תעשיית קרנות הנאמנות ותעשיית ניהול תיקי השקעות משולבות זו בזו. שתיהן מייצגות ניהול השקעות, שירות שהציבור נזקק לו, ושתיהן צומחות לאורך זמן בשיעור נאה שמושפע, כמובן, גם מהגידול המהיר בנכסיו הפיננסים של הציבור.
תעשיית ניהול תיקי השקעות מנהלת, נכון לסוף 2017, נכסים פיננסים בסך של כ-170 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים, לא כולל עבור גופים מוסדיים (עוד כ-116 מיליארד שקל). המידע לגבי תעשייה זו הוא חלקי ועיקרו מסופק על ידי רשות ניירות ערך בפרסום חד שנתי שהחל לפני כמה שנים, והאחרון היה במאי 2018.
תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת, נכון לסוף 2017, נכסים פיננסים בסך של כ-243 מיליארד שקל, וזה כולל קרנות נאמנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות כספיות וקרנות נאמנות פאסיביות (קרנות מחקות). המידע לגבי התעשייה הוא הרבה יותר מפורט ועדכני מאשר לגבי תעשיית ניהול תיקי ההשקעות.
לא ניגוד עניינים, השלמת עניינים
קרנות נאמנות אינן אפיק השקעה. הן מכשיר השקעה, וככאלה, חברות לניהול תיקי השקעות עושות בהן שימוש כחלק מהפיזור שהן יוצרות ללקוחותיהן. בדרך כלל, החברות שעושות בהן שימוש הן חברות לניהול תיקי השקעות שיש להן חברת אחות שמנהלת קרנות נאמנות, כלומר, קרנות מאותו בית השקעות.
יש הטוענים, שיש בכך ניגוד עניינים, אך זוהי טענה משוללת כל יסוד שנשמעת מתוך אי הכרת העובדות. להיפך, יש כאן השלמת עניינים. שימוש בקרנות נאמנות משרת את האינטרסים של שני ה"צדדים": החברה ולקוחותיה. לחברה הרבה יותר נוח להשתמש בכלי הזה בעיקר בתיקי השקעות קטנים יחסית (בדרך כלל עד חצי מיליון שקל), כי קשה מאוד לייצר פיזור בתיקים כאלה בדרך אחרת, ואלה המנוהלים כמעט רק באמצעות השקעה בקרנות נאמנות, קרויים "תיקי קרנות", וגם בתיקי השקעות גדולים יותר כחלק מהם.
אין כפל דמי ניהול
מבחינת הלקוחות, הם נהנים מניהול מקצועי, מפיזור קל ומהיר, מדחייה בתשלום מס רווח הון, מכך שהקרנות (ברובן) אינן משלמות עמלות קנייה ומכירה, מקלות במעקב, מאפשרות מימוש נוח מאוד בעת הצורך, ועוד.
הסוגייה העיקרית בעניין זה היא דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות.
רבים אינם יודעים זאת, אבל לחברה המנהלת תיקי השקעות אסור לגבות את דמי הניהול שלה על אותו חלק המושקע בקרנות נאמנות. כלומר, אין כפל עמלות. נכון, דמי הניהול של הקרנות גבוהים לעיתים מדמי הניהול שגובה החברה לניהול תיקי השקעות, אבל הלקוח נהנה מכל היתרונות שמנינו, ובנוסף - הפער בדמי הניהול הצטמצם מאוד תודות לירידה החדה שנרשמה בכל השנים האחרונות בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות.
ואכן, נראה שהציבור, וגם מנהלי כספים בתאגידים, מבינים יותר ויותר את היתרונות שבניהול באמצעות קרנות נאמנות, והעובדות והנתונים מספרים זאת.
השימוש בקרנות נאמנות צובר תאוצה וזה ניכר בכמה פרמטרים:
40% זהו שיעור התיקים שהם תיקי קרנות (תיקים שבהם יותר מ-50% מהנכסים הפיננסים מושקעים בקרנות נאמנות), מתוך סך תיקי הלקוחות הפרטיים והתאגידים
(לא כולל מוסדיים). שיעור זה עלה מ-31% ב-2013 ל-40% ארבע שנים לאחר מכן, בסוף 2017, מה שמלמד על שימוש גובר במכשיר של קרנות נאמנות במסגרת תיקי השקעות שהוא, כאמור, סוג של WIN-WIN, הן עבור בית ההשקעות והן עבור הלקוחות.
מ-13% ועד 52% הוא שיעור הנכסים המוחזקים באמצעות קרנות נאמנות בתיקים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים ושיעור זה משתנה בהתאם לגודל התיק, כאשר שיעורו עומד על כ-50% בתיקי השקעות ששווים עד חצי מיליון שקל, ומשם הוא יורד בהדרגה ל-40% בתיקים בשווי של עד 1.5 מיליון שקל, 31% בתיקים ששווים עד 5 מיליון שקל. גם בתיקים ששווים יותר מ-5 מיליון שקל יש נוכחות לקרנות הנאמנות, אך שיעורן יורד ל-13%.
21% הוא שיעור שווי התיקים המוגדרים כתיקי קרנות מתוך סך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים ותאגידים (כאלה שאינם מוסדיים). אחרי שבמשך כל השנים האחרונות הוא עמד על 17%-18%, הוא זינק בסוף 2017 ל-21%.
כ-40 מיליארד שקל - זהו הסכום הכולל שמושקע בקרנות נאמנות במסגרת ניהול תיקי השקעות, בין בתיקי קרנות ובין בתיקי "השקעות רגילים". מכיוון שחברות לניהול תיקים שמנהלות כספים לקופות גמל ולקרנות פנסיה אינן רוכשות קרנות נאמנות מסיבות רגולטוריות, הרי שהסכום כולו מושקע במסגרת תיקי השקעות שמנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, קרי, לקוחות פרטיים ותאגידים. יצוין כי בסוף 2016 הסכום שהיה מושקע בקרנות נאמנות נע סביב ה-36 מיליארד שקל, והוא צמח בשנה האחרונה באופן מרשים לסכום של כ-40 מיליארד שקל, שמהווה כ-23.5% מסך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות אלה (כ-170 מיליארד שקל).
להערכתנו, הקפיצה בנתון הזה נובעת מהגדלה של קרנות ה"בית" בחברות ותיקות לניהול תיקי השקעות שגדלו בשנים האחרונות, וכן בחברות לניהול תיקים, פחות ותיקות, שמנהלות קרנות נאמנות כקרנות מתארחות (הוסטינג) וזכו ב-2017 בהצלחה שהקרינה גם על תיקי ההשקעות שבניהולן. גם התשואה המשוקללת החיובית של הקרנות תרמה את שלה לגידול.
3%, זה חלקן של קרנות הנאמנות המוחזקות על-ידי החברות המנהלות תיקי השקעות (בדרך כלל, אלה הן "קרנות הבית", כלומר, קרנות המנוהלות על-ידי אותו בית השקעות באמצעות חברת אחות) מתוך סך נכסי תעשיית הקרנות (להבדיל מההשוואה הקודמת שנעשתה בהקשר של שווי תיקי ההשקעות).
הנתון היותר מעניין הוא לא שווי ההחזקות הכולל שלהן, שכולל קרנות מסורתיות מנוהלות, קרנות מחקות וקרנות כספיות, אלא שיעור הקרנות המסורתיות המנוהלות המצויות בתיקי ההשקעות מתוך סך נכסי הקרנות המסורתיות בתעשייה.
אנו מעריכים, שהסך הכולל של כ-40 מיליארד שקל מורכב מ-37 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, והיתרה בקרנות מחקות ובקרנות כספיות.
תעשיית קרנות הנאמנות ניהלה בסוף 2017 נכסים בסך כולל של כ-243 מיליארד שקל, מהם כ-195 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, ולפיכך שיעור ההחזקה הפנימי (בתיקים) בסגמנט זה מגיע ללא פחות מכ-19%.
הקיטון בהיקף הנכסים המנוהל בתיקי ההשקעות היותר קטנים של עד חצי מיליון שקל גרם גם לירידה בהיקף השימוש בקרנות הנאמנות בקטגוריות אלה, ואולם הגידול המשמעותי הרבה יותר במונחי סכומים בהיקף הנכסים המנוהל בתיקי ההשקעות היותר גדולים, של מעל חצי מיליון שקל, התבטא באופן חזק מאוד בגידול של ממש בנכסי קרנות הנאמנות שבאותם תיקי השקעות. השיעור של הגידול מגיע לכ-8%, 15% וכמעט 17% ככל שהסכומים גדולים יותר.
נתונים אלה משקפים נכונות הולכת וגוברת של משקיעים פרטיים גדולים וגם של תאגידים לראות בקרנות נאמנות מכשיר השקעה יעיל מאוד בניהול השקעותיהם.
ועוד זווית ראייה מעניינת בהקשר זה: מתוך הגידול שנרשם בהיקף הנכסים המנוהל בקטגוריית של יותר מחצי מיליון שקל בתיק השקעות, חלקן של קרנות הנאמנות מהווה לא פחות מ-41%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
