ראש מועצת טורעאן: "הותמ"ל עשה לנו רק טוב"

בשבוע שעבר נערך בנצרת כנס שיזם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, והיה מכוון לראשי יישובים בחברה הערבית. נושא הדיון המרכזי היה השפעת הותמ"ל (ועדה לקידום מתחמי בנייה מועדפים) על היישובים הערביים. בין הדוברים היו ד"ר חנא סוויד, לשעבר ח"כ מטעם חד"ש ומומחה לתכנון עירוני, וסוהיל דיאב, ראש עיריית טמרה, שלא הסתירו את הביקורת הקשה שלהם כלפי אופן פעילות הותמ"ל. דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע, שהוא גם נציג ארגוני הסביבה בותמ"ל, אף הגדיר את הוועדה כ"פוליטית" ו"מסוכנת".

מי שסיפק זווית ראייה שונה לחלוטין היה ראש מועצת טורעאן, עימאד דחלה, שאמר שהותמ"ל המושמץ היה, פחות או יותר, מה שהציל את היישוב שבראשו הוא עומד.

היישוב טורעאן ממוקם בקצה המזרחי של בקעת בית נטופה, במפגש הכבישים 65 ו-77, ליד צומת גולני. בטורעאן מתגוררים כ-15,000 תושבים, 80% מהם מוסלמים והשאר נוצרים. המועצה מדורגת במקום ה-3 מתוך 10 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס.

דחלה מספר שבטורען הרבה בעלי מסעדות, פועלי בניין, מורים ומורות, אבל מקור ההכנסה העיקרי של היישוב הוא המשאיות: "אנחנו נכנסנו לספר גינס למספר משאיות פר תושב. תשאל בוולוו ויגידו לך שכשיש משלוח של 20 משאיות משבדיה לישראל, אז 18 הן לטורעאן".

כמו ביישובים ערביים אחרים, גם בטורעאן האדמות הן בבעלות פרטית. העניין הזה מהווה תמיד מכשול רציני לפיתוח, ולכן, גם בטורעאן, יש ציפייה להרחבת היישוב על חשבון קרקע של רמ"י. דחלה מספר שבתקופת המנדט נקבע ש-11,000 דונם בהר טורעאן, יירשמו לטובת הכפר, אך אחרי הקמת מדינת ישראל כל האדמות הולאמו. ב-1977 נרשמו 700 דונם כאדמת מדינה בשטח היישוב והעניין מציק מאד לאנשי היישוב שחשים שנגזלו. בימים אלה מנהלת המועצה הליך משפטי לתכלית רישום של 10,000 הדונם הנוספים כשטח השייך ליישוב.

"כשבאתי בתחילת הקדנציה שלי למשרד הפנים, לא ביקשתי תמיכה כלכלית, אלא רק קידום של התכנון בטורעאן. הכנתי, בסיוע משרד הפנים והאדריכל דני לזר, תוכנית אב חדשה, שהציגה לא רק פתרון למצוקת הדיור אלא גם אמצעים לצמיחה כלכלית. ב-2015 היינו היישוב הערבי הראשון בפיילוט של חוק הותמ"ל". התוכנית (תמ"ל/1008) מציעה 1,000 יח"ד על 400 דונם בשטח שהוא אדמת מדינה בהר טורעאן, מהן כמעט חצי בבנייה רוויה והשאר בנייה צמודת קרקע. "ההצלחה היא שתוך שלוש שנים אני מתכנן, מאשר ומשווק. לפני שבועיים יצאה הודעה בעיתון על שיווק מכרזי הותמ"ל".

דחלה מעיד שלטורעאן יש בעיה רצינית של בריחת הצעירים המשכילים ושהשכונה החדשה אמורה לענות על הבעיה: "מחיר למשתכן קובע שרק 30% מיחידות הדיור יהיו לבני המקום. אני הצלחתי להוציא מהמנהל החלטה שאצלנו 100% מיחידות הדיור יהיו לתושבי המקום. לנו יש את הזיקה להר".

"דווקא האקדמאים, המלומדים, המוצלחים, קונים דירות בנצרת עילית ובחיפה. שם הם גרים בבנייה רוויה. זה שכנע אותי שגם אצלנו אפשר לעשות בנייה רוויה. בטורעאן הם יוכלו לגור ליד הקרובים, השכנים והחברים שלהם".

למה הייתם בעצם צריכים את הותמ"ל? לא יכולתם לקדם תכניות כאלה בדרך הרגילה, דרך המחוזית?

"בעבר, היישובים הערביים, כשהיו עולים לוועדה המחוזית צפון, לא הצליחו לקדם תוכניות. הן נתקעו שם להרבה שנים. מדובר על התקופה שלפני אורי אילן (יו"ר הוועדה המחוזית צפון בהווה. ג.נ). הותמ"ל נותן לי מענה מהיר ביותר. לא הייתי מאמין שאני מצליח לתכנן ולשווק תוך שלוש שנים".

בינתיים הצליח דחלה לקדם תוכנית תמ"לית נוספת (תמ"ל 1067), הפעם על אדמה חקלאית שהיא בבעלות פרטית: "אנשים בעלי קרקע פרטית, אין להם את היכולת לשלם עלויות פיתוח. מדובר בקרקע חקלאית צמודה ליישוב ולא מנוצלת". "הותמ"ל פותר את הבעיה של החלקות הצרות והארוכות, שלא הצלחנו להביא למצב של איחוד וחלוקה. יש לנו 1,400 בעלים". מדובר בקרוב ל-2,000 דונם, שעליהם ייבנו 3,200 יח"ד, כולן צמודות קרקע, בצפיפות של 6 יח"ד לדונם. התוכנית מציעה גם אזור תעסוקה ומסחר, וחניון ל-1,200 משאיות, בצמוד לכביש 77.

התוכנית תשפיע באופן משמעותי גם על איכות החיים ביישוב הוותיק: "אני מוציא את כל המטרדים העסקיים שנמצאים בתוך היישוב, כמו נגריות, מסגריות, מפעלי שיש ומוסכים, שפועלים ללא רישיון עסק מתחת לבתים, אל מחוץ ליישוב".

דחלה מספר שבימים אלה הוא מקדם תוכנית ותמ"לית שלישית: "אני בהליך של קידום תוכנית חדשה של דירה להשכיר. אם אתה בונה 500 יח"ד ומתחייב ל-10% להשכיר אז מקבל גם מענק תכנוני. ישבתי על זה עם ביילסקי בשבוע שעבר".

הקולגות שלך בכנס היו הרבה יותר ביקורתיים. איך אתה מסביר את זה?

" הצד הביקורתי ששמענו (של ראש העיר טמרה) יש בו גם עניין פוליטי. מדובר בעניין נקודתי. בותמ"ל יש כוח. הרבה רשויות לא ניצלו את זה. כדי שאתה תוכל לבקר אתה חייב להיות בתוך העניינים, בתהליך. חלק מהרשויות לא נכנסו לעומקו של תהליך התכנון.

"פשוט מאוד, היועצים וכל מתכנני הותמ"ל, באים מהמגזר היהודי ולא מהמגזר הערבי. יש מרחק בין הידע ותרבות הדיור והצרכים שלנו ושל היהודים. אני מאמין שצריך לשלב מתכננים מהחברה הערבית כדי שיוכלו לדבר לפסיכולוגיה של המתנגדים לתכניות האלה".

"אני לקחתי יועץ מטעמי ויש לי ועדת היגוי של מתכננים ומהנדסים מהיישוב, שמדברים על הצרכים שלנו. קודם המדינה תכננה בשבילנו. עכשיו, אנחנו מעורבים בפעילות הותמ"לית".