ממשלת בריטניה גלשה אתמול (ב') לעוד מלודרמה כאשר השר לענייני הברקזיט דיוויד דיוויס ושר החוץ בוריס ג'ונסון התפטרו בגלל הצעותיה של ראשת הממשלה תרזה מיי ליחסי סחר עתידיים עם האיחוד האירופי. זהו רגע האמת של חסידי הפרישה מהאיחוד במפלגה השמרנית הבריטית.
דיוויס וג'ונסון מתנגדים לתוכנית הברקזיט שמיי כפתה על הקבינט שלה ביום ו' האחרון. מפת הדרכים הזו - שאחריה יבוא מסמך פורמלי, אם הממשלה תחזיק מעמד - כוללת שוק משולב לסחורות בין בריטניה לאיחוד האירופי. בריטניה תאמץ את התחיקה של האיחוד ואת הסמכות השיפוטית שלו בנושאים של תקני בטיחות המוצרים והחקלאות, אך תוכל תיאורטית לקבוע לעצמה מכסים משלה ולנהל מו"מ על עסקאות סחר עם שאר העולם. בריטניה תנסה גם לנהל מו"מ נפרד על הסחר בשירותים.
דיוויס וג'ונסון צודקים בכך שזוהי לא עסקת ברקזיט. לא ברור כמה מהר תקבל בריטניה שליטה על המכסים שלה בפועל. רוב עסקאות הסחר המודרניות מתמקדות בהסרת חסמים רגולטוריים ולא בשיעורי המכסים, אך בריטניה לא תוכל להשיג עסקאות סחר עם מדינות אחרות אם היא תהיה מחויבת לרגולציות של האיחוד האירופי. בריסל אפילו לא התחייבה לקבל את ההצעה הבריטית הזו, ומנהיגי האיחוד התנגדו בעבר לניסיונות הבריטיים לבחור תחומים מועדפים של סחר חופשי.
אם זה מה שמיי רוצה להשיג, חסידי הברקזיט הקשה צודקים בהתפטרותם. אבל עם כל ליקוייה, התוכנית של מיי נולדה מן המציאות הפוליטית שבה הבוחרים נשארו אמביוולנטיים לגבי הברקזיט, מפני שאף אחד לא הציע חזון משכנע של איך בריטניה עצמאית תוכל לתפקד מחוץ לאיחוד האירופי.
הבריטים הזדעזעו מן ההודעות של איירבוס, יגואר, לנדרובר, פיליפס ועוד חברות שהן יצמצמו השקעות בבריטניה ללא הסכם שיחזק את יחסי הסחר הנוכחיים עם האיחוד האירופי. ברור גם שבריטניה תתקשה לממן את ההוצאה החברתית שהבוחרים אומרים שהם רוצים - כמו התוספת של 20 מיליארד ליש"ט שמיי הבטיחה לשירות הבריאות הלאומי, NHS, אם הצמיחה הכלכלית תואט בעקבות ירידה בהשקעות אחרי הברקזיט.
כמה פוליטיקאים מתומכי הברקזיט מבינים שהאופציה היחידה עבור בריטניה היא ללכת בעקבות סינגפור והונג קונג, כלומר לאמץ רפורמות כלכליות, ממשלות קטנות יותר וקיצוצי מס כדי לשפר תחרותיות. אבל אף אחד לא אמר לבוחרים שזהו חלק מן העסקה. זו הסיבה שיש כה הרבה לחצים על מיי מחברי פרלמנט שמרנים רבים לרכך את הברקזיט ולשמור על התחיקה של האיחוד האירופי כדי להגן על המפלגה מפני האתגר הפוליטי של רפורמות בבריטניה.
מיי ניסתה להשיג הסכמה בין הסיעות השונות, ושמרנים רבים שמחו לאפשר לה לעכב החלטות גדולות. הלקח הוא שהמפלגה אינה יכולה למשול אם אין לה אמונה במדיניות שלה עצמה. בריטניה זקוקה לממשלה שמתנגדת לברקזיט ומחויבת לנהל מו"מ על תנאי פרישה "רכים", או לממשלה קנאית לברקזיט שמחויבת לסחר חופשי ולרפורמה פנימית כדי לאפשר את הפרישה.
ההתפטרויות של אתמול פותחות תקופה של להיות או לחדול לברקזיט ולפוליטיקאים שתמכו בו. הם אולי עדיין חושבים שאקזיט "קשה" בלי עסקת סחר יספק את הדחף הנחוץ לרפורמות, או שבכל מקרה כדאי לשלם את המחיר הכלכלי של הברקזיט. אם כך, הם צריכים לנסות להדיח את מיי, ולראות מי במפלגה או במדינה יהיה מוכן להוביל את הקו שלהם. אם לא, הם יצטרכו לקבל את התנאים של ראשת הממשלה - בהנחה שבריסל תסכים להם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.