זאת מלחמה: לא רק ארה"ב נגד סין, אלא התאגידים נגד טראמפ

הבוקר (ו'), בשעה 7 ודקה אחת שעון ישראל, הנחיתה ארה"ב, כמובטח, קורנס מכסים כבד על בייג'ין; מהלומת הנגד של סין תפגע בכלכלה האמריקאית במהרה. מלחמת הסחר הגלובלית עוברת עתה משלב ההכרזות והאיומים לשלב מטחי אש חיה - ממילים למכסים.

מנגנון הגביה בנמלי ארה"ב מטיל מעתה מכסים על סחורות יבוא מסין בשווי 34 מיליארד דולר; הסינים יטילו בשעות הקרובות או בימים הקרובים מכסים משלהם על סחורות יבוא מארה"ב, לרבות קתלי חזיר, בשר עוף, פולי סויה ותירס. להיטי היצוא הגדולים של הכלכלה האמריקאית.

דונלד טראמפ כבר הכין תרופה למכה המתוכננת והכריז ביוני כי אם סין תהין לנקוט פעולת נגד, יטיל ממשלו מכסים על סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר. במונחים של מלחמות "אמיתיות", קרי בין צבאות, מפץ מכסים כזה שקול לפצצה גרעינית, שהענן הרדיואקטיבי שלה יזהם במהרה גם את שמי המדינה התוקפת. אבל אין כל ודאות שהנשיא מבין זאת, או שהוא מסוגל להתגבר על דחפיו המצ'ואיסטיים.

קרוב לוודאי שטראמפ כבר התנער מהאשליה שהתאגידים האמריקאים יתמכו בחומת המגן שהוא מנסה לבנות סביב כלכלת ארה"ב. ההתקפות החזקות ביותר על מדיניותו הכלכלית יוצאות עכשיו דווקא מבעלת הברית הברית המסורתית של הרפובליקאים - קהיליית העסקים האמריקאית.

למעשה, חיל ורעדה אוחזים עתה בלווייתני המשק בארה"ב, שעד לפני ימים מעטים לא הראו כל סימני בהלה. התאגידים הגדולים והמוסדות שמייצגים אותם, כלשכת המסחר האמריקאית ומכוני חשיבה בצד הימני של המפה הפוליטית, לא התייחסו ברצינות רבה מדי לרטוריקה הפרוטקציוניסטית שיצאה מהבית הלבן. הם הניחו שטראמפ זורק, כהרגלו, נתחי בשר אדום לתומכיו האדוקים. עכשיו ירד להם האסימון.

לאחר הכל - כותב היום הכלכלן ובעל הטור פול קרוגמן, חתן פרס נובל בכלכלה - התאגידים הרי השקיעו טריליוני דולרים על סמך האמונה שהשווקים הגלובליים יוסיפו להיות פתוחים, ושלתעשיה האמריקאית תוסיף להיות גישה ללקוחות ולספקים מחוץ לארה"ב. טראמפ הרי לא יסכן את כל ההשקעות האלה, נכון?

"ובכן, הוא יסכן גם יסכן", מודיע לנו פרופסור קרוגמן. "ההכרה בכך שכל הההתבטאויות המתלהמות של טראמפ אכן היו רציניות אמנם השתהתה, אך עתה היא מניבה גל של פעילות. תאגידים גדולים וארגוני סחר שולחים לממשל מכתבי אזהרה, שלפיהם מדיניות הבית הלבן תמחק יותר משרות במשק מאשר המשרות שהיא תיצור. לשכת המסחר השיקה קמפיין פרסומי שמטרתו לשכנע את הבוחרים בתועלות של הסחר החופשי".

"פאתטי, לא?" - כותב קרוגמן. "מי בממשל טראמפ בכלל ישים לב למכתבים האלה? מה בדיוק מקווה לשכת המסחר להשיג בקמפיין הפרסום שלה?"

פאתטי או לא, המדיניות הפרוטקציוניסטית של טראמפ יצרה מצב חדש, חסר תקדים, בזירה האמריקאית: נשיא רפובליקאי שהחליט להמר על כל הקופה שהגישה הפופוליסטית שלו לסוגיות סחר תשלהב את תומכיו ותטאטא את מתחת לשטיח השלכות שליליות פוטנציאליות של הגישה הזו, למשל נסיגה כלכלית קצרת טווח ושחיקה בתמיכת הקהילייה העסקית בו.

"המסר של טראמפ לאמריקה התאגידית עד עתה: לא אכפת לי מה שאתם אומרים; ה'בייז', תומכיי הנאמנים ניצבים לצידי", כתב אתמול "פוליטיקו".

אבל לא ברור כיצד יגיבו התומכים כאשר המדיניות של מושא סגידתם תוביל לפגיעה ישירה בכיסם האישי. "הייתי רוצה לומר לנשיא, 'בן אדם, אתה מבלגן את השווקים'", אמר מגדל פולי סויה בדקוטה הדרומית, קווין סקוט שמו, שצוטט ב"ניו יורק טיימס". "הרעיון של הכנסת שינויים בנפט"א (כפי שרומז הנשיא - ר.ד.) גורם צרבת לאלה מאיתנו שחיים באזורים החקלאיים". סקוט, שהצביע בעד טראמפ, מייצג פלח משמעותי מבסיס התמיכה בנשיא שמורכב מחקלאים לבנים במערב התיכון. "אם נפסיד את השווקים בסין ובמקסיקו, יהיה קשה לחזור אליהם", הוא אומר.

ורופוס ירקסה, נשיא המועצה הארצית לסחר חוץ, שמייצגת חברות רב-לאומיות כקוקה-קולה, פורד ומייקרוסופט, אמר ל"וושינגטון פוסט": "לדעתי, בעיית המכסים לא תיפתר בנקל ואני חושב שכל המכסים האלה יפגעו בכלכלה האמריקאית". הפרוטוקלים של מושב ועדת השוק הפתוח של פדרל ריזרב מ-12 ו-13 ביוני מאששים הערכה זו. החקלאים חוששים משחיקה במכירות לחו"ל כתוצאה מהצבת חסמי סחר בסין ומדינות אחרות (בתגובה על המכסים שהטיל טראמפ תחילה), נאמר במסמך של ה'פד', בעוד שעסקים ברחבי ארה"ב מציינים שהחליטו לצמצם השקעות במפעלים ואולי לדחותן בגלל אי- הוודאות לגבי מדיניות הסחר.

ובעקבות החלטת הארלי דייווידסון להעתיק חלק מייצור האופנועים שלה לתאילנד ואולי לאירופה כדי לחמוק ממכסי גמול שהטילו האירופים על מוצריה, הודיעה ג'נרל מוטורס, כי הצעת טראמפ להטיל מכסים בגובה 25% על מכוניות שייובאו לארה"ב, "תביא לכך שג'נרל מוטורס תיעשה חברה קטנה יותר, שנוכחותה בשוק האמריקאי תתכווץ ושמספר מקומות העבודה בארה"ב יקטן, לא יגדל".

מכל זווית שהיא, נראה שמלחמת הסחר שטראמפ גורר אליה את ארה"ב, נגד רצון רוב השחקנים במשק האמריקאי, אינה מושתתת על מסד כלכלי. הנימוק של טראמפ וחלק מיועציו הכלכליים, שמכסים כבדים על סין הם הדרך היחידה לאלץ אותה להפסיק לגזול קניין רוחני של חברות אמריקאית, הוא גימיק מצ'ואיסטי, שנועד לחזק את בסיס התמיכה הצר בו של לבנים מזדקנים מעוטי השכלה. זה מקרה ברור שבו מנהיג מקריב את האינטרס הכלכלי של ארצו למען האינטרס הפוליטי שלו, וקברניטי המשק האמריקאי, שנאמנותם נתונה בדרך כלל לנשיאים רפובליקאים, החלו להבין זאת. השאלה היא האם אפשר לבלום את הנשיא.

"עם כל זיקוק די-נור שמשגר טראמפ, אנו רואים כיצד מנהיגי הקהיליה התאגידית וארגונים עסקיים שואבים אומץ ומגלים נכונות להתמודד עמו על הבמה הציבורית", אמרה ננסי קוהן, היסטוריונית כלכלית בהארווארד. "העובדה שקבוצות עסקיות גדולות יוצאות נגד נשיא רפובליקאי אינה עולה בקנה אחד עם הסדר הטבעי של ההיסטוריה. טראמפ פועל לפי תחושת בטן שתומכיו הנאמנים ילכו עמו באש ובמים. אבל זה הימור גדול ואין שום ודאות שהוא יצליח".