אנרגיה סולארית - ישראל מאחור

לאחרונה הציעה הרשות המבצעת של האיחוד האירופאי לחדש את המימון לפרויקטי תשתיות ואנרגיה באמצעות קרן מימון ייעודית, בתקציב של 42.3 מיליארד יורו לשנים 2021-2027. המטרה היא לתמוך ולקדם השקעות בתחום, בדגש על האנרגיה המתחדשת, ולגשר בין פערי המדינות. בנוסף, לחזק יחסי הגומלין בין המדינות באמצעות אסטרטגיה המיועדת לקשר ולאחד את תשתיות האנרגיה של מדינות האיחוד, תוך מתן עדיפות לאזורים נבחרים. התקציב האמור מהווה עלייה של 47% לעומת התקופה המקבילה 2014-2021.

נראה שבעוד שמדינות אחרות בעולם מקדמות פרויקטי אנרגיה מתחדשת בקצב מסחרר, ומגיעות ליעד ממוצע של למעלה מ-30% משוק החשמל הרלוונטי, ישראל טרם הגיעה ליעד של 10% שנקבע על ידי המדינה לשנת 2020 ולמעשה רחוקה מאוד מהיעד הנ"ל, לא כל שכן מהיעד לשנת 2030 (17%), למרות שלכאורה לרשות החשמל יש עניין לקדם את התחום.

לדוגמה, פרויקט האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית בדימונה, בהיקף של כ-500 מגה וואט, שהיה אמור להתפרסם ב-2018, נדחה ל-2020. לאחרונה אישרה הות"ל את תוכנית התשתיות הלאומית - אתר סולארי דימונה, והחליטה להעביר אותה לאישור הממשלה. פרויקט זה צפוי עם ביצועו להביא לייצור של כ-20% מיעדי המדינה בתחום לשנת 2025.

למרות היתרון היחסי המובהק שיש לישראל בתחום הסולארי בשל זמינות אנרגיית השמש, שבזכותה היא הייתה אמורה לכאורה להוביל בתחום האנרגיה המתחדשת ביחס למדינות האיחוד האירופאי ולשמש להן דוגמה, הלכה למעשה, ביחס ליעדים שנקבעים ואף מיושמים על ידי מדינות האיחוד האירופאי, אנחנו מצויים בפער משמעותי ביחס לאיחוד האירופאי. היישום של יעדי המדינה אורך שנים ומבוצע בעיקר ביוזמה של יזמים פרטיים. יתרה מזאת, יזמים ישראליים רבים מבצעים פרויקטים בחו"ל, בדגש על מזרח אירופה, במקום לנצל את המשאבים הזמינים בארץ.

בעשור האחרון המדינה יזמה לא מעט פרויקטים בתחום התשתיות כפרויקטי PPP - שותפות ציבורית פרטית (פרויקטים לאומיים המבוצעים באמצעות המגזר הפרטי בהם הזכיין נדרש לממן, לתכנן, להקים, לתפעל ולתחזק את הפרויקט), אך רק פרויקטים ספורים היו בפועל בתחום האנרגיה המתחדשת, בהם הפרויקטים באשלים בשיטת BOT, בעוד שרוב הפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת מבוצעים ביוזמה פרטית.

היעד הנמוך בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל בולט גם ביחס ליעדי האיחוד האירופאי (עם יעד ממוצע של 27% לשנת 2030). לשם השוואה, בגרמניה היעד הקבוע לשנת 2030 עומד על 45% ממשק החשמל (וכיום עולה על 35% ממשק החשמל בפועל); בנורבגיה מגיע אף ל-70% (בזכות נתח השוק העצום של תחנות הידרואלקטריות); פורטוגל שברה שיא באחרונה כשהגיעה להיקף ייצור של 100% מהחשמל הדרוש לה באמצעות אנרגיה מתחדשת.

בספטמבר 2017 משרד ראש הממשלה פרסם תוכנית לפיה צפויה המדינה להשקיע למעלה מ-116 מיליארד שקל בביצוע מיזמי תשתיות רחבי היקף, שלכאורה 16% ממנה מיועדת לסקטור האנרגיה. עם זאת, במציאות מתעוררת השאלה האם המדינה צפויה לפרסם פרויקטים חדשים בהיקפים משמעותיים בתחום האנרגיה המתחדשת ו/או לתת תמריצים ליזמים הפרטיים הפועלים בתחום, כדי לשנות דרמטית את מצב משק החשמל בישראל ואת נתח האנרגיה המתחדשת בעתיד הנראה לעין.

על המדינה לקדם מיזמי PPP נוספים בתחום האנרגיה המתחדשת, לייעל ולקצר הליכים סטטוטוריים (משנים לחודשים ספורים - מסלול ירוק, תרתי משמע), להעניק תמריצים והגנות לגופים פרטיים (גם ביחס לפרויקטים ביוזמה פרטית) ועוד.

■ הכותבת היא שותפה וראש תחום התשתיות במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות'.