אפליה לרעת הקשישים הכי עניים

המוסד לביטוח לאומי (הבט"ל) הוא האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל. אך לפעמים נדמה, שהוא ומנהליו חיים במדינה דמיונית שנמצאת הרחק ממדינת ישראל האמיתית, בין נרניה לאגרבה. אחרת קשה להבין כיצד מדיניות שאוסרת על כפל קצבאות ממשיכה להתקיים.

בחודש שעבר, ב-10 ביוני, כ-350 אלף קשישים בעלי ותק מקצועי של פחות מ-35 שנים בארץ, קיבלו תוספת ותק של כ-100 שקל לקצבת הזיקנה. כ-90 אלף קשישים שחיים מתחת לקו העוני, ומשתכרים רק מקצבת זיקנה ומהבטחת הכנסה, גילו באותו יום שהמדינה שוב הפקירה אותם.

באופן פרדוקסלי, פשעם היחיד של אותם 90 אלף קשישים, שנותרו ללא תוספת לקצבה הוא, שהם חיים מתחת לקו העוני ואין להם מקור הכנסה נוסף. הקשישים האלה זוכים לתוספת הבטחת הכנסה, ועדיין סכום הקצבאות החודשי שלהם מגיע בקושי ל-3,000 שקל בחודש. לרוב מדובר בקשישים חסרי דירה. עולים שהגיעו ארצה בגל העלייה הגדולה מבריה"מ, והיו בגילאי 45+, וקשישים אחרים משכבות מוחלשות.

כיצד אפשר "לסגור את החודש" בפחות מ-3,000 שקל? זהו שאי אפשר.

על התוספת הנוכחית הוחלט במסגרת של רפורמה בקצבאות זיקנה, שאותה דרשה מפלגת "ישראל ביתנו" כשהצטרפה לקואליציה לפני כשנתיים. הרפורמה הייתה אמורה לאפשר לקשישים חסרי פנסיה, שעבדו מספר שנים בארץ, לקבל תוספת ותק. הרפורמה תוקצבה ב-1.4 מיליארד שקל וכבר אז היה ברור שהתוספת שיקבל כל קשיש תהיה זעומה. בשנה שעברה קיבלו הקשישים תוספת "מפוארת" של 31 שקל לקצבת הזיקנה. מה אפשר לקנות בישראל ב-31 שקל? קוטג', כיכר לחם, כמה אשל וחלב? לביצים הסכום המגוחך הזה כבר לא יספיק.

השנה קיבלו 350 אלף קשישים את תוספת הוותק המיוחלת. בהעברה רטרואקטיבית של כמה חודשים לאחור (כ-100 שקל לחודש). כיוון שהתקנות של ביטוח לאומי אוסרות על כפל קצבאות, מי שאין לו מקורות הכנסה אחרים, והוא חי מקצבה ומתוספת הבטחת הכנסה - לא קיבל עכשיו את תוספת הוותק, על אף שעבד בארץ את מספר השנים הנדרש.

כך 90 אלף קשישים, רובם עולים מחבר-המדינות שעלו לפני שחוקק חוק פנסיה, ועבדו בארץ שנים רבות בעבודות ניקיון, טיפול בקשישים וכו', נותרו בערוב ימיהם חסרי אמצעים וחסרי אונים. אמנם אותן מאות בודדות של שקלים שעברו לחשבונם של "בני המזל" לא יוציאו אותם מהעוני, ולא מדובר בטיפול שורש לבעיית העוני בגיל השלישי. אך כשמדובר בהישרדות, כל שקל נחשב. אותם הקשישים ימשיכו להתלבט בשאלות קיומיות, כמו - האם להפעיל מזגן בקיץ הלוהט; כיצד לרכוש משקפיים באיכות טובה; ורובם ימשיכו לחיות בדוחק, עמוק מתחת לקו העוני.

מה חושבים בביטוח הלאומי כשהם מונעים מאותם עשרות-אלפי קשישים תוספת ותק הזעומה? שהם יתפרעו, ייסעו לאיים הקריביים ויקנו טלוויזיות פלזמה ענקיות לבתיהם העלובים? יהיו השיקולים אשר יהיו, ברור שהמוסד לביטוח הלאומי ממשיך להתנהל כמו רשתות שיווק, שאוסרות על מה שנקרא "כפל מבצעים".

אך הבט"ל אינו רשת שיווק, והקשישים העניים - אינם צרכניו. לא מדובר במבצעים ולא בהטבות, אלא בתמיכה בסיסית של המדינה באזרחיה הקשישים. הפניתי שאילתה בנושא זה לשר הרווחה חיים כץ. טרם זכיתי לתשובה.

חייבים לתקן את העוול הזה שנגרם מהוראות ישנות ומיושנות, שאינן תואמות את המציאות המורכבת של ישראל המודרנית, שבה המוני קשישים אינם מוצאים את מקומם הראוי.

■ הכותבת היא חברת כנסת מטעם התנועה - המחנה הציוני.