות לא נכונה לדרך בה מעסיקים מקבלים החלטות גיוס. אחת הנפוצות שבהן יוצאת מנקודת הנחה שאם נצבור ניסיון בכמה שיותר תחומים הרלוונטיים למקצוע שלנו ערכנו בשוק יעלה וכמוהו פוטנציאל הקידום, טענה ששמעתי גם מפסיכולוגים תעסוקתיים ויועצים אחרים בתחום.

התיאוריה והמציאות

מדוע מדובר בטעות? כאשר הרחבת תחומי הניסיון היא במסגרת התפקיד אין בעיה, להפך, "המוצר" משתבח וערכו בשוק עשוי לעלות, רק שבמקרים רבים הדרך שאנשים בוחרים להרחיב את הניסיון היא באמצעות מעבר לתפקיד אחר. היכן הבעיה? כשעוברים לתפקיד אחר באותו עולם מקצועי (ובוודאי כשמדובר בהסבה מקצועית של ממש) רוב הסיכויים שהולכים אחורה, זאת מכיוון שהסיכוי לטפס במעלה פירמידת המיצוב המקצועית הוא אפסי, אלא אם רכשתם הכשרה אקדמית/מקצועית שתומכת בטיפוס.

כמה דוגמאות להמחשה. הראשונה של מנהל ייצור המאמין שאם ירכוש ניסיון גם בלוגיסטיקה ורכש תיסלל דרכו לתפקיד סמנכ"ל תפעול. אכן בתיאוריה יש בכך היגיון (סמנכ"ל התפעול מנהל את 3 התחומים הנ"ל), אבל המעבר שעשה לתפקיד ניהול רכש פגע בערך השוק שלו, ומיקם אותו נמוך יותר בפירמידת המיצוב של מקצועות התפעול. דוגמה נוספות - מנהלת גיוס שהחליטה לעבור לתפקיד פיתוח ארגוני בתקווה שהרחבת טווח הניסיון שלה בעולמות משאבי האנוש תזרז את קידומה לסמנכ"לות בחברה גדולה יותר. גם פה כשל הרציונל, והיא מצאה עצמה ממוצבת נמוך יותר על הפירמידה המקצועית, ולא במקרה, שכן שמנהלי פיתוח ארגוני לא עושים פיתוח ארגוני אלא קונים אותו מספקים חיצוניים (וכמוהם מנהלי הדרכה).

דוגמה שלישית קצת יותר טריקית - מנהל מוצר בתחום מכשור רפואי, מהנדס בהשכלתו, שקיבל הצעה לתפקיד של מנהל שיווק מוצר (Product Marketing Manager) והוא בטוח שזה קידום. הוא רואה בהצעה הזדמנות להרחיב את הניסיון שלו גם לתחום הביזנס, ולהתנסות בפיתוח עסקי ושיווק של מכשור רפואי. הוא טועה. למרות שחברות שונות מגדירות באופן שונה את תפקידי ניהול המוצר ואת תכולתם (ועל כן יותר קל ליפול במלכודת הזו), מנהל שיווק מוצר ממוצב מתחת למנהל מוצר. מדוע? משום שתנאי הסף לניהול מוצר במרבית המקרים הוא תואר בהנדסה או מדעי המחשב, להבדיל ממנהלי שיווק מוצר שלא נדרשים בהכרח לתואר הזה והם בעלי רקע טכנולוגי צנוע בהרבה (עד לא קיים).

רצוי להכיר את הפירמידה

האם חייבים להכיר את פירמידת המיצוב המקצועית הרלוונטית לתחום שלכם כדי לקבל החלטות נכונות? רצוי מאד, אבל גם מי שלא שולט בה יכול לדעת מתי מדובר בקידום. כל שעליו לעשות - לשאול את עצמו האם זה שממלא את התפקיד המוצע לו יכול להחליף אותו. אם התשובה שלילית סימן שהתפקיד המוצע הוא נסיגת קריירה ולא קידום, למרות הרחבת הניסיון לתחומים נוספים. ואכן, כאשר אתם יכולים להחליף את מי שממלא את התפקיד המוצע לכם, אך הוא אינו יכול להחליף אתכם (בדרך כלל חסם השכלה/ניסיון/מיצוב) מדובר בנסיגה, כמו שקרה בשלוש הדוגמאות הנ"ל. מנהל הייצור - מהנדס בהשכלתו ובהכשרתו, יכול להחליף מנהל רכש או מנהל לוגיסטיקה אבל ההפך איננו נכון, מנהל המוצר - יכול להחליף מנהל שיווק מוצר בקלות יחסית (מלאכת השיווק בעולם ההייטק היא עדין טקטית בעיקרה, הגם שהעוסקים במלאכה רוצים לחשוב אחרת), אך זה האחרון לא יכול להחליף אותו, ומנהלת גיוס יכולה לקנות פיתוח ארגוני אבל ההיפך לא כל כך עובד.

ואכן שלושת המנהלים הללו הבינו את הטעות רק בדיעבד, מתקשים להסביר בראיונות עבודה את הנסיגה בקריירה. שלשתם הצליחו בסופו של דבר לטפס חזרה למקצוע המקור אבל בזבזו 'זמן קריירה' שאבד לבלי שוב, מחבלים בסיכוי להגיע לסמנכ"לות.

מתי בכל זאת נכון לרדת בפירמידה?

- כשאין ברירה: למשל מובטל זמן רב שמתקשה למצוא עבודה, עדיף לו לחזור לשוק גם לתפקיד נחות יותר ומשם להמשיך לחפש את התפקיד המתאים.

- כשחסרים כישורים: כשלעובד אין את הכישורים המספיקים להצליח בתפקיד עדיף שיעשה הסטה לתחום נושק שינצל טוב יותר את כישוריו, מסקנה שלא מומלץ להגיע אליה אחרי כישלון יחיד בתפקיד.

- כשחסרה השכלה: עובד שהצליח להתברג לתפקיד למרות שחסרה לו השכלת סף עלול לגלות שחסם ההשכלה ירדוף אחריו בתחנה הבאה, לכשינסה למצוא את התפקיד הבא (אלא אם בכוונתו להשלים אותה).

- בשלב הנסיגה: שמגיעים לשלב הנסיגה בקריירה לעיתים עדיף לרדת בפירמידת המיצוב המקצועי ולשמר מקום עבודה איכותי, על פני שימור המקצוע במחיר פשרה על חברה לא איכותית/לא יציבה.

- כשרוצים לעבור לתחום אחר: כרוצים לעשות שינוי מקצועי תוך הבנה מלאה של המשמעות לגיטימי לרדת בפירמידת המיצוב המקצועי, ובלבד שעדכנתם את תוכנית הקריירה לטווח הארוך, לרבות היעדים החדשים. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com