היקף האקזיטים בהייטק הישראלי במחצית הראשונה של 2018 הגיע ל-6.22 מיליארד דולר - כך עולה מדוח האקזיטים של IVC-Meitar. בסך הכל נערכו בתקופה זו 58 עסקאות, שתיים מהן בהיקף העולה על מיליארד דולר כל אחת: אורבוטק, שנרכשה על ידי KLA-Tencor ב-3.4 מיליארד דולר ו-NDS שנרכשה על ידי Permira ב-1 מיליארד דולר. שתי עסקאות אלה העלו את סכום האקזיט הממוצע בתקופה זו ל-107 מיליון דולר, גידול של יותר מ-300% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017.
נתוני שתי עסקאות הענק מטשטשים את תמונת המצב, לפיה חלה ירידה כוללת במספר האקזיטים ובסכומים בהם נמכרו החברות הישראליות. היקף 56 עסקאות האקזיט ללא שתי עסקאות הענק הגיע ל-1.82 מיליארד דולר בלבד, כשהאקזיט הממוצע הוא בגובה 32.5 מיליון דולר. הנתון משקף ירידה חדה של 50% בהשוואה לממוצע האקזיט במחצית הראשונה של 2015 ו-2016 ושמירה על תמונת המצב במחצית הראשונה של 2017. במחצית הראשונה של 2018 נרשמה ירידה בשיעור של 20% במספר עסקאות האקזיט, מגמה שנמשכת בהתמדה מאז התסטארט אפקופה המקבילה ב-2015, אז נרשמו 72 עסקאות.
על-פי נתוני חברת המחקר IVC, סך סכומי העסקאות בטווח שבין 100 מיליון דולר ל-1 מיליארד דולר הגיע ל-1.1 מיליארד דולר, וירד לשיעור של 30% - 35% מסכומי עסקאות האקזיט בטווח הזה במחציות הראשונות של 2014 עד 2016. בתקופה הנסקרת נערכו שלוש הנפקות בלבד של חברות הייטק ישראליות, זאת בהשוואה לשמונה הנפקות במחצית הראשונה של 2017. סך ההון שגויס בהנפקות אלה הגיע ל-115 מיליון דולר בהשוואה ל- 247 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017.
אקזיטים (כולל עסקאות מעל מיליארד דולר), H1/2014 - H1/2018
רוב עסקאות האקזיט בהייטק הישראלי היו תמיד עסקאות מיזוג ורכישה (M&A) ותופעה זו ממשיכה גם במחצית הראשונה של 2018, בה הושלמו 53 עסקאות כאלה (ללא שתי עסקאות הענק) בסכום כולל של 1.7 מיליארד דולר. בבחינה נפרדת של עסקאות המיזוג והרכישה עולה שנערכו מעט עסקאות כאלה בטווח של 100-500 מיליון דולר, מה שגרם לירידה הכללית בהיקף העסקאות. במחצית הראשונה של 2018 הושלמו רק שש עסקאות כאלה בהשוואה ל-13 עסקאות בטווח זה במחצית 2015.
"בדרך כלל, המחצית השנייה של השנה חלשה יותר בהשוואה לראשונה. עם סיכום פעילות האקזיטים בחציון הראשון נראה כי שנת 2018 תהיה שנת אקזיטים צנועה יותר בהשוואה לשנים קודמות", אומרת מריאנה שפירא, מנהלת מחקר ב- IVC Research Center. "עם זה, למרות הביצועים החלשים בחציון הראשון של השנה, ניתן יהיה להדביק את הפער אם פעילות האקזיטים תגבר במחצית השנייה של השנה".
אלון סהר, שותף בפירמת מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', מדגיש את הקשר שבין גיוסי ההון לבין עסקות המיזוג והרכישה וההנפקות הציבוריות. לדבריו בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החברות, המגייסות הון בהיקף משמעותי ועל פי שווי גבוה. בשנת 2016 27 חברות גייסו הון בהיקף של 30 מיליון דולר ויותר, בשנת 2017 המספר עלה ל-41 חברות ובמחצית הראשונה של 2018 עלה המספר ל-26 חברות, שגייסו סכומים העולים על 30 מיליון דולר. מנגד, יש ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה וירידה במספר החברות אשר יוזמות הנפקת מניות בנאסד"ק.
"כדי להצדיק את ההשקעה וכדי לעמוד בהחזרים סבירים למשקיעים, התעשייה תהיה חייבת לייצר מספר גדול בהרבה של עסקות מכירה או הנפקה בטווח מחירים של מאות מיליוני דולרים," אומר סהר, "הפער בין מחיר החברות לצורך גיוס הון, לבין מספר ושווי ה- exit events, יכול לשמש כהסבר לירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה בשנים האחרונות. יותר ויותר חברות רוצות להיבנות כחברות משמעותיות, מה שמרחיק את מועד האקזיט ומקטין את מספר העסקות". לדבריו, בחלק מהמקרים נוצר פער בין מחירי הגיוס למחירי האקזיט שעלול להפוך לבעיה קשה, ולחייב ביצוע עסקות במחירים נמוכים ממחירי הגיוס.
דן שמגר, שותף בפירמת מיתר, מציין כי קיימים מקרים בהם חברות ישראליות מתחרות זו בזו באותם שווקים ועל אותם 'טאלנטים', טכנולוגיות ולקוחות. "התחרות חשובה, אך לעיתים היא מונעת מחברות בינוניות להפוך לגדולות. לא פעם, העיסוק בתחרות על הפעילות בהווה, לא מאפשרת לחברות המקומיות שאינן גדולות מספיק לתכנן ולהמציא את עצמן לטובת המחר. אם כתעשייה נרצה לבנות חברות גדולות יותר נהיה חייבים לראות יותר ויותר עסקות מקומיות ויותר שיתוף פעולה מקומי מול האתגרים שמחוץ לישראל", אמר שמגר.
תרשים 2: מספר עסקאות אקזיט לפי היקף העסקה, H1/2014 - H1/2018
במחצית הראשונה של 2018 ירד מכפיל עסקת אקזיט ממוצעת, כלומר ההחזר על סך ההון שגויס בידי החברות שהשלימו עסקת אקזיט בתקופה זו, והגיע ל-3.06 בהשוואה ל-5.4 בתקופה המקבילה ב-2014. הנתונים אינם כוללים את שתי עסקאות הענק. ההשוואה בין סכומי עסקאות האקזיט והסכום שהחברות הנרכשות גייסו מצביע כי העלייה הנמשכת בהיקפי סבבי ההשקעות בין השנים 2013-2016 לא בא לידי ביטוי בפעילות האקזיטים עד כה. החל משנת 2014 נצפתה ירידה במכפיל האקזיט הממוצע. ירידה חדה יותר נצפתה במכפיל האקזיט של עסקאות שהתבצעו בחברות שאינן מגובות הון סיכון.
במחצית הראשונה של 2018 רוב עסקאות האקזיט היו של חברות בתחומי מדעי החיים והתוכנה. חלקן של העסקאות מתחום מדעי החיים טיפס ל-21% מכלל העסקאות בהשוואה ל-6% בתקופה הדומה ב-2014. שלוש עסקאות האקזיט הגדולות בתקופה זו הן של חברות מהתחום, וכמו כן שלושת ההנפקות שהושלמו בתקופה הזו התרחשו בידי חברות בתחום זה: Sol-Gel, Entera Bio ו- Motus GI Medical.
הוורטיקלים הטכנולוגיים הבולטים בהם התרחשו עסקאות בששת החודשים הראשונים של השנה הם הסייבר, אדטק, בינה מלאכותית, ופארמה-טק, מה שתואם למגמות שאפיינו את התעשייה בחמש השנים האחרונות. חברות AI בלטו במיוחד עם תשע עסקאות אקזיט בסך של 500 מיליון דולר.
בתוך כך התפרסם גם דו"ח של פאהן קנה יועצים, ממנו עולה כי ממוצע כמות עסקאות ה-M&A שנעשו בשוק ההייטק הישראלי מגיע ל-200 עסקאות בשנה. הנתונים משקפים זינוק של 100% ביחס לממוצע של כ-100 עסקאות מיזוג ורכישה בהייטק בשלוש השנים שלפניהן. בשנים האחרונות שיעור כמות עסקאות ה-A&M בתחום ההייטק עמד על כ-90% מסך העסקאות המיזוגים ורכישות בשוק הישראלי.
חברות בסקטור הטכנולוגי מיישמות יותר ויותר מיזוגים ורכישות במחירים נמוכים ביחס לשנים האחרונות. סכום העסקה החציוני עמד במחצית הראשונה של שנת 2018 על כ-22 מיליון דולר בלבד, סכום עסקה ממוצע הנמוך ביותר שידע שוק ההייטק הישראלי לאורך העשור האחרון. 93% מהעסקאות בהייטק בשוק הישראלי נעשו במחירים שמתחת ל- 50 מיליון דולר.
רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, אומר: "יישום אסטרטגיית צמיחה באמצעות סדרת מיזוגים ורכישות מאפשר צמיחה, שמתאפיינת ברמת סיכון ועלות נמוכים יותר וכן צמיחה גבוהה מאוד בשווי שוק. חברות למדות כי צמיחה אורגנית, למרות שמאופיינת ברמת סיכון נמוכה יותר, מוגבלת בדרך כלל לקצב צמיחת הענף מכיוון שהיא מגיבה באיטיות לשינויים תכופים בטכנולוגיות ובמבנה התחרות בענף".
מניתוח שערכה החברה עולה כי לאורך העשור האחרון, יישום אסטרטגיית צמיחה באמצעות סדרת מיזוגים ורכישות בסקטור הטכנולוגי השתלם כך שהושגה צמיחה גבוהה מאוד בשווי שוק. במרבית החברות שביצעו מעל שלוש רכישות לאורך העשור האחרון הושגה צמיחה שנתית דו ספרתית. הסיבות הן שבעסקאות קטנות מסמנים מטרה ספציפית לרכישה והדבר מקל על מציאת חברת המטרה "המתאימה" וכמו כן הגיוון בעסקאות קטנות שאינן מחייבות ביצוע רכישה מלאה. "אם בעבר היינו מדברים על רכישת מניות או פעילות, היום מדברים על סוגים נוספים של רכישות כדוגמת Acqui-Hire או Carve-Out," אומר ברטוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
